זהו היום הטראגי ביותר במכבי נתניה מאז שאני זוכר את המועדון הזה, אותו אהדתי בתור ילד. הימים היפים, בהם היינו הולכים לראות בתור ילדים את עודד מכנס, בני לם, משה גריאני, דוד לביא, חיים בר ועוד רבים אחרים, נקטעו במחזור הגורלי הזה כבר בדקה ה-30. מכבי נתניה ראויה לרדת ליגה. היא הייתה אחת משתי הקבוצות החלשות ביותר בליגה העונה ולא הצליחה לחבר אפילו חודש טוב בשביל לצאת מהבוץ אליו נקלעה מתחילת העונה.

להאשים בן אדם אחד בירידה הזו זה דבר מיותר. טל בנין שילם על ההפסדים בתפקידו ואילו ראובן עטר ניסה להציל את הספינה הטובעת אבל זה היה קשה מאוד ודי מאוחר. כואב הלב לראות איך מועדון עם מסורת נהדרת וקהל נהדר (11,000 צופים הגיעו), עם אצטדיון מפואר וחדש ומגרשי אימונים כמו באירופה, יורד ליגה ומסיים את תפקידו בשלב זה בבמה הראשית של הכדורגל הישראלי.

סבע, צ´ראן ומוגרבי (יוסי ציפקיס)
סבע, צ´ראן ומוגרבי במשחק הירידה (יוסי ציפקיס)
 

אני בטוח שאלה שמנהלים את נתניה יעשו חשבון נפש ויראו איפה הם טעו. בסופו של יום, קבוצת כדורגל בעידן הנוכחי צריכה בעלים עם הרבה מאוד כסף, למרות העבודה הטובה שעושים שם גיל לב וקובי בלדב. מפה אני קורא לאוהדי הקבוצות שעושים את המוות ליושבי ראש כמו יואב כץ, מאיר שמיר ואלי טביב, לדעת ולהעריך אנשים שמביאים כסף מהבית. הנה, תראו מה קרה לנתניה כשדניאל יאמר עזב.

כמו שכתבתי בתחילת הטור, אני עוקב אחר נתניה כי אהדתי אותה בתור ילד. למועדון הזה יש את אחת ממחלקות הנוער הטובות בארץ אם לא הטובה שבהן. אין לי ספק שאם יגיע בעלים נורמלי, אפילו לא בסדר גודל של מיץ' גולדהאר ויענקל'ה שחר, נראה את נתניה חוזרת לקדמת הבמה כמו שעשתה מכבי פתח תקווה העונה.

ראובן עטר (יוסי ציפקיס)
ראובן עטר. הסיפור הטראגי של העונה (יוסי ציפקיס)
 

כל הספקולציות שהיו לפני המחזור לא עניינו למרות שהתעסקו בהן הרבה. הכל היה תלוי במכבי נתניה. לפי המשחקים היה נראה שלכל הקבוצות מתאים תיקו במקרה של הפסד של נתניה, וזה קרה בשלב מוקדם. כולן רצו לחזור הביתה בשלום וציפו שנתניה תפסיד, וזה מה שקרה. היו ציפיות רבות מהמחזור האחרון בפלייאוף התחתון אבל הן נעלמו מהר בעקבות הפיגור של נתניה.

אין ספק שהסיפור הטרגי (בספורט כמובן) של העונה הוא הסיפור של ראובן עטר, שהתחיל את העונה בקול תרועה רמה עם חתימה במכבי חיפה, וסיים אותה עם פיטורים ממועדון הבית שלו וירידת ליגה עם המועדון אותו הוא משרת שנים רבות. אני בטוח שראובן ירצה לשכוח את העונה הזו כמה שיותר מהר ולפתוח דף חדש בקריירת האימון שלו.

הגיבו ראשונים לכתבה הוספת תגובה