הסיפור שאינו נגמר. אחרי שכבר זוכתה בשתי ערכאות מהתנהגות בלתי הולמת, מכבי תל אביב נאלצה להופיע היום (שני) לדיון נוסף בשל הקריאות “הומו” של אוהדיה כלפי שוער מכבי נתניה, דני עמוס.
לאחר שזוכתה, ההתאחדות לכדורגל ערערה על החלטת בית הדין המשמעתי, אך גם בדיון הנוסף קבעו הדיינים אמנון סטרשנוב, אסף הדסי ויניב ואקי, כי מחזיקת הגביע לא תיענש בשל הקריאות. למרות זאת, ההתאחדות לא ויתרה ושלחה בקשה לדיון נוסף בנושא, אותה קיבל פורפ’ מיגל דויטש, חבר נשיאות בית הדין העליון.
בהחלטתו כתב דויטש: “ההחלטה לקיום דיון נוסף היא צעד חריג, אני סבור כי המקרה שלפניי נופל תחת המקרים החריגים אשר מצדיקים דיון נוסף. החשיבות הציבורית והנורמטיבית של הסוגיות העקרוניות והכלליות מצדיקים עיון נוסף, וזאת בהרכב מורחב”. הדיון החדש כבר נגמר, וההחלטה תתקבל בעוד מספר ימים.
מהלך הדיון:
את מכבי ת”א ייצגה יעל מרגלית. מטעם ההתאחדות: תובע ההתאחדות עו”ד ניר רשף וגם עמית פינס, היועץ המשפטי של ההתאחדות. הדיינים הם אמנון סטרשנוב, אסתר קובו ואסף הדסי.
סטרשנוב ביקש לראות את התקנון החדש ושואל אם הוא אומץ.
פינס: “אולי לקבוצות לא נוח עם התיקון הזה”.
סטרשנוב: “למה צריך לחכות?”
דויטש: “מתי צפויה הישיבה?”
פינס: “לא נקבעה ישיבת הנהלה אבל היא נועדה לדון רק במנהל המקצועי”.
הדסי: “אם ההנהלה לא תקבל את זה, אז היא נגד”.
פינס: “לבית הדין בתקנון הנוכחי יש מספיק כלים להתמודד עם זה. מהבחינה העקרונית גם אם ההנהלה לא תקבל את התיקון הזה, ההתאחדות לא יכולה להשלים עם מצב הדברים הקיים ובית הדין לא כבול להחלטת ההנהלה. ראוי שיקבע שהתנהגות מהסוג הזה אינה הולמת ויש לקבוצה אחריות שילוחית בגינה. קראתי הבוקר שוב את פסק הדין שמבקש דיון נוסף והוא פותח: קריאות נגד נטייתו המונית עלולות לפגוש ברגשותיו של ציבור שלם”.
פינס: “יש בזה לפגוע ברגשות הציבור. לא היהודי, לא הלאומי. משעה שבית הדין קבע שזה פוגע ברגשות הציבור, הוא לא יכול לקבוע שזו התנהגות הולמת”.
סטרשנוב: “לא קבענו שזו התנהגות הולמת ולא שזו בלתי הולמת. זו התנהגות נבזית אבל לא פלילית. יעל מרגלית, את מוכנה לחכות שהתקנון החדש יאושר?”
מרגלית: “אי אפשר להעניש לפי התקנון החדש”.
סטרשנוב: “אני גם חושב”.
מרגלית: “אין טעם לדחות. לא יכולים להרשיע אותנו על מה שקרה לפני שהתקנון נכנס לתוקף”.
פינס: “אני מצפה ממכבי שזה מועדון שמעלה נס ערכים הומניים, שיקבל שהאוהדים לא היו בסדר ולצפות לענישה על תנאי. אין ענישה רטרואקטיבית. הנושא הזה לא יכול להסתיים בזיכוי”.
סטרשנוב: “אין הבדל בין שלושה דיינים לחמישה. בשביל מה צריך אותנו אם מתקנים את התקנון?”
פינס: “אני לא מרפה מהנושא הזה”.
סטרשנוב: “הדבר הנכון הוא לחכות להחלטת ההנהלה”.
דויטש: “יש כאן שני אלמנטים שונים שהתערבבו: הראשון הוא אם ההתנהגות הייתה הולמת או לא. איש פה לא יחלוק שזו התנהגות בזויה ובלתי הולמת. השאלה השנייה היא האם בגין התנהגות בלתי הולמת יש להטיל אחריות שילוחית. קיימת זיקה ישרה בין האחריות של האוהדים לקבוצה. זה לא שאנחנו מייצרים משהו חדש, זה קיים תמיד. אנחנו לא באים לייצר אחריות בגין משהו שלא קיים. השאלה היא האם אנחנו רוצים לסייג את האחריות השילוחית. כמה הקבוצה צריכה להיענש בגין מלל. הכלל הגדול הוא שקיימת אחריות שילוחית לקבוצה בשל התנהגות אוהדיה. עיקרון החוקיות לא יפריע להעניש קבוצה”.
מרגלית: “אמרנו גם בדיון, אנחנו לא אוהבים או מקבלים את הקריאות. השיח בכדורגל פה בעייתי. אף אחד לא חולק. אבל זה המצב הנהוג שנים ואת המסגרת קבעו התקנון והחלטות בית הדין. נכון לעכשיו נאכפים ביטויי גזענות או שואה. מה לא נאכף? קללות או אמירות כמו השופט בן ז*** או השופט מהמר. יש שירים גם בא לי לדחוף שוטר לפסי רכבת. יש קריאות על נכויות”.
פינס: “אבל איפה זה פוגע ברגשות הציבור?”
מרגלית: “עד היום זו האכיפה”.
קובו: “אז הגיע לשנות את זה”.
מרגלית: “אמר חברי שגם בתקנון הנוכחי מספיק להרשיע וכנראה שלא”.
דויטש: “אני חושב שיש”.
קובו: “מה הייתה כוונת האוהדים שהם עשו את זה? מה הכוונה?”
מרגלית: “מה הכוונה שקוראים ששופט מהמר? שהוא פושע?”
קובו: “למה קוראים לשוער הומו? כי הם חושבים שזו גאווה או לפגוע בו?”
מרגלית: “הקריאות נועדו להוציא אותו מריכוז. הביטויים האלה הם לא כלפי השוער הזה ספציפית”.
סטרשנוב: “גם בביה״ס מקללים ככה לצערי”.
מרגלית: “הראיתי סרטון שמציגים שחקנים פה על ידי הכרוז ושעוברים שחקן שחקן זה מסתיים בצעקה הומו. אז זה אישי?”
הדיין: “מי שיקרא את החלטת בית הדין, לא יחשוב שבית הדין מסכים עם ההתנהגות. כרגע ככל כנראה, זה דיון תיאורתי. ככל הנראה התיקון יעבור”.
פינס: אסביר מדוע לא תיאורתי. בבית הדין המשמעתי תלוי תיק נוסך נגד קבוצה שלא אנקוב בשמה. שקהל האוהדים שלה קורא באופן קבוע נאנוס לכם את הבנות. אני לא מתכוון להפוך את מגרש הכדורגל להפוך את זה לסטריליות”.
מרגלית: “אתה מבקש מהתובע להשליך מה מותר ומה לא?”
פינס: “אני מבקש מבית הדין לשים לב שזה לא קללה. לאחל לשופט משהו זה דבר מסוג אחד, לקרוא לו מהמר זה משהו אחר. יש התעמרות שיטתית בשחקן ספציפי על רקע ספציפי. עובדה שלפני שנתיים התופעה הייתה קיימת. התובע הוציא מכתב ואמר דעו לכם שתעמדו לדין. במשך שנתיים לא נעשה כלום”.
פינס: “כשבן אדם קורא לאדם אחר קוקסינל הוא מתכוון להגיד שהוא בכיין, פחדן או עלבון. זו קללה. מה שקורא פה זו לא קללה. זה דבר שצריך לעקור מן היסוד ולא לתת לו להתקיים במגרשי הכדורגל. מרגלית שכנעה אותי שהתיקון לא יכול רטרואקטיבית ולכן הוא לא ישפיע”.
סטרשנוב: “עזבו את העבר”.
פינס: “אני הפה והעט שממנו מובעת העמדה הציבורית של ההתאחדות וזו העמדה שלנו”.
פינס: “צריך להפוך את מגרש הכדורגל לנוח לאנשים באוכלוסיות מוחלשות: נשים, אנשי הקהילה הגאה ועוד. הם צריכים להיות בטוחים. אם יש שחקן כדורגל שלא יצא מהארון הוא לא צריך לחוש בושה לעשות זאת כי הקהל קורא נגדו”.