שמונה שנים משמש עורך הדין ניר רשף כתובע ההתאחדות לכדורגל. נראה שרשף כבר ראה הכול: קטטות, עונשי רדיוס, הורדת נקודות וכו'. אך נדמה שכל מה שעבר בשנותיו הקודמות, לא הכין אותו לעונה האלימה שמתרחשת בכדורגל הישראלי.
על האווירה העוינת אשר מתרחשת השנה בלא מעט משחקים במגרשי הכדורגל ובסביבתם דובר כבר רבות: אם זה בקטטה בין אנשי אדומים אשדוד שהכו את איסמעיל עמאר, השלכות חפצים אלימות, קטטות נוספות בין בעלי תפקידים והעמדות רבות לדין אשר מביאות את בית הדין למצב בו לא זכרנו שנים. מדי שבוע אנחנו שומעים את הדיינים מדברים על כך שהאסון בדרך ושכדאי שנעצור זאת בזמן.
כעת, תובע ההתאחדות שובר שתיקה ארוכה בראיון ל-ONE. המצב במגרשים, הפתרונות, מדוע אין באפשרותו לבצע החמרה בענישה עצמה, ההבדלים בטיפול בין האלימות בישראל לאנגליה והתפקיד אותו הוא מבצע אשר זוכה ללא מעט ביקורות.
ניר רשף (רדאד ג'בארה)ניר, זה לא סוד שהעונה הזאת אלימה מאוד. איך אתה רואה את זה?
"אני מסכים עם הקביעה הזאת. העונה הזאת היא אלימה מאוד ולא רק במשחקים המתוקשרים ששומעים או מדברים עליהם בליגות המקצועניות. אני רואה את האלימות הזאת גם בליגות הילדים, הנערים והליגות החובבניות. אני לא יודע מה קרה, אבל האלימות הרימה את ראשה בצורה משמעותית ומכוערת".
מתי הרגשת שמאבדים פה שליטה?
”אני לא חושב שמאבדים פה שליטה. אני לא רואה בזה איבוד שליטה. יש החמרה משמעותית. אני רואה את זה בהיקף התיקים שאני מטפל. בכל שבוע אני עובר על כמעט 100-120 כתבי אישום בכל הליגות ואין לי שבוע שאין בו אירוע של משחק עם אלימות קשה או משחק שלא הגיע לסיומו. זה לא דבר שהיו בעונות קודמות, לפני עונת הקורונה".
מקרי אלימות קשים. אוהדי הכדורגל בארץ (מערכת ONE)כשהדיינים אומרים כמעט בכל שבוע "לא רחוק היום שיקרה משהו שנצטער עליו", אתה מסכים?
”גם יושב ראש ההתאחדות ואנשים הקשורים בכדורגל אומרים את זה. אני יכול להסכים עם זה. זה יכול להתחיל בהשלכת מצתים שיכולה להתפתח לפגיעה בבעל תפקיד או בריב בין אוהדים. אבל בוא נגיד ככה: לא צריך לחכות שיקרה האסון כדי להגיד שקרה משהו. האמירות הללו הן אמירות אזהרה. אני בתפקיד שלי והדיינים בתפקיד שלהם עושים את מה שאפשר, אבל אנחנו לא הגוף המבצע והגוף אוכף החוק במדינת ישראל. זה אמור גם להגיע לאוזניים נוספות: למשטרה, לגוף המחוקק ולכל מי שאמור לטפל בזה מלמעלה, לא רק במסגרת ההתאחדות ובתי הדין. יש לאמירות הללו משמעות גם עבור הגופים כמו הרשות המבצעת והרשות המחוקקת שצריכים לטפל בעניינים".
אין לכם מספיק כלים?
”אני לא אומר את זה. יש לנו את הכלים שלנו וזה בסדר גמור. אני לא זה שאמור לעצור את התופעה הזאת: אנחנו אלו שאמורים לתת את העונשים במסגרת התקנון שלנו. אנחנו לא משטרת ישראל ואנחנו לא משרד המשפטים, משרד הספורט או כנסת ישראל. מי שאמור לשמור על הסדר הציבורי הוא משטרת ישראל. מי שאמורה לשנות את החקיקה היא כנסת ישראל. אלו הגופים שאמורים לקבל החלטות ולשנות דברים. אנחנו במסגרת המלחמה שלנו מחמירים בענישה, אלו הכלים שיש להתאחדות כדי למנוע את הדברים הללו. במסגרת הכלים שלנו, אנחנו עושים כל מה שאפשר: ערעורים על ענישה קלה של בית הדין המשמעתי, דיונים נוספים כמו הערעור על ההקלה בעונש של אדומים אשדוד, שהיית שותף לתהליך הזה בחלק מהדיונים".
"אנחנו לא המשטרה". עו"ד ניר רשף (שחר גרוס)היית רוצה יותר כלים?
"מה זה היית רוצה יותר? אני לא אמור לעצור אוהדים. בוא נבחין: תקנון ההתאחדות לכדורגל לא מתייחס לאוהדים, אלא לקבוצות ובעלי תפקידים. לכן גם הנושא הזה של אחריות שילוחית: אנחנו נותנים עונשים לקבוצות על מעשי האוהדים. אבל מי שאמור לטפל באוהדים זו המשטרה ולא ההתאחדות לכדורגל. אני חושב שמה שאנחנו עושים זה מה שצריך לעשות ושהגופים הנוספים יעשו את מה שהם צריכים. אי אפשר לתת לגוף אחד את כל הכוחות של כל גופי הביצוע והחקיקה במדינת ישראל. זה לא עובד ככה – יש הפרדת רשויות".
המאבקים שלכם נושאים פרי?
"כן. אם לא היו העמדות לדין ועונשים, האווירה האלימה הייתה מתפשטת בצורה יותר משמעותית לדעתי. עובדה שכשקבוצה פועלת נגד אוהדיה, בית הדין מתחשב בכך. אם בית הדין לא היה עושה את העבודה שלו, את הקבוצות לא היה מעניין כל כך להתעסק עם האוהדים שלהם".
אתה מרגיש שהשיח עם בית הדין העליון הוא פורה? הם שומעים לכם?
"אני מרגיש שבית הדין העליון וגם בית הדין המשמעתי קשובים לנו. לא תמיד אני מסכים עם ההחלטות שלהם אבל בוודאי שהם קשובים. אנחנו עוסקים במשפטים ולא במדע מדויק. יכולה להיות פרשנות שונה או דעה שונה משלי. אנחנו מכבדים אותם והם אותנו וכך זה בכל הליך משפטי".
דיון בבית הדין (חגי מיכאלי)מרגישים בדברי דייני ההתאחדות שכואב להם, שהם רוצים לעשות שינוי…
"השינוי שהם מבקשים הוא שברגע שמגיע אוהד לבית המשפט, לא ירחיקו אותו לשבועיים אלא לכל החיים מהמגרשים. אני לא אגדיר את זה בעצם כבית משפט לספורט: אלא שיהיו שופטים ייעודיים שמבינים בתחום הזה".
לא הגיע הזמן שכמו שיש בית משפט לתעבורה יהיה בית משפט לספורט? עם יותר כוח? אייל סגל העלה את זה בעבר…
"קודם כל, יש היום בחוק מה שנקרא שופט ספורט. זה מופעל בעיקר בעניינים אזרחיים אבל כדאי שיפעילו את זה גם בעניינים פליליים, לעצור אוהדים. זה בדרך כלל מתרחש בעבירה של קטינים. אם בתחום כזה ממנים שופט ספציפי, אז בוודאי שאפשר לעשות את זה בעוד דברים. אני חושב שצריך להיות בית משפט לספורט עם שופטים ייעודיים, שברגע שמגיע אליהם אוהד שמתפרע במגרש, הם יידעו שמדובר בדבר חמור וצריך לתת את מלוא חומרת הדין בעניין הזה".
והדיינים בבית הדין לא יוכלו לא יוכלו להתמנות לתפקיד?
"לא. הם לא יכולים להיות גם דיינים וגם שופטים בבית המשפט. מכוח תקנוני פיפ"א ואופ"א אתה חייב שיהיה לך בית דין משמעתי. אתה חייב שיהיה לך ארגון כזה, זה לא חוקי אם לא".
תובע ההתאחדות ניר רשף (שחר גרוס)אתה שלם עם אפשרויות הענישה שלך?
"מה זה שלם? אני חי עם זה. לא אנחנו המצאנו את זה".
אם יו"ר ההתאחדות היה מכניס אותך לחדר לפגישת ייעוץ, מה היית אומר לו?
"אני אגיד לך דבר כזה: בזמנו ישבנו והיה איזשהו ניסיון לבטל עונשי רדיוס וכדומה".
אפרופו רדיוס. הפסקתם כמעט לחלוטין עם ענישה של משחקי רדיוס ללא קהל או משחקים ללא קהל.
"זה לא אנחנו הפסקנו. בית הדין הפסיק עם הענישה הזאת. אני התובע ולא המעניש. כשהייתה ירידה באלימות והייתה פנייה של קבוצות בעניין הזה, אז הורידו קצת את העניין הזה של משחקים ללא קהל. כמו שאנחנו יודעים, משחק ללא קהל זה לא אותו הכדורגל. השנה, לצערי, בגלל שהאלימות גברה, הגיעו גם העונשים הללו. בכל ארגוני הכדורגל וההתאחדויות זו אותה ענישה. יש מדינות שכן השתלטו על האלימות, אבל בגלל כלים של המדינה ולא של ההתאחדות. ואז אתה לא רואה את הענישה הקולקטיבית. במדינות שלא השתלטו על זה, אתה כן רואה ענישה קולקטיבית. אני לא בעד הענישה הזאת אבל במקרים שאין ברירה, אז אין ברירה, במלחמה כמו במלחמה".
דיינים בבית הדין (נעם מורנו)באנגליה האלימות הייתה יותר חמורה והצליחו למגר אותה. למה פה לא מצליחים?
"היה שם חוליגניזם קיצוני שהוביל לאסונות כמו הייזל ועוד כמה אסונות. זה הוביל לכך שהמדינה עצמה השקיעה בזה המון המון כסף. במדינת ישראל, בה יש לך לא מעט בעיות ביטחוניות, כלכליות, חברתיות וכו', אין את התקציבים המתאימים ככל הנראה, כדי להשקיע את אותה כמות כסף מבחינת שוטרים וכל מה שצריך כדי למגר את האלימות בצורה חד ערכית. זה הסיפור וזה ההבדל".
מהצד, בתור התובע. הדיינים מתמודדים עם האלימות בצורה טובה? הייתה סטיגמה רעה על בית הדין, על עונשים קבועים.
"בהחלט. מי שאומר את זה לא תמיד מבין ובכל אמירה של מישהו יש אינטרס. אני לא מדבר על אוהדים, אלא לדוגמה על בעלי קבוצות. בעלי קבוצות הרי יושבים בהנהלת ההתאחדות: הם יכולים לשנות את התקנון ושיחליטו מה שיחליטו. אבל זה נורא קל להתגולל על אחרים ולא לעשות שום דבר. מי שחושב שבית הדין נותן עונשים לא ראויים, שינסה לשנות את זה במסגרת ההחלטות".
זה פוגע שהדיינים יושבים בבניין ההתאחדות?
"בית הדין לא כפוף להתאחדות. זה שהוא יושב פיזית בבניין ההתאחדות זה לא אומר כלום. הם עצמאים לחלוטין. מי שמקשר בין השניים לא מבין. הם מגיעים לדיונים שלהם ביום רביעי וכמו שהם מגיעים כך הם גם הולכים. הם לא יוצרים קשר ואין להם קשר לא עם מנכ"ל ההתאחדות, לא עם היו"ר ולא עם התובע או אחראי המנגנון המשפטי. המערכת המשפטית הוקמה כדי שהיא תהיה עצמאית וגם אני לא יושב בהתאחדות. בית דין משמעתי צריך להיות בית דין משמעתי. איפה הוא יושב? זה לא רלוונטי".
ניר רשף בבניין ההתאחדות (שחר גרוס)עוד סטיגמה: שבאמצעות בית הדין והענישה, ההתאחדות מחפשת להעשיר את הקופה.
"אז אני חייב להגיד לך שההתאחדות לא מעשירה את קופתה מהסיבה הפשוטה שהקנסות לא הולכים לקופת ההתאחדות לכדורגל והם לא חלק מתקציב ההתאחדות. זה בטל בשישים במסגרת תקציב ההתאחדות. בוא נעשה סדר: שאוהדי בית"ר ירושלים התפרעו בשרלרואה המועדון קיבל קנס של 120,000 אירו. אני לא ראיתי פה אף קבוצה שמקבלת במהלך שנה בקנסות מצטברים סכום כזה. אז פרופורציות".
כשאתה בא להעמיד קבוצה לדין. מה עובר לך בראש?
"כמו כל תיק משפטי שמגיע אליי, הרי הייתי פעם תובע בפרקליטות. אתה צריך לבחון את הראיות בתיק ואת הסיכויים להרשעה. אם הראיות מלמדות על זה שיש סיכוי להרשעה, אז אתה מגיש כתב אישום. ואם לא אז לא".
אתה יכול להבין קבוצות שטוענות לאפליות?
"לא, אני לא יכול להבין. איפה אפליות? בעניין של העמדה לדין? אין דבר כזה. זה שטויות במיץ עגבניות. מי שאומר את זה, זה אנשים שרוצים להגיד. אין בזה שום דבר".
"אפליות? שטויות במיץ". ניר רשף (איציק בלניצקי)בוא נדבר רגע על תיק שתפס את הכותרות. תיק דני עמוס נמרח יותר מדי זמן.
"היה פה תיק משמעתי שהוגש עליו ערעור ובעקבות הערעור הוגשה בקשה לדיון נוסף".
היה ויכוח האם סעיף תיקון על קריאות מהסוג הזה, שהוגש ועדיין לא הוכנס לתקנון יופעל רטרואקטיבית על התיק הזה.
"הטענה שלנו במסגרת הדיון הנוסף שהגשנו היא שאנחנו לא מסכימים עם הטענה הזאת. לא צריך שכל דבר יהיה כתוב בתקנון כדי שנוכל להעניש או להעמיד לדין. יש סעיפים כלליים שעל בסיסם אני מגיש כתבי אישום של התנהגות בלתי הולמת. והמעשים הללו לא כתובים בתקנון ועדיין מרשיעים באמצעותם שנים על גבי שנים. בית הדין העליון לא קיבל את העמדה שלנו וכך גם בית הדין המשמעתי. דעתי חלוקה עם בית הדין בעניין הזה, אבל כל החלטה שתתקבל, נקבל אותה".
דני עמוס בבית הדין (מערכת ONE)בוא נדבר עליך. איך אתה עם העובדה שאתה כביכול מצטייר כאיש הרע, שגורם לקבוצות לעמוד לדין ולהיענש? לא מאסת בתפקיד?
"אני בסדר גמור. לא נמאס לי. למה שיימאס? יש כל הזמן דרמות שונות. תמיד צריך מישהו שיציירו אותו כאיש הרע. אם זה פרקליט המדינה, היועץ המשפטי לממשלה וכו'. יש אנשים שהתפקיד שלהם זה להיות התובע. במקרה הזה אני התובע ואין לי בעיה עם זה. מי שמצייר אותי כאיש הרע זה אחד שכנראה לא רוצה שיהיה טוב. אין פה איש רע ואיש לא רע, יש מערכת שבמסגרת התקנונים שלה יש מוסדות שיפוטיים והליכים משמעתיים ומישהו צריך להגיש את כתבי האישום הללו. כרגע זה אני".
עדיין יש בך את הכוח והרעב להמשיך?
"בוודאי. זו עבודה קשה ורבה למרות שזה רק הליך משמעתי. בכל תיק מדובר לפעמים במלחמת עולם מבחינת הנאשמים, הקבוצות ובעלי התפקידים. ברגע שלוקחים את הדברים בפרופורציות ומפעילים שיקול דעת ישר, נכון והוגן, אין שום בעיה לעשות את התפקיד הזה".
גם אותך ביקרו על אהדה לקבוצה מסוימת.
"זה היה בתחילת דרכי. אני לא קורא הרבה בזמן האחרון, אבל לא נראה לי שמבקרים על רקע מקצועי. מי שמבקר, מבקר על רקע אישי וזו לא ביקורת מבחינתי. אם הייתה ביקורת מקצועית, אפשר היה להתמודד איתה, אבל מכיוון שאין כזו, אני רגוע בעניין הזה".
אתה אופטימי לעתיד?
"אני מטבעי אופטימי בכל דבר. אני מאמין שגם את הגל העכור הזה נעבור".
התעשר: דרייק שלף 6 קלפי רוקי של ג'ורדן