הפועל פ"ת הלכה בסיום העונה החולפת להליך של פירוק, כאשר מהדוחות הכספיים שהגישה הקבוצה על עונת 2017/18 אפשר להבין חלקית את סיפור הפירוק. בדו"ח הכספי שהוגש מצוין כי הוא על סמך הנתונים שהועברו לבקרה התקציבית לפני הפירוק, אך לפי גובה שכר השחקנים לא צריך כנראה יותר מזה להבין איך דורון גלנט הביא את הקבוצה להליך התמוטטות.
שכר השחקנים הגיע לסך של 5.423 מיליון שקל. זה כמעט שכר של קבוצות בליגת העל. כאשר עונה לפני כן גובה השכר היה מחצית, בסך של 2.384 מיליון שקל. גובה שכר השחקנים זה גובה ההכנסות שהיו לקבוצה ממנהלת הליגות בסך של 2.354 מיליון שקל, טוטו בסך של 858 אלף שקל, מרכז הפועל 130 אלף שקל, בגין מכירת כרטיסים 385 אלף שקל, עיריית פ"ת כ-35 אלף שקל, והסעיף המעניין: מתרומות, הקבוצה של גלנט קיבלה סך של 1.806 מיליון שקל. סך הכול, 5.569 מיליון שקל.
כל הוצאות שכר השחקנים בלי הוצאות רגילות של פעילות שוטפת כמו מגרש, אבטחה ושיטור, הסעות, ביגוד, הסעות, כביסה, דמי שיפוט וכו' בגובה של כ-2 מיליון שקל. כך שהתקציב של הפועל פ"ת הגיע לסך של כ-7.5 מיליון שקל. לפי הדו"ח הקבוצה החלה את עונת 2017/18 עם גרעון של כ-2.5 מיליון שקל, סיימה את העונה שעברה עם גרעון של 1.760 מיליון שקל. סך הכול הגרעון עד להתמוטטות הגיע לסך של 4.213 מיליון שקל. דבר שברור שיקרה אם אין לה בעל בית עשיר שיכול להביא כסף מהבית.
עוד דבר שהמפרק של הקבוצה חייב לתת את הדעת הוא שלפי הדו"ח, מחלקת הנוער הייתה רווחית, כאשר רשמה הכנסות בסך של כ-1.973 מיליון שקל מול הוצאות שכר של 1.200 מיליון שקל. משמע רווח של כ-773 אלף שקל. במקום שהמחלקה תהיה משק סגור, ערבבו בקבוצה בין ההכנסות שלה להוצאות הבוגרים.
כאשר הקבוצה הבוגרת נקלעה לכל הבלגן שלה גם מחלקת הנוער נקלעה למערבולת זו, כי ערבבו בין הכספיo, ומי שנפגע היו הילדים עצמם. מדובר בדבר חמור שאסור שיקרה, כמו למשל הדו"ח הכספי של בני יהודה לעונה החולפת 2017/18, בו מצוין כי מחלקת הנוער מתנהלת כחברה נפרדת עם תקציב סגור משלה.