פלייאוף העלייה לאליפות אירופה נגד ישראל חשוב ומרגש מבחינת כל שחקני נבחרת אירלנד הצעירה, אבל עבור וויל סמולבון הוא קריטי במיוחד. זו ההזדמנות שלו לחזור למסלול הנכון, למצוא מחדש את הביטחון העצמי ולהאמין מחדש שהוא עשוי להיות כוכב בכדורגל האנגלי.
לפני שנתיים, הקריירה של סמולבון נראתה בדרך הבטוחה למעלה. הוא פרץ בסערה לסגל הראשון של סאות’המפטון, זכה לשבחים מהמאמן ראלף האזנהוטל, קיווה לתקוע יתד בהרכב בפרמייר ליג, וקרא דיווחים על כך שהוא עשוי לקבל זימון לנבחרת אירלנד הבוגרת. הגורל רצה אחרת, והוא הנחית על הכוכב הצעיר מספר מהלומות שחייבו אותו לגלות חוסן מנטלי משמעותי ביותר.
לשם התחלה, מתח הקשר שריר בירך בפתיחת עונת 2020/21, בדיוק כאשר נדמה היה עשוי להפוך לשחקן קבוע במדי הקדושים. עם שובו לכשירות בינואר, הוא נשלח למערכה במשחק חוץ קשה בלסטר, והרשים בפריצותיו באגף השמאלי, עד שנפל קורבן להתנגשות שגרתית למדי עם טימותי קסטאן. המגן הבלגי ממש לא התכוון להרוס לסמולבון את הברך, אולם זה מה שקרה. האירי עצמו אפילו לא הבין מיד את חומרת הפגיעה, והמשיך לשחק עד שהכאבים החמירו. הוא ירד מהמגרש בכוחות עצמו, הלך לבדיקות רפואיות, הבשורה הייתה קטסטרופלית – קרע מלא ברצועה הצולבת.
"אף פעם לא טוב לקרוע רצועות בברך, אבל העיתוי הזה היה טראומטי במיוחד. חזרתי מפציעה לא פשוטה, היה זה המשחק הראשון שלי בתום תהליך ההחלמה, התרגשתי מאוד – ואז הכל נקטע בבת אחת. במקום לחלום על משחקים בכל שבוע, ידעתי שאצטרך להיעדר לפחות חצי שנה. המצב הנפשי שלי היה קשה מאוד", סיפר סמולבון בדיעבד.
סביר כי הלחץ הפסיכולוגי השפיע על נשירת השיער שתקפה אותו ללא התרעה. היה זה תהליך הדרגתי, ובימים הראשונים הוא לא היה מודאג מכך, אבל העסק תפס תאוצה, ותוך מספר חודשים לא נשארה שערה אחת על ראשו הקירח. איך מתמודדים עם זה בגיל 21? סמולבון החל ללבוש כובעים, עד שהתגבר על הטראומה ובחר לוותר עליהם. הרופאים לא הצליחו להוכיח קשר סיבתי בין הפציעה הקשה להתקרחות, אבל הקשר מניח שהדבר נבע מהדיכאון בו שקע. "נאלצתי להתגבר על כל הצורת בבת אחת, וזה לא היה אידיאלי. לא הייתי עושה את זה ללא עזרת המשפחה", אמר סמולבון.
הקאמבק החדש הגיע רק בנובמבר האחרון. סאות’המפטון קיבלה אותו בחזרה בזרועות פתוחות, והאזנהוטל הבטיח שיעניק לו הזדמנויות, אבל החזרה לא הייתה פשוטה כלל. יכולותיו הפיזיות טרם התאימו לקצב בפרמייר ליג. לכן בקיץ עלתה לדיון סוגיית הטיפול הנכון בקשר, והאוסטרי סבר שעדיף למצוא עבורו השאלה מתאימה. "בכל אימון אנחנו רואים ש-וויל הוא כדורגלן מצוין, שמסוגל למלא מגוון עמדות במרכז המגרש. הוא יכול להיות פליימייקר, יכול לשחק באגף, יכול לרוץ מרחבה לרחבה, ואפשר להשתמש בו גם כקשר הגנתי. יש לו פוטנציאל, ואם יישאר בריא למשך פרק זמן ממושך הוא מסוגל לעשות צעדים גדולים קדימה, אבל זו הייתה הבעיה בתקופה האחרונה. אם יהיה חזק מספיק, הוא יקבל צ'אנס, אבל זה לא מובטח".
אם לקרוא בין השורות, הרמזים לא מעודדים במיוחד, ואפשר להבין כי סמולבון הגיע לשורות הנבחרת הצעירה במצב רוח לא מזהיר ביוני. הופעותיו במוקדמות אליפות אירופה החזירו את החיוך לפניו, כי המאמן ג'יימס קרופורד עשה את המקסימום כדי שירגיש נוח וייזכר שהוא אחד המנהיגים בסגל, ואולי השחקן האירי הכי מוכשר בדורו. סמולבון קיבל את החולצה מספר 10 ואת החופש ליצור במרכז המגרש. התוצאה הייתה מרשימה. הוא באמת היה בכל פינה במגרש בחלק ההתקפי, ושחקני היריב לא הצליחו לשמור עליו.
את הקרב מול בוסניה הכריע סמולבון עם צמד וחגג נצחון 0:3 – במחצית הראשונה הוא דהר לשער מימין, אחרי ההפסקה צץ לפתע משמאל כדי להגיע ללא הפרעה לכדור רוחב. במשחק מול מונטנגרו הבקיע הקשר את שער היתרון שסלל את הדרך ל-1:3. הפעם הייתה זו בעיטה חדה מחוץ לרחבה ברגלו השמאלית, המוגדרת כ"חלשה" על הנייר. "פגרת הנבחרות באה בעיתוי מושלם עבורי כי קיבלתי אפשרות להשלים 90 דקות בכל משחק, וזה משהו שהיה חסר לי מאוד", הוא העיד. הוא הודה במיוחד לעוזר המאמן ג'ון אושיי על ההדרכה והתמיכה, ועל הדרך נפתרה גם סוגיית העסקתו בעונה החדשה.
במקביל לתפקידו בנבחרת הצעירה, מונה כוכב מנצ'סטר יונייטד לשעבר לעוזר מאמן סטוק סיטי בליגת המשנה, והוא המליץ בחום להביא את חניכו למועדון. באופן טבעי, סאות’המפטון הייתה מאושרת מהסידור, וההשאלה יצאה לדרך. המנג'ר הצפון אירי מייקל אוניל העניק לסמולבון מקום בהרכב וקבע: "הוא שחקן יצירתי מלהיב שאוהב לסדר מצבי הבקעה. אין לי ספק שהאוהדים יאהבו ואתו". אוניל עצמו אמנם פוטר כבר באוגוסט, אבל גם מחלפיו, אלכס ניל הסקוטי, ממשיך לתת ליהלום מסאות’המפטון את האשראי. נכון לעכשיו, הוא נמצא בכושר אישי טוב, אבל עדיין לא נכנס לקצת עד הסוף, וזקוק לזריקת עידוד נוספת כדי להתחיל לממש את הפוטנציאל באמת, לקראת חזרה אפשרית לפרמייר ליג בעונה הבאה.
את האמוציות החיוביות הוא יוכל לשאוב אם אירלנד תעבור את ישראל ותעפיל לאליפות אירופה עד גיל 21. סמולבון עשוי להמשיך לקבל חופש פעולה נרחב בקישור ההתקפי מקרופורד ואושיי, והוא מחכה כבר מזמן בקוצר רוח לאתגר הגדול. "זה בדיוק סוג המשחקים שאנחנו אוהבים. חבל שלא עלינו אוטומטית, אבל אם אנחנו מאוכזבים מכך, סימן שיש לנו מנטליות נכונה", הוא אמר.
"אין ספק שסמולבון הוא שחקן מוכשר ודומיננטי מאוד. הוא מבקש את הכדור כל הזמן, ואוהב שהמשחק זורם דרכו. יש לו ראיית משחק טובה, ובקיץ הוא גם הוכיח יכולת הבקעה מצוינת. ביום טוב, הוא מסוגל לסחוב את הנבחרת אחריו ולעזור לה להשיג את התוצאה הנכונה", מספר העיתונאי האירי פיטר סטונטון. לא תהיה בעיה לזהות על המגרש את הקרחת הבוהקת של סמולבון – והוא עצמו כבר התרגל אליה. הרבה יותר קשה לשמור עליו ולמנוע ממנו לפתח את המשחק, וזוהי אחת המשימות החשובות ביותר של ישראל בצמד המפגשים נגד הירוקים.