על רגעים מהסוג הזה אפשר לומר – “היה שווה לסבול”. הערב (ראשון) חיים סילבס ערך בכורה על הקווים כמאמן בני סכנין שאירחה את אשדוד, למשחק שעד הדקה ה-92 היה מהחלשים ביותר שראינו העונה, אם לא החלש שבהם. אלא שביצוע כמו שרשם יעקב בריהון, דקה לסיום, השכיח לחלוטין את כל ה”אנטי כדורגל” שראינו לפני כן, וגם ביצוע לא פחות ממרהיב, העניק לקבוצתו 0:1 יקר, מתוק ויפה מאין כמותו.
אשדוד לא גנבה את הניצחון הזה. השער של בריהון עשה סדר והעניק לקבוצה של רן בן שמעון שלוש נקודות מוצדקות. מנגד, סכנין לא הייתה אפילו ראויה לנקודה במשחק הזה. בבכורה של סילבס, הקבוצה שלו שיחקה כדורגל פחדני, מבוהל, חסר מעוף והשראה ובעיקר כזה שמאפיין יותר קבוצה שנלחמת על חייה בליגה מאשר כזו שמתיימרת לסיים בפלייאוף העליון. עם הפסדה השני ברציפות והרביעי בחמשת המשחקים האחרונים, סכנין דועכת עד למקום העשירי בטבלה, כשמנגד, אשדוד, שניצחה שלושה מארבעת משחקיה האחרונים, עושה קפיצה אדירה ומוצדקת עד למקום החמישי.
בירם כיאל מאוכזב, יעקב בריהון חוגג (עמרי שטיין)
סילבס שינה את ה-4:3:3 המסורתי של מימר ושיחק עם שלישיית בלמים שכללה את עומרי בן הרוש שלא בדיוק נספר על ידי המאמן הקודם. למרות שחסר את גיא מלמד שלא חש בטוב, סילבס שיחק עם תבנית התקפה אחת שכללה הגבהות מן הצדדים לכיוון הרחבה, שם עמדו רז שטיין, מופלח שלעאטה ומוטי ברשצקי. לא מהנוגחים המצטיינים בכדורגל שלנו. מנגד, אשדוד כאמור לפחות הראתה נכונות לשחק כדורגל וביצעה שני מהלכי כדורגל ראויים במחצית הראשונה, שלא הסתיימו בשערים.
במחצית השנייה המגמה נמשכה. אשדוד המשיכה להיות “מסוכנת” יותר והחזיקה יותר בכדור בזמן שמהקבוצה של סילבס סיפקה בעיטה אחת שאפשר לקרוא לה “איום”, שהגיעה, איך לא, מרגלו של בירם כיאל. בדקה ה-92 הצדק נעשה. יעקב בריהון שעלה מהספסל קיבל את הכדור בצד ימין של הרחבה, ביצע הטעיה גדולה לכיוון המרכז וסובב כדור פשוט בלתי ניתן לעצירה אל בין החיבורים של גד עמוס. הצדק נעשה.
שחקני סכנין מאוכזבים (עמרי שטיין)
רן בן שמעון (עמרי שטיין)
פדיל זבידאת (עמרי שטיין)
שחקני אשדוד מאושרים בסיום (עמרי שטיין)