מה עומד מאחורי הפוסט של אייל סגל? בעלי מכבי נתניה, הכותב לאוהדים כמעט בכל יום, פיזר קצת ערפל סביב עתידו. “אותי שכנעתם...רומנטיקה זה לא לכדורגל ובטח ובטח לא למכבי נתניה. אותי שכנעתם. לכן לא חוויתי הודעה אחת מההודעות שנכתבו כאן, או בכל מקום "ציבורי" אחר מאז צהרי שני (יום המשחק האחרון) ולא אחווה גם את התגובות לפוסט הנוכחי. אותי שכנעתם...אין קשר למי יוחתם וכמה תעלה ההחתמה, כל החתמה "תחזיק מים" בדיוק עד האכזבה הראשונה ולאחריה, היא תהפוך לברור ולחלק שימשיך לקבל בראש, כי לשם נועדנו (לתת בראש)”, פתח את דבריו.
“אותי שכנעתם...יש רק מבחן אחד והוא התוצאה בשבת (גם כשזה בראשון, שני או שלישי), יום אחריה זה או אירופה בידינו, או שאנחנו החלשים בליגה ובסכנת ירידה מוחשית. אותי שכנעתם...האויב של הטוב, זה הטוב מאוד ושל הטוב מאוד, זה המצוין. אותי שכנעתם...עד שלא נגיע שוב ל"עברי פי פחת", לא נדע לכבד ולהעריך תהליכים אחרים ושונים”.
“אותי שכנעתם...כל פעם שיזיזו את הגבינה ובמגרש לא ניראה את שחלמנו או קיווינו או ציפינו, למחרת בבוקר עדיף להיכנס לבונקר הקרוב ולנתק עצמך מכל אמצעי תקשורת ולהפוך להיות בלתי זמין לכל אלו שיודעים להשיג אותך. אותי שכנעתם…דרכי, שהיא שונה מהנוף המקומי, היא לא הדרך שעיריית נתניה ופרנסי העיר ובעיקר אוהדי הקבוצה, יודעים להכיל”.
“אותי שכנעתם...זה לא משנה איזה יחס תקבלו מעובדי המועדון ועד כמה נהיה מעורבים בקהילה ובאמת באמת לא חשוב לכם (מעבר לרגע האירוע...), הנסיעה של הקבוצה לעכו, או הנגיעה באלו שצריך לגעת בהם, או כל מהלך שלא מוביל להצלחה מובהקת במגרש. בסוף בסוף, יש רק מבחן רגעי אחד, המהלך במגרש והתוצאה הסופית בסיום 90 דקות. ולכן, אותי שכנעתם! ומכיוון, שהעונה מסתיימת רק בסוף מאי, אמתין בסבלנות ותוך כדי עשיה (על פי דרכי) עד לסופה, ושם אעדכן את סקרנותכם - איך אני נוהג כשמזיזים לי את הגבינה”.
“ואין צורך בתגובות אישיות בפוסט הזה או באחרים, כי בחרתי לפני שבועיים בתענית. ולכל הציניקנים, נכנסתי לרגע קט ורק על מנת שכל שאני כותב לאחדים בפרטי, יהיה נחלת הכלל ולא יהפוך ל"רכילות" ברשת. ומכיוון שמעולם לא אחזתי בקרנות המזבח, הכדור במגרשכם, מוזמנים להוביל את המועדון על פי דרככם לאותם מחוזות שאתם מייחלים להם”.