בנגקוק, תאילנד, היא על פי רוב יעד נחשק אליו מגיעים המוני ישראלים כדי לנקות את הראש. העיר הזאת, עוד לפני החופים המרהיבים בחלקים האחרים של המדינה, יודעת להציע כל הסחת דעת אפשרית למי שמחפש מעט אסקפיזם. לי, להתאחדות הישראלית, הוקצו על בימת קונגרס פיפ"א בבנגקוק ב-17 במאי 2024, 9 דקות לערך כדי לצלוח את משימת חיי – סיכול המזימה של ההתאחדות הפלסטינית להשעות את הכדורגל שלנו מהזירה הבינ"ל.
הנשק הסודי שלנו, המשלחת הישראלית, היה ההיפך הגמור מאותו אסקפיזם נחשק – המציאות. יחד אתי עלו על הבמה כל אזרחי מדינת ישראל, כל עולם הכדורגל, כל מה שעברנו מאז הבוקר הארור של ה-7 באוקטובר. האחים והאחיות מבארי ונחל עוז, החברים משדרות, ליאור אסולין ומאי נעים ז"ל, מאות חטופים, נעמה לוי, הבת של רופאת נבחרת הנשים, חיילים וחיילות ששילמו בחייהם כדי להציל אחרים, עשרות אוהדים שכבר לא יחזרו למגרשי הכדורגל, מנשה זלקה על גבול לבנון, ביקורי הפצועים בבתי החולים, הרגעים המטלטלים עם אלפי המפונים, עוד לוויה, עוד נסיעה ברכב למשפחה שכולה, מפגש מצמרר של הנבחרת הבוגרת בהונגריה רגע לפני משחק מול שווייץ עם עשרות ילדים והורים שניצלו מהטבח הנורא, עוד תמונה בלתי נשכחת, עוד סיפור שהראש והלב מתקשים להכיל, עוד ועוד ועוד.
השעה הנוראית ביותר, אני מזכיר לעצמי לפני העלייה לבימת הנואמים ותוך כדי מעבר בין עמוד אחד לאחר באנגלית מאתגרת, אני מודה, היא לעיתים גם השעה היפה ביותר. התמונות האחרות, האופטימיות ומחממות הלב, התמונות שמייצגות הכי טוב את העם שלי, את אזרחי ואזרחיות מדינת ישראל, מתחילות גם הן לעלות.
האוהדים שמגיעים באלפים ללוות בשעת לילה חייל בודד לקבורה, איסוף התרומות, הביגוד, המזון וכל דבר אחר שלקחו על עצמם ההתאחדות ומועדוני הכדורגל, השותפות בין כל בני הדתות השונות, הפעילות החברתית המדהימה של ארגוני האוהדים, הקלטת השיחה המצמררת בקשר בין האחים שנפלו - סא"ל תומר גרינברג וסלמאן חבקה - המאבק המשותף של כולנו להחזרת החטופים, גבורת החיילות והחיילים, שירים שמנציחים באופן הכי מרגש את התקומה, החיוך הממיס של אוהד מונדר ונווה שוהם שחזרו אלינו.
9 הדקות האלה על הבמה הם השנה של כולנו. בשנה שהביאה עמה כל כך הרבה קללות, התעקשנו לייצר בעצמנו ברכות, נלחמנו על קיומנו ועל הנוכחות שלנו, ויותר מכל הבנו, רגע לפני ששכחנו, עד כמה אנחנו בלתי מנוצחים יחד. שנה שבה העם הנבחר הפך להיות העם שבחר - בחיים.
!It’s not over yet, but we did it