"צריך לעבוד קשה כדי שאוסקר גלוך יסמוך עליי"

נבחרת ישראל סגרה את קמפיין ליגת האומות שלה בפגרה הבינלאומית האחרונה והשאירה לכולנו, באופן מפתיע מאוד, טעם של עוד. אחרי שבמשך הרבה מאוד שנים הייתה סוג של תחושה שהציבור לא מתחבר לנבחרת, פחות אוהב אותה, פחות מביע עניין, נותרה המסקנה המתבקשת שהקהל שבע מאכזבות וזה גם השפיע על ההתייחסות לנבחרת.

ואז הגיעו שני המשחקים מול צרפת ובלגיה ואחריהם מבינים שכל מה שהיה צריך זה ניצחון גדול, כזה שייתן תקווה, שזה מה שאנשים חיפשו בתקופה הזאת, והם קיבלו אותו בדמות ה-0:1 על נבחרת בלגיה. כשזה הגיע אחרי 0:0 מול צרפת, ואירוע נדיר של שני משחקים רצופים ללא ספיגה. כעת, כשהקמפיין הזה מאחורי הנבחרת והקמפיין הבא יהיה מוקדמות מונדיאל 2026, התיישב מאמן הנבחרת, רן בן שמעון, לראיון סיכום של ליגת האומות.

תחילה, נשאל בן שמעון על הדברים שנכתבו למעלה, על כך שהתחושה הייתה שהציבור לא מתחבר לנבחרת ואפילו, במקומות מסוימים, ממש לועג לה ולמשחקיה. “בגדול זה הסיפור, אבל כשאתה קצת נכנס לעומק, אני לא יודע מה היה לפניי ואני לא יודע גם מה יהיה אחריי, אני יודע שבתקופה שלנו אנחנו נרצה מאוד לעשות עבודה אמיתית, יומיומית מול השחקנים האלה מול הנבחרת כדי שהתהליכים יהיו תהליכי אמת ולא רק ננסה לשווק איזשהו משהו שנראה טוב במעטפת. אני שמח מאוד שאנשים התחברו לתוצאות מול צרפת ובלגיה”.

“אני חושב שגם בליגת האומות היה לנו כמה משחקים עם דקות יוצאות מן הכלל של כדורגל ועם לחץ טוב, עם הנעת כדור טובה וראו איזשהו קו ודרך שזה מבחינתי הישג יותר גדול, כי הוא יותר מחובר למטרות שלי ורציתי לדעת מי הם השותפים שלי למסע הזה, וגיליתי הרבה מאוד שותפים טובים ומדהימים למסע הזה שנותנים תקווה ורצון להשקיע עוד יותר, בשביל אולי להביא את ישראל סוף סוף לאיזשהו טורניר גדול”.

להיות עם הנבחרת, עם הדגל וההמנון בצרפת, בטח שזה היה ימים ספורים אחרי האירועים באמסטרדם וכל מה שקורה מאז ה-7 באוקטובר, מצד אחד זה גאווה ענקית וזה מרגש. מצד שני, יש פה גם סוג של מעמסה, כי יושב עם שלם בבית ומחכה שתשמח אותו ולא פשוט לשמח אותו מול צרפת ובלגיה.
”אני מסכים, זה קרוב מאוד מאוד לתחושות שלנו, כי יש גם לחץ יותר גדול מבעבר, יש פה איזשהו משהו טיפ טיפה יותר גדול ממך, זה לא עניין אם תפסיד או תנצח משחק, זה לא עניין אם תחליף נכון או המערך נכון, יש פה מדינה מדממת עם הרבה מאוד פלגים שסועים שפתאום ברגע אחד כולם עוזבים את הכל ורוצים לראות את הנבחרת. כולם מחוברים כרגע לרגשות גאווה, לרגשות לאומיים מאוד גדולים, אבל יש איזה משהו בקשר בין הכנה לבין תוצאה שקצת מאזן את הדברים האלה. ברגע שאני והצוות שלי מרגישים שעשינו את ההכנה הטובה ביותר שיכולנו לעשות, יש בזה איזה משהו קצת שמאזן את כל הלחצים האלה שאתה מדבר עליהם”.

אני מניח שקיבלת לא מעט הודעות מרגשות אחרי המשחקים האחרונים, מה ההודעה שהכי נגעה לליבך? הכי ריגשה אותך?
”יש הרבה מאוד משפחות ששלחו הודעות, אנחנו במדינת ישראל והמעגלים קרובים מאוד אלינו. הייתה הודעה אחת ממשפחה ששכלה בן, הודעה מאוד מאוד מרגשת, מאוד. הבן השני שלהם שלח לי הודעה גם כן, לא יודע עם קשר או בלי קשר, שנמצא באיזשהו מוצב והם ראו את המשחק הזה בפלאפון, וההודעה הייתה מאוד מרגשת אז יש גבול גם לכמה אני יכול להכיל... ובין ים ההודעות האלה הרבה מאוד הודעות מרגשות אני חייב להגיד לך אני לא יכול לשתף בהכל, אני לא יודע עד כמה אנשים האלה גם ירצו, אבל הודעות מרגשות. אנחנו בתקופה אמוציונלית בכלל בחיים שלנו ואני הרגשתי זכות גדולה. הרגשתי שאיזה כיף להיות ברגע הזה, איזה כיף לייצג משהו שהוא יכול לעזור לאנשים ברמה הלאומית, ברמה הזה, אז הרגשתי בר מזל באותו רגע”.

רן בן שמעון. "יש לחץ אחר בגלל המצב" (רדאד ג'בארה)

אם נסתכל על כדורגל, שישה משחקים בקמפיין הזה, היו דברים טובים, היו דברים לא טובים, בעיניך מה הכי אהבת בקמפיין של ליגת האומות מהנבחרת?
”לראות תיאוריה מחדרי חדרים שנעשית במשך שלושה חודשים קורמת עור וגידים של חיבורים, של שיחות, של שפה משותפת שבהתחלה הכל הרבה יותר חדש, חשדני קצת, לא מכירים, לא יודעים, איך כל זה מקבל את הדבר שבשבילו אנחנו קיימים, צורת חיים, כלומר, סוג של חיים, איך המערכות יחסים האלה נרקמות, פתאום עוברים קשיים, פתאום עוברים מריבות קצת, מילים לא נכונות, אבל פתאום דברים מדהימים. איך אנחנו מתחילים לייצר שפה משותפת ואיזשהו חיבור רגשי, הרי חיבור פיזי היה מהרגע הראשון”.

“חיבור רגשי אמיתי לוקח זמן לייצר, אז אנחנו עדיין בתהליך הזה, אני מרגיש שאנחנו עדיין בתחילתו ונרצה לחזק עוד הרבה יותר את הצד הזה של החיבור בין אנשים. זה שיש לנו שחקנים נפלאים, היה לנו כל השנים, היה לנו שחקנים גדולים ומדהימים, בואו נראה איך אנחנו מחברים את האחד ועוד אחד של היכולות האישיות האלה לאיזשהו משהו שלם שמוציא מעצמו קצת יותר מהאחד ועוד אחד הזה”.

רן בן שמעון. "אנחנו בתהליך" (רדאד ג'בארה)

אתה מדבר על תיאוריה ועל תהליך. מה היא תיאוריה אבל? מה עבר לך בראש לפני שלושה חודשים שבנית את זה?
”התיאוריה הייתה במטרות של ליגת האומות. הבנו שאנחנו לא נהיה מקום ראשון. הוגרלנו מול בית של מקומות 2, 4 ו-6 בעולם, אז התיאוריה בגדול והמטרות היו מחוברות לדברים יותר ריאלים. איך אנחנו מייצרים נבחרת שהיא משחקת כמו קבוצה? איך אנחנו מייצרים נבחרת שאין לה שום נפילות מנטליות? כי כל הזמן בעבר קרה משהו ושם התרסק הדבר הזה. איך אנחנו מגלים מי הם השותפים שלנו לדרך?”.

“ידענו מול מי אנחנו משחקים. רצינו שבכל משחק הנבחרת שנגדנו תרגיש אותנו כנבחרת שמאוד מאוד קשה לשחק מולה. אלו היו ארבע המטרות הגדולות של ליגת האומות. המטרות ישתנו בעתיד כי יש לנו מטרות לטווח קצר, ומטרות לטווח בינוני ומטרות לטווח רחוק. אז זה היה אחד הסיפוקים הגדולים ביותר. לראות אותנו עומדים גם במשחקים אחרים, אומנם טיפ טיפה פחות, במטרות שהצבנו לעצמנו”.

מה הכי איכזב אותך בקמפיין הזה?
“מה זה הכי איכזב אותי? זה מילה גדולה מאוד ושום דבר לא איכזב אותי. יש הרבה דברים שראיתי שהם פחות טובים ואני ארצה לתקן אותם בעתיד. הדקות נגד בלגיה במשחק הראשון לא רק איכזבו אותי, הבהילו אותי אפילו. בחצי השני שפתאום הם פתחו איזה חמש עשר דקות ופשוט לא מצאנו פתרונות לכלום. מה קורה לנו שקשה? מה קורה שאנחנו נלחצים קצת? איך אנחנו יוצאים מדקות מורכבות? מה קורה כשהכדור בתוך השער שלנו? הנבחרת השנייה צוהלת, קופצת, מתחבקת, אצטדיון נגדנו וזה הרגע הנמוך ביותר של שחקן כדורגל. איך ממנו אנחנו מייצרים איזשהו משהו מלאכותי אפילו, שבסופו של דבר יהפוך להיות טבעי?”.

“היו הרבה דברים לאורך הקמפיין הזה, פתאום פציעות של שחקנים מרכזיים שצריכים לדעת להיערך אליהן ולהכין סגל יותר גדול של שחקנים, בנק ממש של שחקנים שידעו את הפילוסופיה שלנו, שאנחנו מביאים אותם פתאום לכינוס, כל השפה שלנו וכל העבודה שלנו לא תהיה להם חדשה מאפס, אלא כבר הם ידעו איפה נבחרת ישראל עומדת, מה הציפיות גם המקצועיות וגם המנטליות”.

לפני שהיית מאמן היית שחקן המון שנים, גם בנבחרת מן הסתם, קריירה מאוד יפה, חווית חדרי הלבשה, חווית קמפיינים, חייב להגיד לך שלי מהצד אחד הדברים שהכי צרמו זה דווקא המשפטים שבאו אחרי הפסדים, שכל פעם חזרה המנטרה הזאת “המטרה היא יורו 28” ובעיניי זה קצת לא ווינירי באיזשהו מקום. וגם, האם זה נכון לדבר ככה? כשיש לך קמפיין מוקדמות מונדיאל עוד מעט שלך תדע, אולי ההגרלה כן תזמן לך אפשרויות פתאום.
”אני איתך ב-100% בעניין הזה, אבל זה הכל תלוי במינונים. ריאלית, בוא נשים את זה על השולחן, ריאלית גם אני וגם אתה נסכים, אתה תהיה חייב להסכים איתי, ריאלית להגיע 24 נבחרות מתוך 50, סיכויים יותר גדולים מ-12 נבחרות. אני ואתה נהיה חייבים להסכים, שאין קמפיין בלי מטרה, ואין משחק שנבחרת ישראל תעלה, בלי מוכנות ורצון אדיר להצליח”.

שחקני נבחרת ישראל חוגגים עם הדגל (ראובן שוורץ)

“אם אתה שואל אותי אם אני רוצה להצליח, זה ברור. אבל אני אומר לך מראש, ואני מסתכל בצורה הכי פקוחה, החו מטרות לטווח קצר, מטרות לטווח בינוני, ומטרות לטווח ארוך. חלק מהמטרות לטווח בינוני זה לצאת מהקמפיין המונדיאל, ממוקדמות המונדיאל, בצורה הטובה ביותר. תשב איתי אחרי זה, אם נעלה ואם לא נעלה, ונרגיש ביחד, אני אגיד לך האם באמת עשינו הכל. עכשיו אני אומר לך שנעשה הכל בשביל לעלות גם דרך מוקדמות בזה אין לנו בכלל ויכוח”.

“לאמן נבחרות – עולם אחר מקבוצות”. וגם: הנאום אחרי איטליה

אתה יודע, מאמן כדורגל כל הזמן משתנה ולומד דברים חדשים, ומאמץ טקטיקות שונות ורעיונות שהוא רואה גם אצל אנשים אחרים. מה הדבר שאתה למדת על עצמך הכי הרבה בקמפיין הזה? ואילו דברים אתה מאמץ, מהשפעות חיצוניות גם?
”כמה דברים מאוד מרכזיים. א', כמה שונה אימון נבחרת לאימון קבוצה, זה אימון משימתי ואתה מסיים קמפיין, יש לך עכשיו שלושה חודשים. איך אתה מתחזק את הדבר הזה? אתה יודע, כאילו אחרי ניצחון, יש לי קלישאה, אתה בא, מוריד את השחקנים שלך, אני לא אוהב להגיד מוריד, אבל אתה מאזן אותם. איך אתה בונה את זה? עד מתי מותר ליהנות? דינמיקה של קבוצה היא דינמיקה אחרת לחלוטין. אימון נבחרת זה אימון משימתי. למדתי בנבחרת קפריסין, בדם, יזע, וחריטות בגוף”.

“הדבר השני זה איפוק גדול, שזה תכונה שאין לה סוף בחיים ללמידה ועדיין נצטרך להשתפר בדבר הזה. יש לך זמן לטפל בדברים שבקבוצת כדורגל לפעמים אתה אומר, אני מזיז אותו הצידה. פה יש זמן, כי אתה יכול לבחור, אתה יכול לקחת את השחקן הזה, להחזיר אותו לקבוצה שלו, להביא שחקן אחר במקומו. יש לך סט כלים שאתה צריך לדעת איך להשתמש בו. כלומר, זה כלי אחר. זה לא פסנתר, זה אורגן ויש לו כלים אחרים. התחושה הזו מתחזקת אצלי”.

“הדבר השלישי – אין לי את הנבחרת הזו מתחת לידיים שלי במשך החודשים הקרובים כי יש ליגיונרים, יש מכבי חיפה, מכבי תל אביב, יש להם משימות שונות לחלוטין, כל מועדון זה חיים ועולם בפני עצמו, צריך במהלך התקופות האלה לחזק את היחידות כל הזמן, להעביר את הפילוסופיה, להעביר את הרצונות, ובהתכנסויות לנסות לחבר את היחידות שחיזקת. חיזקת את הפילוסופיה שלך, והעברת את המסרים שאתה רוצה והם מבינים בדיוק מה אתה רוצה? יהיה יותר קל בכמה ימים המועטים שיש לנו בנבחרת לנסות לחבר אותם לקבוצה”.

אז באמת, אתה מדבר על ההבדלים בין קבוצה ובין נבחרת. בקבוצה יש לך חלון העברות בקיץ, חלון בינואר, אתה יכול לתקן את הסגל תוך כדי. בנבחרת בכל זימון הדף יכול להימחק ולהיכתב מחדש איך שאתה רוצה. על מה אתה מסתכל כשאתה בונה סגל לפני התכנסות?
”יש פה הרבה מאוד ישיבות, קודם כל עם צוותים מאוד מאוד גדולים, ואני רוצה לשמוע מכל אחד, ולכל אחד נתונה חובת ההתנגדות להשמיע לי דברים שאני אולי לא רוצה לשמוע. אני מתייעץ עם מעגלי יועצים, אנליסטים, אנשים שאני מעריך מאוד את דעתם, מסתכל על כל הנתונים הפיזיולוגיים שנמצאים כל יום מולנו, על כל דקה שכל שחקן משחק. יש את התוכנה שלנו, שכל דקה שכל שחקן משחק מופיעה בה , באיזה תפקיד גם, מאמץ פיזיולוגי, מגיעים אלינו הרבה מאוד נתונים”.

“בסופו של דבר עוברים שחקן שחקן, איפה הוא נמצא, באיזה כושר, במה הוא יכול לעזור, איך השילוב שלו עם שחקנים אחרים, איך הוא התנהל בהתכנסות הקודמת. אני יכול להגיד לך שבאמת דבר אחד אני רוצה להתגאות בו זה שאין דבר שנעשה בלי תהליך חשיבה אמיתי, ובסוף זה מתחבר ליכולות של המאמן, או למה המאמן בוחר, בסופו של דבר צריך לקבל החלטות לפעמים לא קלות, הן לא תמיד יהיו פופולאריות גם”.

אז תחבר אותי באמת להחלטה האחרונה שלך לצורך העניין. בסגל האחרון יצאת בלי מגן שמאלי, זימונים קודמים היו לך עשרה קשרים בסגל אבל שלושה בלמים, ואתה משחק עם שלושה בלמים בחלק האחורי, זאת אומרת הזזת שחקנים בין עמדות כדי שהכל יעבוד, כשיש לך גם במאגר הקיים שחקנים שזו העמדה שלהם, ולא לקחת אותם.
”זו תשובה רחבה מאוד, אולי לא ממצה אבל היא נותנת קווים כלליים. בשיקולים שלנו יש הרבה מאוד דברים שהם טיפ טיפה יותר גדולים. דיברנו במטרות שלנו על זיהוי שותפים, אז אני רוצה לראות עוד אנשים בעמדות האלה, אם אני חושב שבעמדה הזאת עוד לא מצאתי את מה שאני מחפש, אז אעדיף לפעמים לראות משהו שאני לא מכיר. למשל בעמדות אחרות שאני מאוד מרוצה מהן אני לא רוצה להכיר שום דבר, זה טוב לי. אז יש עמדות מסוימות שאני ארצה מאוד מאוד להכיר שותפים נוספים ולראות דברים נוספים”.

“שתיים, אני יודע מראש איך אני הולך לשחק נגד נבחרת צרפת וגם נגד נבחרת בלגיה ולכן בזימונים שלי אני צריך להחליט האם אני ארצה בשלושה בלמים עם הכנפיים לצאת מהר למעברים, האם מי שצריך לשמור על ברקולה הוא אדם שיש לו צעד ראשון מהיר מאוד, כי אם לא, לא משנה מה נכין בנבחרות ומה נעשה הצעד הראשון של ברקולה בסוף ינצח אותנו. מי הוא השחקן הנכון ביותר להיות ליד הבלם שמשחק בצד שלו? ואז אנחנו לוקחים את כל זה ורואים את האופציות שיש לנו מתוך הסגל הזה, כי אתם לא חשבתם על מנור סולומון בתור מגן כנף, ואנחנו באנו ואמרנו שבקמפיין הזה אולי צריך לראות שם דקות ממנו. יש מקומות שבהם אנחנו לוקחים סיכונים ויש מקומות שאנחנו הולכים על המוכר והבטוח”.

ומהצד השני של השחקנים עצמם, יושב שחקן בחוץ, מגן שמאלי נגיד דורון ליידנר, והוא אומר לעצמו אחרי הסגל האחרון שזימנת, מה אני עוד צריך לעשות כדי לקבל זימון עכשיו אם הוא לא משחק עם מגן שמאלי? לצורך העניין יש גם את הנפש של השחקן, מה אתה אומר להם?
”אני אתן עצה, אני לא צריך להגיד להם שום דבר, אני אעשה את ההחלטות הנכונות ביותר שאני חושב אבל אני יכול להגיד לך שאני אעשה את זה ברגישות כי אני בקשר עם כל השחקנים האלה. אז אני לא זורק את זה עליך, אני רק אומר לך שאני בקשר איתם, אבל מה שהם צריכים לעשות הם צריכים לגשת, לכל אדם מאיתנו יש מראה בבית ולשאול את עצמם מה אני יכול לעשות יותר טוב, כדי שהמאמן יבחר בי בפעם הבאה. אין משהו אחר, לא המציאו שיטה אחרת”.

הבנת למה אנשים לא אהבו את הנאום שלך אחריה המשחק מול איטליה שקיבלת עליו לא מעט ביקורות?
”לא”.

כשאתה אומר אחרי משחק שהפסדת בו 2:1 שהאיטלקים בזבזו זמן בקרן ומתעלם מ-90 דקות לפני הגול שלך, שהיה ממש רגע לפני כן, זה הרגיש לי טיפה גונב דעת המשפט הזה, וזה הרים עליך הרבה ביקורת.
”אני לא קורא את הביקורות אז זה טוב שאתה משתף אותי, אני שמח לשמוע, אני מוכן באמת לשמוע ואני גם ארצה מאוד ללמוד מהן אז אם הביקורת היא עניינית, אני אלמד ממנה. לשאלתך, מותר לי לפעמים לא להיות פופוליסט ואני חושב שבמשחק הראשון נגד איטליה ביחס לנקודת הזמן וביחס לסגל שהיה וביחס למה אני חושב, ששיחקנו בו יוצא מן הכלל. שיחקנו טוב. מותר לי לחשוב אחרת”.

“אני משתדל מאוד מאוד להגיד את האמת שלי ומותר לי לחשוב אחרת, מותר להעביר ביקורת ולראות דברים אחרים ממני, אני לפעמים רואה דברים אחרים לחלוטין במשחק מאנשים אחרים וזה בסדר גמור, כי אין משטרת מחשבות ואין מחשבה אחת על כדורגל. אני גם חושב שהרבה מאוד פעמים אני מרגיש שאני מחזיק מידע, מידע לא ידע, שהוא שונה מאנשים האחרים שמבקרים אותי וזה בסדר גמור, ככה עולם זז. דרך אגב, יכול להיות אחרי כל הנאום שלי וכל מה שאמרתי לך עכשיו שיכול להיות שקצת טעיתי פה, אני תמיד משאיר מקום לשני אחוז גם כשאני בטוח שבמקרה הזה אני לא מסכים עם הביקורת, אבל אני כן מסכים לקבל שאולי אני פה טועה”.

בן שמעון: אני מאוד מנסה לא להיות פופוליסט

אני חושב שהקונצנזוס אחרי המשחק מול הבלגים וגם מול צרפת הוא שפעם ראשונה בקמפיין הזה ראינו באמת את ההרכב הכי חזק ואת הסגל הכי חזק. אתה רואה את המשחק נגד צרפת, אתה רואה את דור תורג’מן, אתה רואה את דין דוד נגד בלגיה, למה היית צריך לעבור ארבעה משחקים לפני שנתת להם את המפתח? אתה הרי מכיר את דין דוד, גידלת אותו.
“אתה נותן פה תיאוריית יסוד מוטעת ועליה אתה רוצה שאני אבנה את הבניין שלך. בוא נחזור אחורה. אני חושב שנכון לאותן נקודות זמן, השחקנים הכי נכונים זומנו ובגלל זה הזמנתי אותם, ואני חושב שזה הסגל הנכון ביותר שהוזמן לאותה נקודת זמן. מפה אפשר לבנות בניינים. האם באמת באותה נקודת זמן קיבלתי את ההחלטות הנכונות? הרי באמת לנתח בדיעבד זה הדבר הקל ביותר, אנחנו אלופי העולם בזה. זה בסדר גמור. כל אחד יש לו את התפקיד שלו, אז אני חושב שהסגלים שהזמנתי בכינוסים האלה הם הסגלים הנכונים והטובים ביותר לאותה נקודת זמן”.

אז אני חייב להבין מה ניסית להפיק, באמת, אני שואל על הרעיון מאחורי המשחקים הראשונים שראינו את חלאילי חלוץ, ואז ראינו טיפה ליאל עבדה חלוץ, ואז ראינו את תאי בריבו, כשעובדתית, שני החלוצים הכי חמים כרגע בכדורגל הישראלי, זה דור תורג’מן ודין דוד.
”כן, אבל מי שחם לכדורגל הישראלי ועושה דברים מסוימים במקומות מסוימים ובמועדונים מסוימים, שמשחקים בצורה אחרת לגמרי מאיך שהנבחרת באה לקמפיין הזה, אז זה בסדר גמור. אם זה היה מי שהכי חם והכל, בוא נעשה סקר, לא צריך מאמן, הציבור באחוזים יקבע. כשהלכתי עם ענן חלאילי אני יכול להסביר את זה מקצועית. רציתי לעשות מעברים על מרכז הגנה של בלגיה, שהוא קצת יותר איטי, ואני חושב שענן חלאילי הוא אחד המהירים בסגל שלנו, וליאל עבדה הוא השני”.

“אם אני חושב בצורת משחק מסוימת שהיא לא תואמת לא את מכבי תל אביב ולא את מכבי חיפה, שהן דומיננטיות, שמחזיקות 80% בכדור, והכדור נמצא בתוך הרחבה לפחות 30-40 פעם במשחק, כשאני יודע שאני אוכל לצאת להתקפת מעבר, נגד נבחרת בלגיה, או נגד נבחרת אחרת, דרך מהירות, אז אני בוחר שחקנים אחרים. עכשיו שוב, אפשר לשבת ולהתווכח האם זה היה דבר נכון, אבל תמיד יש תהליכי חשיבה ויש כוונה אחרי הדברים. אני באמת מנסה מאוד מאוד לא להיות פופוליסט. יש מוסכמות בסגל שכולם רואים אותן, ואני גם מסתכל איפה אני צריך להביא את החותמת האישית שלי”.

אפשר להגיד שהקמפיין הזה היה סוג של בועת ניסוי, אתה אומר בעצמך לא מעט את המילה שותפים, שחיפשת מי השותפים להמשך, זה היה סוג של ניסוי לראות מה נכון עבורך לקמפיינים שבהם אתם יכולים להיות יותר תחרותיים אולי, עם יותר סיכוי העפלה. אז השאלה שלי האם באמת במוקדמות המונדיאל נראה מאמן שמצא את שותפיו, ואנחנו נהיה מקובעים על איזשהו סגל ודרך מאוד ברורה מהרגע הראשון.
”יש לי את הזכות הגדולה, שזה אחד מהכלים הגדולים שלי, לא להתחייב לשום דבר, לא לך ולא לאף אחד, לגבי העתיד. אני אענה לך עניינית לשאלה בכל זאת, יש לי הרבה מאוד מאוד חומר מליגת האומות, כדי לקבל החלטות שהן טובות ונכונות לגבי הסגלים הבאים של נבחרת ישראל, וכמובן שיש עוגנים, שגם אני וגם אתה נסכים עליהם ביחד והם ברורים והם מול העיניים שלנו. לגבי כל השאר, אני יום יום הולך לכל משחקי הכדורגל במדינת ישראל, גם של הקבוצות הפחות גדולות וגם של הקבוצות בצמרת ורואה שחקנים ורואה קו התקדמות, ורואה מה הם עושים יום יום בהשקעה האישית שלהם”.

“אנחנו מסיימים את המשחקים האלה וגם שולחים להם וידאו לגבי הדברים שאנחנו רוצים לראות מהם, מה שאנחנו פחות אוהבים, יותר אוהבים, לא מתערבים לעולם בעבודה של המועדונים, שדרך אגב אנחנו בקשר יוצא מן הכלל עם המועדונים. לא שאלת אבל אני נכנס לך, אנחנו בקשר יוצא מן הכלל עם המועדונים, אני באמת חושב שהמועדונים מקבלים אותנו בצורה נהדרת, גם מכבי חיפה וגם בית”ר ירושלים וגם מכבי תל אביב וגם באר שבע, ומכבי נתניה, באמת כל המועדונים שהיינו בהם, יש לנו קשר טוב ורציף ואני מאמין גדול מאוד מאוד בקשר הזה, כי הרבה מאוד מהשחקנים שלנו באים ממכבי תל אביב ומכבי חיפה”.

זה די מובהק מהקמפיין האחרון שאתה משחק 5-4-1 על שלל צורותיו. יש שני בלמים קבועים, ראינו, נחמיאס ורז שלמה, הצטרף שון גולדברג אחרי הפציעה. עשית ניסויים בכנפיים, גם אתה בעצמך אמרת את זה. חלק מהדברים עבדו, חלק לא, אבל זה היה מאוד ספציפי לאיטליה, צרפת ובלגיה. בסוף במוקדמות המונדיאל, מוקדמות יורו, נפגוש נבחרות שהן גם ברמה שלנו וגם פחות מרמתנו ונצטרך גם להיות היוזמים והשולטים, ואלה שטובים עם הכדור. איך אתה מייצר את זה בתוך מערך כזה?
”מרבית חיי, כולל העונה האחרונה בלרנקה, כולל כל עונותיי, אפילו כשהגעתי למועדונים שהם ב-DNA שלהם יותר עומדים מאחורה ויוצאים למתפרצות, אימנתי לכדורגל דומיננטי. אמרתי לך, נבחרת ישראל זה אימון משימתי. יהיה לא רק שיטה אחת, יותר משיטה אחת, ובכל שיטה יהיה סגנונות בתוך השיטות. אני לא רוצה להיכנס ליותר מדי אם תרצה אפשר יהיה לעשות את זה יום אחד, אבל זה לא המטרה פה. אם אתה רמזת או שאלת, אנחנו נשחק גם עם ארבעה שחקני הגנה, ואנחנו נשחק גם עם קישור התקפי, פעם אחת עם קשר אחורי אחד, ופעם אחת עם שניים, ונשחק גם עם שני חלוצים, ונשחק 4-4-2 קווים, ואני שומר לעצמי את הזכות לקבוע את הקו ואת הדרך המקצועיים והטקטיים לכל משחק בפני עצמו”.

“בכל משחק אצטרך על מה אני צריך, מי סוג השחקנים שאני צריך, ומי השחקנים מביניהם הוא הנכון ביותר לסוג משחק אחד. התחלנו עם איזושהי שיטה בליגת האומות שאני קיבלתי ממנה ביטחון (5-4-1). לי היא נראתה כשיטה שמגנה על נבחרת ישראל. אתה חייב להבין שזה גם ביחס לכושר של שחקנים, למי משחק בליגה, האם בשני בלמים השני בלמים האלה נמצאים בשיא הכושר שלהם? כי עידן משחק לפעמים פחות במכבי תל אביב, שון היה עם פציעה בכתף, מי הם השותפים שלנו לדרך ומה השיטה הנכונה ביותר כדי לייצר משחק הגנתי יעיל, מבלי לפגוע במשחק ההתקפי”.

“אני יכול להגיד לך ששיחקנו, ניסינו לשחק כדורגל, גם במקומות שהיה קשה מאוד מאוד לנבחרת ישראל לשחק. אפשר היה לבעוט את הכדורי חמש למעלה בבעיטות שוער. ניסינו הרבה מאוד פעמים לבנות משחק ולנסות לשחק כדורגל. לפעמים זה הלך פחות, אבל לפעמים יותר טוב”.

כשאתה משחק בצורה הזו של המעברים, דבר שמאוד בלט בשני המשחקים האחרונים זה שהמסירה הייתה לרגל או לגוף ודווקא אתה מדבר הרבה על זה שחיפשת את העומק, את השטחים, ולא ראינו משחק עומק מהנבחרת. זאת אומרת, יש פה גם דברים שצריכים לייצר אחרת להמשך.
”זה תלוי פר משחק ותלוי פר סגל שהיה לי, ותלוי פר שחקנים שהחלטתי בסופו של דבר ללכת איתם. אבל זה ברור שאם יש שחקנים באופי מסוים, יש לנו שחקני כדורגל יוצאים מן הכלל, החזקת כדור זה חלק מהדברים שנראה, וחלק מהדברים שרצינו לנסות זה שבוא נראה את הכוח שלנו מול הגדולות גם. רציתי לייצר בנבחרת תחושת מסוגלות, להאמין שאפשר לנצח את הקבוצות האלה. זה דבר שהיה חשוב לי מאוד. ידעתי שנפסיד כדורים שיהיו מסוכנים מאוד, אבל לקחתי את הסיכון הזה כסיכון מחושב ואמיתי, וניסינו כל הזמן לשחק כדורגל”.

רן בן שמעון. "יש לנו שחקנים יוצאים מן הכלל" (רדאד ג'בארה)

“ההבדל מלאמן את קפריסין וישראל? כמה זמן יש לנו?”

מה שינית אצלך תוך כדי הקמפיין?
“אני אג'ילי, אני כל הזמן זז על פי מה שצריך, אני כל הזמן מרגיש, מהשיחה הזאת, משיחת הצוות הבאה, החיים זזים מהר מאוד קדימה ואני רוצה ללמוד, רוצה לראות. הייתי בוועידת מאמנים בברלין ויצאתי משם כאילו הייתי בגן משחקים. לראות מאמנים, לדבר איתם בפינות קפה, לשמוע מהם כל מיני משפטים, שגם אם אני יודע אותם, ופתאום שומע אותם מאיזשהו מאמן גדול, הם עוד יותר מתחזקים אצלי, שזה לא פחות חשוב מלימוד חדש, זה גם לקבע אצלך עמדות ישנות”.

ראינו שבראיונות שלך היית פחות ציני מהרגיל. מי שלא מכיר אותך פירש את הציניות שלך בעבר כהתנשאות.
”ירדתי ברמת הציניות? תשמע, אני לא תפסתי מעצמי אף יום בחיי כמתנשא. אני מצד שני יכול לראות את האנשים שחשבו שאני כזה. לפעמים דיברתי בשפה כזו או אחרת והכל, אבל גם כולנו עושים תהליכים של למידה. בשנים האחרונות כל הזמן אני עובד על מה הם הדברים שיותר מדייקים את הסנטר שלי. זה חלק מהדברים האלה. זה חלק מהדברים שאני רוצה להתקדם בהם וללמוד בהם. אני רק רוצה להגן על הציניות”.

“הציניות היא איזושהי דרך להעביר מסרים עם חיוך. מעולם ובימי חיי לא הייתי סרקסטי. הציניות הזו לא ניסתה לגרום לאנשים להיפגע. לפעמים חלק מהאנשים טיפ טיפה פחות הבינו אותה וזה בסדר גמור, אני מבין את זה, שאת הסביבה שאליה הגעתי עכשיו, היא צריכה מאמן פחות ציני, מאמן טיפה יותר ענייני. אז זה מה שאני מנסה להיות”.

רן בן שמעון במסע"ת. פחות ציני? (ראובן שוורץ)

מה ההבדלים בין אימון נבחרת ישראל לבין אימון נבחרת קפריסין?
“כמה זמן יש לך? כמה בטריה? רז יש הבדלים עצומים. הבדלים עצומים. אתן לך אחד ובזה אעצור כי זה באמת שיחה ל... הלכתי ולמדתי את ההיסטוריה, את המלחמות של קפריסין, לפני שאימנתי אותם. אני יודע מתי כבשו אותם, מתי קיבלו את העצמאות, הכל אני יודע. הרגשתי שהיו לי שתי משימות שונות לחלוטין. כשהגעתי לנבחרת ישראל, צריך לאזן את השחקנים מלמעלה לאמצע. אוקיי? כשהגעתי לנבחרת קפריסין, בדיוק ההפך. שם כדי לאזן אותם צריך להרים אותם מלמטה למעלה. הם חושבים שהם הרבה פחות טובים ממה שהם במציאות. במציאות הם הרבה יותר טובים ממה שהם חשבו על עצמם”.

“בגדול בגדול, מרבית העבודה שלי נעשתה שם. האיזונים של המערכות שלי, כל הזמן לנסות לייצר תהליכי חשיבה ותהליכי לימוד. ברגע שאתה פתוח ללמידה, ברגע שאני פותח את האנשים מולי ללמידה, הרבה יותר קל לי להעביר להם את הפילוסופיה שלי ואת מה אני רוצה מהם. אז מרבית האנרגיה שלי נמצאת בפתיחות לתהליכי למידה”.

דיברת הרבה על איזונים. מה אמרת לדניאל פרץ לפני צרפת? אחרי שהוא הרבה הרבה זמן לא שיחק, הוא גם היה צריך איזון.
”אמרתי לו לפני צרפת שאני רואה את ההתקדמות שלו באימונים, אני רואה את האיזון שלו, את הסנטר שלו, איך הוא מתנהל בנבחרת, ואני מעריך את זה מאוד”.

לא הרבה הסכימו עם ההחלטה שלך לפתוח איתו. אתה יודע, אם נסתכל על הביקורות בדיעבד, זה משעשע, כי אתה רואה איך הוא שיחק ומה אמרו לפני. מה הנחה אותך? כי בא לך רועי משפתי ביכולת מדהימה העונה ויש את שריף כיוף ויואב ג'ראפי, כל מי שהיית בוחר יחסית בעונות טובות.
”אני חייב להגיד שדיברנו על זה מקודם, ואני אציף את זה שוב. הרבה מאוד מהמטרות של הקמפיין הזה הן לראות מי בעתיד יוביל אותנו למקומות שבהם אנחנו כולנו רוצים להיות. כולנו. לקחתי החלטות שהן לא הכי פופולאריות ואני יכול להבין את זה, ואחד יגיד שהוא שיחק יותר, אחד פחות. בסופו של דבר אני צריך לקבל את ההחלטה ולעמוד אחריה. אז זה מדהים שאני צריך להתנצל על החלטה הטובה שלקחתי”.

לא להתנצל אבל אתה יודע.
”אני אומר שאני רואה בדניאל פוטנציאל עתידי לשותפות, כמו שאני רואה בעומרי גלזר. אבל אני חייב להגיד בעניין הזה משפט אחד, אני מרגיש שבורכנו בדור אדיר של שוערים, דור אדיר. יואב ג'ראפי, שעשה איתי שנים מדהימות, אני מת עליו. גם בתור שוער וגם בתור אישיות. רועי משפתי הוא שוער יוצא מן הכלל. שריף כיוף, אני מחזיק ממנו שוער יוצא מן הכלל, פוטנציאל, גם עכשיו וגם עתידי, מדהים. גם אישיות קורנת ומדהימה. ויש לנו גם שני שוערים, גם עומרי גלזר וגם דניאל פרץ שיש על מי לסמוך”.

“הייתי יכול לעשות דברים טוב יותר בנושא דין דוד”

אתה מתחרט על משהו בסיפור של דין דוד?
“אני יכול להגיד שמתחרט זה מילה חזקה מדי. אני יכול להגיד לך שיש דברים שאני מסתכל אחורה, שיכולתי לעשות אותם יותר טוב. כשאני ניהלתי את אותה שיחה כמו שניהלתי מאות שיחות כאלה עם שחקנים, ואמשיך לאלפי שיחות עם שחקנים, שמעתי ממנו דברים שמאוד מאוד לא אהבתי והם חסמו אותי, הם נעלו אותי. הייתי צריך להישאר קצת פתוח ולשמוע מאיזה מקום זה בא, למה הוא מרגיש ככה, מה היה צריך להיות שם. אבל הדברים נאמרו, כלומר אני יודע מה נאמר שם, אני לעולם לא משקר. לעולם לא אשקר. לעולם. גם אם אני צריך לשלם את המחיר הגדול ביותר”.

“אז קראתי לזה תקלה ובתקלה שני הצדדים כנראה צריכים לקחת אחריות, לא רק צד אחד. למדתי מזה אולי לעצור רגע, אולי לשמוע קצת מעבר, מאיפה זה בא. אני באותו רגע שהוא אמר לי את מה שאמרתי, ואני עומד אחרי זה ב-100 אחוז, ננעלתי קצת והייתי צריך להישאר פתוח. עכשיו ההמשך הוא שאני מכיר את דין דוד, יש לי איתו מערכת יחסים אישית ואני יודע שהוא בחור נפלא. אין לו וריד או נים. נים זה יותר קטן מווריד שהוא רע. הוא ילד טוב. באמת. רק רוצה טוב. גם בא ממשפחה טובה, ולא ייחסתי לזה יותר מדי עשו קצת רעש”.

ואיך ניגשת לשיחה השנייה איתו? הרי הייתה שיחת קאמבק באיזשהו מקום. שיחת חזרה לנבחרת.
“הכי קל. אמרתי לו מה אני מצפה ממנו, מה אני רוצה ממנו. שראיתי אותו בליגה, שהוא משקיע יוצא מן הכלל, מעבר לגולים שלו. שראיתי דברים טובים באמת. הרמתי לו, כי אני חושב שמגיע לו בתקופה נפלאה ואני אוהב אותו בתור אדם. אזה לא משהו אישי ולא לקחתי לרגע גם אישי. הייתי מאוכזב מאוד נקודתית מאותו דבר. הייתי צריך לברר למה אני מאוכזב ואיך אנחנו משנים את זה. לא אהבתי את התשובה הזאת ובאותו רגע ננעלתי. אסור היה לי להינעל. הייתי צריך להישאר פתוח, לראות מאיזה מקום זה בא. לא תמיד אנחנו עושים את זה, אז לוקח את החלק שלי על התגובה הזאת”.

דין דוד. "אסור היה להינעל בסיפור שלו" (רויטרס)

“לאמן את גלוך זה הדבר הכי קל. הוא ברמת הבנה אחרת”

כל מאמן נבחרת, גם מי שהיה לפניך וגם מי שיבוא אחריך, התמודד ויתמודד אינספור פעמים עם השאלות על אוסקר גלוך. בסופו של יום זה כישרון דורי, שספק אם יהיה פה בשנים הקרובות עוד אחד כזה והוא מאוד מובהק ביכולות שלו. הוא עשר הכי עשר שיש, עושה דברים מאוד מאוד ספציפיים, עם רמות כישרון חריגות. כמה זה קשה לאמן את זה, ולמסגר את זה בתוך נבחרת, שזה לא קבוצה שעכשיו אתה יודע, אתה לא רד בול זלצבורג, לא תשלוט במשחק 75% מהזמן או תשחק 4-4-2 יהלום וזה יעבוד לך. אנחנו לא שם. איך ממסגרים את זה? איך מאמנים את אוסקר?
“הכי קל לאמן את זה. הכי קל כי הוא כבר ברמת הבנה אחרת של המשחק. אנחנו מנתחים וידאו עם השחקנים והוא מדהים, הוא מבין את המשחק בצורה מדהימה. לא היה לי איתו הכי קל בהתחלה, ועשינו דרך, עשינו דרך, אנחנו עדיין לא בסופה, אני צריך לעבוד קשה מאוד בשביל שהשחקנים שלי, כולם, לא רק אוסקר, יסמכו עליי אמיתי וידעו שיש מי שעומד מולם וכשהוא מדבר הוא מדבר ממקום של ידע עמוק, של עבודה קשה, שיסמכו עליי אמיתי”.

“עם אוסקר קשה לי מאוד לתאר עד כמה אני מרוצה מהתרומה שלו לנבחרת ישראל, אמיתית, לא מהפה החוצה, ולא בשביל להרים ולא בשביל שום דבר. אוסקר, פשוט התהליך התקדמות שלו והתהליך מעמד שלו בנבחרת ישראל פשוט מדהים. מעבר לזה שהוא שחקן שעושה דברים מדהימים על המגרש, הוא יחד עם מנור, עם דניאל עם דור, עם עוד הרבה שחקנים, חזיזה, אבו פאני, ג'אבר, הם אלה שיצטרכו להביא אותנו למקומות שאנחנו רוצים להגיע”.

דיברת על האתגר עם אוסקר, שאתה צריך שיסמכו עליך, לא רק אוסקר אלא כולם, זה מה שהרגשת כמוקד הבעיה בהתחלה עם אוסקר? שהוא לא סמך על המאמן אולי כי הוא נכווה ממאמנים קודמים?
”חלק, חלק. אני חייב להגיד לך שלא התכוונתי לדבר על זה, אבל אם שאלת אותי אני מעדיף להגיד לך את האמת, כי אוסקר יראה את הראיון הזה, הוא ידע מתי אני אמיתי ויותר חשוב לי לצאת מבחינתו אמיתי ולא פחות מבחינתכם”.

אוסקר גלוך. "הכי קל לאמן אותו" (ראובן שוורץ)

למכבי חיפה היה מאוד קשה להחזיר את דיא סבע לעניינים ומה שנקרא להעביר את זה בעיני הקהל שלהם שזה בסדר, והדברים מאחוריהם, להחזיר את דיא לנבחרת לדעתי זה אפילו הרבה הרבה יותר קשה. בטח עם כל הסיטואציה המורכבת, ודעות מגוונות, ותספר לי איך אתה התמודדת עם העניין הזה של דיא סבע.
“טוב, אז בעניין שלו הוא כבר התנצל והוא דיבר. כלומר אני הגעתי בסוף האירוע. לי היה חשוב לשמוע אותו באוזן, דיברתי איתו, זה לקח בערך חמש שניות להרגיש את הרצון שלו ואת החיבור שלו עם להגיע לנבחרת, מבחינתי זה היה פשוט”.

אפשר להגיד שמצאת בשני המשחקים האחרונים את המרכז האולטימטיבי של הנבחרת עם אבו פאני וג'אבר?
”קודם כל הם שחקו בכל הקמפיין הזה בצורה יוצאת דופן. ממש לא רק במשחק הזה. נגד בלגיה ניצחנו אז הכל מועצם והכל זה בצדק דרך אגב. גם נגד צרפת הם היו אדירים. הם שותפים לדרך והם מאוד מאוד פעילים בתוך הגוף הזה שכל הזמן קורם עור וגידים שנקרא נבחרת ישראל. מוחה הוא אחד המנהיגים של הנבחרת הזאת ואין ספק שאני מרוצה מאוד מאוד ממה שהם נתנו עד עכשיו. כמו שאני צריך להמשיך לעבוד קשה ולהמשיך להוכיח את עצמי, גם הם יצטרכו להמשיך. יש להם את המקום שלהם עכשיו, הם יצטרכו לעבוד קשה מאוד מאוד מאוד כדי לשמור על זה”.

מוחמד אבו פאני. "הוא וג'אבר היו יוצאים מן הכלל" (ראובן שוורץ)

אמרת במהלך הקמפיין שיש לך חיישנים לשחקנים שלא רוצים להיות בנבחרת. כמה באמת היו כאלה מחוץ לסגל בזימונים האחרונים? או שנפטרנו מהדבר הזה?
”אפס”.

והרגשת את זה תוך כדי הקמפיין ומשהו השתנה?
”ניסו במהלך הקמפיין הזה לשכנע אותי שזה קצת פציעה וההוא קצת לא רוצה. אני מדבר עם אנשים ואמרתי שהסנסורים שלי מאוד מאוד עדינים ורגישים. אני חי את הנבחרת. אני חי אותה כשאתה חי את הדבר הזה, כשאתה נמצא בתוך הגוף הזה, בהארדקור שלו, יום יום עם הצוותים ועם הכל, יש לך יותר מידע כדי לקבל החלטות נכונות, לא יעזור כלום בסופו של דבר. אני לא מדבר עכשיו על ידע אלא על מידע. אני מדבר עם השחקנים האלה. אני רואה את הכאב בעיניים שלהם שהם יוצאים עם פציעה. כמה הם רוצים להיות שייכים. אני שומע באוזניים שלי כמה חשוב להם. אנחנו חיים במדינה קטנה. אני מכיר את המעגלים. אני יודע איך שחקנים מדברים מעבר לשעות שאנחנו נמצאים ביחד. אני מחבר את כל הנתונים. יש היום רצון גדול מאוד להגיע לנבחרת ישראל. זה משהו שהוא מאוד מאוד מספק מבחינתי”.

לסיום: קניקובסקי, ערן זהבי, נחמיאס והחלום

כשגבי קניקובסקי יורד מהמשחק מול סכנין וממש בוכה מהפציעה שלו, כי הוא רצה להיות פה. זה דברים ש... מה עושים לך?
”שלושה שבועות לפני זה נולד לו ילד שיהיה לו אור בבית ושמחה, אין אנשים כמו גבי. זה באמת מסוג הילדים שכשהגענו לאמן כדורגל לא אמרו לנו שניפגש עם אנשים כאלה. הם באמת האור של המשחק הזה. האור האמיתי של המשחק הזה. גבי הוא אחד מהם. לילד שלו הייתה ברית והוא אמר לי ‘רן אני דוחה את הברית, אני רוצה להישאר עם הנבחרת לשחק’. הוא הרוויח את הזכות קדימה. מי יכול להאשים אותו אי פעם במשהו? אז בלי שום קשר לא הייתי מאשים אותו בחיים”.

“אבל אם כבר עוד מישהו היה צריך איזושהי הוכחה למחויבות שלו לנבחרת, גבי דחה את ברית של הבן שלו בשביל להיות עם נבחרת ישראל. אני יכול לשפוט את החבר'ה האלה, אבל אני תמיד תמיד תמיד אנסה לראות את הצד הטוב ואת הצד המכיל. באמת במקרים קיצוניים, אני לא פראייר. אני אעמוד שם חזק ואני רוצה שהם ירגישו כמוני בגאווה להגיע לנבחרת ישראל. אני חושב שיש את התופעה הזו, יש גאווה גדולה מאוד להגיע לנבחרת ישראל”.

אנחנו לפני סיום הראיון, ערן זהבי ונבחרת ישראל, זה משהו שהגיע לסיומו?
“אני לא יודע, אני תמיד אומר את זה. ההערכה של אליו היא כזו גדולה וכזאת עצומה, אתה יודע מה? גם מעבר לחברות, גם בתור מה שהוא נתן לכדורגל הישראלי, ל-DNA של הכדורגל הישראלי, המקומות שבהם הוא התחיל, איפה הוא התחיל? איך הוא התחיל? מה הוא עשה בכל מקום שהוא הגיע? איזה סטנדרטים, הוא העלה את המקצוענות במדינת ישראל למקומות שאף אדם לפניו לא עשה, אז אני חושב שהוא הרוויח ביושר את הזכות להחליט בעצמו”.

“מתי יפסקו הדברים? מתי תיפסק הקריירה המקצוענית שלו? מתי תיפסק הנבחרת? אני חושב שהוא הרוויח את הזכות להחליט לבד, הוא מאלה שהרוויחו את הזכות הזאת ואני לא אחליט בשבילו, הוא יחליט מתי זה נכון. אני כמובן רואה את הנבחרת קדימה ובטח קדימה יהיה קצת… אבל עם ערן אני שומר על כל האופציות פתוחות ולא מוכן להתחייב לשום דבר כרגע”.

יש עוד זמן עד קמפיין מוקדמות המונדיאל, ארבעה חודשים או אפילו אפילו עשרה אם נהיה בבית של הארבע נבחרות. מה התוכניות עד אז? איך יראה סדר היום שלך מרגע זה? מה עושים בשביל לשמור על על הגחלת כמו שאומרים?
“אחת התקופות הכי חשובות. אני מאמין מאוד גדול במה שאנחנו רוצים לעשות בנבחרת, זה אומר מעכשיו להתחיל את העבודה היום יומית מול שחקנים, בניתוחים, ללכת להוציא את המסקנות האמיתיות מליגת האומות, לראות באיזה מקומות אנחנו צריכים להשתפר, לעשות פה מפגשים שבועיים, או דו שבועיים של חוליות, חוליית הגנה חוליית קישור, חוליית התקפה, כדי לנסות לחבר בין היחידים. להיות בקשר מתמיד עם השחקנים כמו שהייתי בשלושה ארבעה ימים האחרונים, כל הזמן לייצר תחושה שנבחרת ישראל זה כמו קבוצה”.

“בשלושה חודשים האלה, כל הזמן לשפר, לשמר ולשפר, כמו בקופה ראשית שיפור ושימור של השפה שלנו המשותפת שיצרנו. יצרנו איזושהי שפה משותפת שהיא מוכרת להם. לנסוע להסתובב אצל שחקנים, לגיונרים, ולשבת איתם בצורה פרטנית עם הווידאו, לנסוע לחיפה לשבת עם שחקנים, לנסוע לתל אביב לנסוע לבאר שבע, לנסוע לכל איפה שדרוש ממני, אבל בשלושה חודשים האלה הצוות של נבחרת ישראל יעבוד יום יום”.

יש לך שחקנים ששיחקו במשחקים האחרונים שבקבוצות שלהם זה לא קורה כרגע. דניאל פרץ זה דוגמה מרכזית עידן נחמיאס זה גם דוגמה טובה. עד מרץ אם הסיטואציה תישאר והם עדיין לא ישחקו, זה גם תהיה בעיה עבור הנבחרת. האם הדבר הנכון עבורם יהיה לחפש דברים בחוץ?
”אני לא יכול לענות על בעיות עתידיות ותרחישים שחורים. אין לי תשובה לזה. אנחנו נהיה בשוטף פלוס שנייה על הדברים אם וכאשר יקרה משהו שהוא תופעה שלילית והכל נצליח להתמודד איתה. נצטרך לבדוק מי זה השחקן, למה הוא לא משחק? באיזה רמה הוא נמצא? מתעמלת שעולה למזרן, הציון שלה נובע מדרגת קושי מסוימת, ואחד שלא משחק בבאיירן מינכן זה לא אחד שלא משחק עם כל הכבוד אתה יודע... אז אנחנו כל מקרה נשקול לגופו ונראה מי השחקן, מה אנחנו יכולים לתרום לו בתקופה הזאת, איך אנחנו יכולים לשפר את זה, איך אני ברמה היומיומית יעזור לו לשמור על איזשהו סנטר, על איזשהי עוצמה, על חוסן מנטלי גדול גם בתקופות מאוד קשות ומורכבות”.

נחמיאס זה דוגמה.
“אחת הדוגמאות הטובות לזה. אני לידו והוא לידי דרך אגב, הוא מחזיר לא פחות ממה שהוא מקבל, אבל אני לידו כל התקופה הזאת”.

עידן נחמיאס. "הוא החזיר לא פחות ממה שהוא קיבל" (שחר גרוס)

יש בית שאתה חולם עליו בהגרלה? במה החלומות שלך מתרכזים?
“החלומות האמיתיים זה באמת איזושהי תמונת ניצחון סופית, זה איזשהו חדר הלבשה עם תחבושות, עם נעליים קרועות, לראות איזושהי תמונת ניצחון סופית. אני יודע שבדרך לשם צריך להיות מאוד פרגמטי ומאוד עם רגליים יצוקות בתוך הקרקע והנבחרת הזאת צריכה מאמן ברמה היומיומית שמחובר למציאות והכל, אבל שם זה החלומות שלי. אני לא מכוון בהגרלה לשום דבר כי בכל פעם בחיי שכוונתי תמיד קיבלתי את ההפך. להתפלל קצת זה לא מזיק אבל מה שיבוא זה לא משנה. תדבר איתי אחרי שיהיה לנו בית ואני אגיד לך עכשיו מה שאגיד לך אז, השאיפה תהיה לנצח את הבית ולהיות במקום הראשון שלו, זה הרצון שלי ומה יקרה בדרך? אנחנו ננסה לעשות את המקסימום שאפשר”.

הגיבו ראשונים לכתבה הוספת תגובה