נושא השואה קרוב מאוד לליבו של אברהם גרנט. שנים שהוא פועל למען ניצולי השואה, דואג שלא ישכחו את הזוועות ואת מה שקרה. לרגל יום השואה הבין לאומי שחל מחר, (רביעי) גרנט עומד מאחורי כנס תחת הכותרת “משואה לצמיחה”. הכנס השנתי השני לזכרו של אביו, מאיר ז"ל ניצול שואה.
בכנס, בהפקת התאחדות הספורט לבתי הספר, יופיעו בין השאר נשיא המדינה, ראובן רובי ריבלין, גרנט עצמו, פרופ' שאול לדני, אדיר מילר דור שני לניצול שואה, נועה קירל, דור שלידי, גל גדות נכדה לניצלות שואה, איילת זורר בת לניצולת שואה. כמובן צופית גרנט, אשתו לשעבר של גרנט, ובן זוגה, הזמר, שולי רנד.
לרגל הכנס החשוב, גרנט בראיון ל-ONE, דיבר על הכנס, על היחס לניצולי השואה והזיכרון של השואה. כמו כן, גרנט דיבר על הרצון שהיה לו לאמן את נבחרת ישראל לקראת משחק חצי גמר הפלייאוף של ליגת האומות מול נבחרת סקוטלנד, המועמדות לצ'לסי, נבחרת פולין, החיים בדובאי, על התכניות וכמובן לקראת משחק העונה בין מכבי תל אביב למכבי חיפה.
אברהם, לרגל יום השואה הבין לאומי, אתה בשנים האחרונות מאוד מקפיד לעשות אירוע לזכר אבא שלך, מאיר, ניצל השואה, מחר שוב אתה עושה את האירוע הזה, מה אתה יכול לספר עליו?
”אני חושב שנושא הזה הוא מאוד חשוב כי הדור הצעיר לא כ”כ מודע למה שהיה בימי השואה, כי המרחק והזמן עושים את שלהם. לכן, אני חושב שהכותרת של הכנס, כוחו של הזיכרון, כי אני חושב שחשוב מאוד לזכור את הדבר הזה. הדור הזה של ניצולי השואה הולך ומתמעט, בייחוד עכשיו בימי הקורונה, רק עכשיו ראיתי לפני כמה דקות באחד האתרים שכמה מאות מניצולי שואה נפטרו במהלך הקורונה ולכן אני חושב שכל דבר שייעשה בכדי לזכור את מה שהיה וללמוד את הלקחים הוא מאוד חשוב”.
יש לך חשש שכאשר לא יישארו ניצולי שואה, יכולים לשכוח פה לחלוטין את השואה והמועדות אלייה תיעלם?
”אני לא יודע אם זה יישכח לגמרי, אבל אני רואה בקרב בני הנוער שמצד אחד יש עשייה בלתי רגילה ורוצים לעזור אבל מצד שני, אבל הרבה זמן מאז ולחלק צריך להזכיר את הדבר הזה כדי שיופקו לקחים. בהחלט יש לי חשש מהעניין הזה ואני חושב שהדור השני, ואני בתוכו, חייבים לעשות הכל כדי שישמרו על זה ולהעביר את זה לדור הבא, כי גם הדור השני היום הם בני 70-60, כבר לא ילדים, וצריכים להעביר את זה לדור הבא”.
אנחנו רואים שדווקא בספורט מקפידים להזכיר את השואה, במנהלת הליגות הוציאו הודעה שהקבוצות העלו שלטים “אנחנו זוכרים” וכל המחזור בסימן הדבר הזה, ברשתות החברתיות, דווקא הספורט בשנים האחרונות נרתם עוד יותר לעניין הזה.
”בהחלט, מנהלת הליגה וארז כלפון בראשה שאני מכיר אותו בהחלט עושים הכל כדי לשמר את הדברים האלה, אני חשוב שזה מאוד חשוב כי ספורט בלי ערכים לא הולך, ודרך הספורט אפשר להגיע לערכים בלתי רגילים גם לחיים וחשוב מאוד שהם עושים את זה. אני חושב שכל מי שיעשה משהו בעניין הזה הוא מבורך, האם נעשה מספיק? לא, צריך לעשות הרבה יותר, לא רק למען הזיכרון, אלא למען ניצולי השואה, הם היו אז ילדים שלא היה להם כלום ואני לא רוצה לקרוא בעיתון שגם היום אין להם כלום”.
כמה אתה מאשים את המדינה שיש עוד ניצולים שרעבים ללחם, שלא דואגים להם ומגיעים למצב כזה?
”לי בדרך כלל אין טענות לגופים באופן כללי, יש לי טענות לאנשים מסוימים שהם ממונים על הדברים האלה. אני חייב לציין שיש אנשים שעושים ימים כלילות כדי לעזור בדברים האלה, אני יודע על קרן מסוימת שעוזרת לניצולי השואה, ראיתי בחורים צעירים שעוזרים לניצולי השואה, את ג’וני דניאלס וארגון מעמקים שאני חלק ממנו שעוזרים”.
כמה אחוזים מניצולי השואה אתה מעריך שרעבים ללחם כיום?
”אין לי מושג. אבל אני לא רוצה שיהיה אחד שרעב ללחם. להתייחס אליהם בעמדה של אחוזים זה לא נכון, הם אנשים ואנשים שעברו זוועות בלתי רגילות. גם חסידי אומות העולם זה מאוד חשוב, אנשים שעזרו ליהודים וארגון מעמקים מאוד עוזר להם”.
כמה אתה חושב שקיימת עוד אנטישמיות בעולם?
”יש, אני לא יודע בדיוק, כל אחד אומר משהו אחר. יש אנטישמיות שגם היא נובעת מבורות, יש אנשים שלא יודעים בכלל מה הם עושים. אני תמיד אוהב לראות מאיפה זה בא ולכן אנחנו צריכים להקדיש המון לחינוך של אחרים. אני זוכר שעליתי עם הסרט השחור לאחר חצי גמר ליגת האלופות עם צ’לסי ב-2008 ונכנסתי לחדר העיתונאים למסיבת העיתונאים לאחר מהחשק ונתקלתי בחלק מהעיתונאים ששאלו בפירוש ‘מה היה שם?’, צריך להסביר להם. סטיבן שפילברג עשה דברים בעניין, אני חושב שכל אחד שיש לו נגיעה בדבר צריך לעזור לעניין, זה חשוב מאוד”.
אני רואה את האנשים שמופיעים בכנס השנה, בחרת דווקא לקחת סוג שונה של אנשים, ידוענים כמו אדיר מילר, גל גדות, נועה קירל, איילת זורר, לקחת משהו שונה הפעם, תסביר על הבחירה של האנשים.
”אני אסביר קודם כל את הכותרת. זו לא אירוע רק לזכרו של אבי, הכותרת הייתה ‘משואה לצמיחה’ מסיבה פשוטה. אנחנו גדלנו על הכותרת ‘משואה לתקומה’, אבל ישראל כבר קיימת וקיימת חזק, ישראל קיימת ונוכחת. הכותרת של השנה היא כוחו של הזיכרון כי חשוב שיזכרו. בשנה שעברה הכל היה תחת נושא המנהיגות והבאנו אנשים שהיו תחת הצומת של מקבלי ההחלטות של מדינת ישראל והשנה החלטתי לכיוון של זיכרון, אנשים שנולדו לניצולי השואה והם מביאים המון שמחה למדינה”.
“מלבד הדור הראשון של ניצולי השואה, שאול עדני שעשה דברים מדהימים בספורט ומחוצה לו, יש לנו את אדיר מילר ונועה קירל וגל גדות ואיילת זורר, כל האנשים האלה הם אנשים שמביאים לנו שמחה ועושים לנו כיף ובעיניי זה מאוד מאוד סמלי, כי הצאצאים של ניצולי השואה גורמים לנו להרגיש טוב. כולם נענו בשמחה, אבא של נועה קירל הוא בן לניצולת שואה, הם נענו לזה בשמחה ואני מאוד מעריך את זה. לא נשכח כמובן את צופית גרנט, שהיא שותפה מלאה ונענתה בשמחה והיא כמובן תנעל את האירוע ותספר על החוויות שלה ויש לה מה לומר וגם שולי רנד שישיר לנו שני שירים בסוף”.
יפה שאתה מפרגן לה שהיא מביאה את בן הזוג שלה (שולי רנד).
”לא, ברור, מגיע לה. צופית היא משכמה ומעלה, עושה דברים רבים למען אחרים והיא החברה הכי טובה שלי. אני רוצה לציין גם את ההירתמות של נשיא המדינה ראובן ריבלין שנענה ברצון ונתן ברכה”.
בוא נעבור במעבר חד לכדורגל, כמה אתה מאוכזב שאתה בסוף לא מאמן צ’לסי?
”אין לי מה להוסיף. מה שהיה בצ’לסי היה הרבה בתקשורת, אני לא קיבלתי פנייה מצ’לסי”.
האם למישהו הפריע שתחזור לצ’לסי וחיבל בעניין?
”בגלל שלפני זה דיברנו על יום השואה אני אזכיר את אבא שלי, שאמר לי תמיד להתעסק במה שיש ולא במה שאין”.
אני הכרתי את אבא שלך, הוא מאוד התרגש שאימנת בצ’לסי ולאור כל ההישגים שלך שם. הוא כאילו התעורר לחיים מכל ההישגים שלך בצ’לסי, כמה רצית לסגור את המעגל הזה?
”אני מתעסק במה שיש לא במה שאין”.
השם שלך עלה גם לנבחרת פולין שבסוף בחרה בפאולו סוזה.
”לא יודע מה קרה. אלי צלצלו אמרו שאני מועמד ביחד עם מישהו מאיטליה ובזה זה נגמר, זו הייתה הפעם האחרונה ששמעתי מהם”.
כמה זה פוגע בך שכל הזמן אומרים ‘אברהם מועמד’ ובסוף לא קורה כלום בשנים האחרונות?
”זה לא פוגע בי כי אני יודע מה זה כדורגל. קבוצות או נבחרות שרוצות להעסיק מאמן מכינות רשימת מועמדים, לפעמים מפיצות לתקשורת לפעמים לא, אני יכול להגיד לך שהיו לי הרבה מאוד מו”מ עם הרבה מאוד קבוצות וזה לא יצא לפועל, אבל יש קבוצות שהן יותר מתוקשרות ומוציאות את זה. אבל זה לא פוגע בי הוא מוריד ממני, להפך. לא מתעסק בזה”.
היה את הסיפור של נבחרת ישראל, רצית לבוא לאמן לפני המשחק מול סקוטלנד ופה חשבו שמצאו את ה’סטארט אפ הישראלי’, וילי רוטשנטיינר, שחשבו שהוא יצליח והוא יוביל אותנו ונכשל בגדול, כמה אתה מאוכזב שלא נתנו לך וכמה אנחנו הפסדנו בכך? הייתה לך את התשוקה והאמנת שאתה יכול לעשות את זה ולהוביל אותנו לגמר.
”לא הייתי רוצה להיכנס לנושא הזה עכשיו אבל אני יכול לאשר לך רק דבר אחד, דווקא ביום הזיכרון הבין לאומי לשואה וכבן לניצול שואה ומאלא שבאה מעיראק בדרך לא דרך ועזבה את הכל מאחוריה, אני יכול להגיד לך שכן מאוד רציתי וראיתי בזה הזדמנות כי זאת פעם ראשונה שישראל התמודדה מול נבחרת בדרג שלה במשחק מכריע כי תמיד שיחקנו במשחקים מכריעים מול נבחרת יותר טובות מאיתנו. ואכן רציתי לבוא למשימה הספציפית הזאת ולנסות להעלות את נבחרת ישראל ליורו, חשבתי שזה אפשרי ולכן רציתי”.
אורן חסון הסביר לך למה?
”אני מעולם לא אספר על שיחות שהיו או לא היו”.
מה אתה חושב על זה שהחליטו להמשיך עם וילי רוטנשטיינר כמאמן?
”זה תשאל את מי שהחליט. אני מתעסק במה שיש, לא במה שאין. אישרתי לך רק שאכן רציתי אבל זה לא יצא לפועל. קראתי גם כתבה על דייויד בלאט שרצה את נבחרת הכדורסל וגם לא יצא לפועל מסיבות כאלה ואחרות, ממשיכים הלאה”.
אברהם אתה בן 66 בשבוע הבא, האם תחזור לאמן או שאתה כבר ממשיך הלאה?
”יש לי תשוקה לעשות כמה דברים, אחד מהדברים האלה זה לשמר את זיכרון השואה. מבחינת הכדורגל שהוא אהבת חיי אני בהחלט אוהב להיות מעורב, אני גם היום מעורב בכדורגל, אמנם לא כמאמן או כמנהל מקצועי אבל אני בהחלט אוהב להיות מעורב ואם מותר להגיד, התחרותיות והיצירתיות בהחלט חסרים לי מדי פעם”.
מה אתה עושה בדובאי כבר למעלה מחודשיים, עברת לגור שם?
”לא, לא עברתי לגור שם, אבל פה אין סגר ויכולים להסתובב בצורה חופשית ואני עדיין עושה ייעוצים והרצות וכל מיני דברים ומפה אפשר לעשות את זה בצורה יותר נוחה מאשר במדינות שיש בהן סגר. כידוע לך אני גר באנגליה והמצב שם קשה מאוד, קשה לעשות שם דברים. אני יועץ באופן כללי אבל גם לאנשים בדובאי. זו מדינה נהדרת, אני פה מ-2015 אבל בהחלט כיף להיות פה אחרי הסכם השלום. הם קיבלו את הסכם השלום באהבה גדולה, הם אוהבים את ישראל, הם מאוד מאוד שמחים על השלום. כאחד שהסתובב פה גם לפני השלום וגם אחרי, אני זוכר את הפעם הראשונה שהגעתי לפה עוד לפני השלום שאפילו אחד משירותי הביטחון אמר לי לא לדבר עברית ונזהרתי להראות שאני ישראלי ועכשיו אתה שומע עברית בכל מקום. אחד מבעלי המסעדות אמר לי שהוא אולי יוסיף תפריט בעברית”.
מחר משחק העונה בכדורגל, מכבי ת”א מול מכבי חיפה, איך אתה רואה את המשחק הזה?
”שמע, קודם כל כיף לראות עוד פעם את המאבקים האלה. אני זוכר שכשהייתי במכבי ת”א, מכבי חיפה הייתה יריבה ענקית שלנו, לקחנו את האליפות והם לקחו פעם אחת בעונה שהם לא הפסידו אבל אנחנו לקחנו את הגביע אחרי ניצחון בדרבי, אני זוכר הכל. המאבקים האלה אכן טובים, בשנה שעברה מזה הרבה זמן מכבי חיפה חזרה לעניינים, למרות שלא כ”כ הלך לה במשחקים מול מכבי ת”א. מכבי חיפה נראית לי מאוד חזקה, מכבי ת”א נחלשה קצת אבל עדיין היא קבוצה חזקה”.
מכבי חיפה פייבוריטית למשחק הזה?
”דור פרץ ויונתן כהן הם שני שחקנים מאוד מוכשרים שאני מאוד מעריך ואני חושב שהם יכולים להגיע רחוק, הם בהחלט יהיו חסרים למכבי ת”א אבל חוסן של קבוצה ומועדון גדול זה להתגבר על חיסורים של שחקנים, אבל זה בהחלט יתרון למכבי חיפה שאם כל השחקנים בריאים והיא במומנטום. יהיה משחק מעניין”.
אתה מתעסק המון בייעוץ מנטלי, הלחץ כרגע על מכבי חיפה? או על מכבי ת”א שיודעת שאם היא מפסידה היא גמרה את העונה.
”כיוון שהייתי גם במצב הזה וגם במצב הזה, אני יכול להגיד לך שלחץ דוחף אותך ומביא אותך לתוצאות טובות, זה משפר אותך. מה רע בלהגיע בלחץ כפייבוריטית? להפך, זה אומר שיש הערכה ליכולת שלך ולהגיע כאנדרדוג, אתה רוצה להשיג את המקום הראשון. כל לחץ יכול להיות גם לא טוב, אבל בגדול הוא טוב”.
מי תנצח?
”הבן שלי, דניאל המתוק, תמיד אומר לי ‘אבא, אתה מאמן כדורגל מוערך והכל, למה אתה לא אומר לי לפני המשחק מי תנצח’, אני עונה לי ‘אם הייתי יודע הייתי אומר לך’, עד היום הוא בא אליי בטענות (צוחק)”.
נראה אותך חוזר לאמן בישראל מתישהו?
”בחיים אסור להגיד אף פעם, אבל אני תמיד אוהב לחפש הרפתקאות חדשות, בארץ כבר הייתי הרבה זמן, אני חושב שאני אמשיך את המסעות שלי דרך הכדורגל במקומות אחרים”.
מה אתה מתכנן?
”בכדורגל אני לא מתכנן ולא בונה כלום. חוץ מזה שהייתי בנבחרת וראיתי שאנחנו עומדים שווה בשווה ואז רציתי להגיע לאנגליה”.
הייתה תקופה שרצית לבנות פה איזושהי אקדמיה, בינתיים זה לא קורה, מתי אנחנו נראה את אברהם גרנט מביא מהידע ומהניסיון שלו כדי לתרום משהו לכדורגל הישראלי, לשנות פה קצת שאולי קצת נצא מאי ההצלחה הזאת.
”אני יכול להגיד לך אולי אפילו בחצי סוד שאני וצוות שלי עובדים על כמה דברים בנושא הזה, כולל בשיתוף עם אוניברסיטאות גדולות. לא רק לשחקנים, אולי גם למאמנים, לעסקנים, אולי גם תואר בנושא הכדורגל שאני יודע שאבי מויאל ועומרי אפק עושים עבודה נהדרת במכללת קריית אונו. אני חושב שהגיע הזמן שהספורט ישודרג במדינת ישראל ואנחנו בהחלט עובדים על זה”.
שאלה אחרונה לגבי הנבחרת, אתה חושב שאתה היית יכול להוביל אותנו לגמר של הפלייאוף אם היית במשחק מול סקוטלנד?
”אף פעם אי אפשר לדעת וגם אי אפשר להגיד שווילי עשה עבודה רעה, אבל אם רציתי את זה ורציתי את זה לתקופה קצרה מאוד, סימן שהאמנתי שזה אפשרי, אחרת לא הייתה לי שאיפה לחזור רק בשביל לחזור. בגלל שנוצרה הזדמנות ייחודית אז רציתי, אני לא הולך למקומות שאני לא מאמין שאפשר להצליח בהם. רציתי כי זה היה אפשרי”.