שנתיים מדהימות עברו ועדיין עוברות על אופיר חיים. מאמן נבחרת ישראל עד גיל 19 רשם שני קמפיינים בלתי נשכחים ביורו עד גיל 19 ובמונדיאליטו והצליח לקדם לא מעט שחקנים לנבחרת הבוגרת. המאמן דיבר בטקס של ההתאחדות לכדורגל ושיתף מעט ממה שעובר עליו.
חיים דיבר על כך שלא לבש את מדי הנבחרת: “אחד הפספוסים הכי גדולים שלי בחיים הוא שלא זכיתי ללבוש את מדי הנבחרת. אני אומר את זה לשחקנים מידי אימון – שישמרו על החולצה טוב טוב, כי זה לא מובן מאליו. זה חלום שלא הצלחתי לממש. יש פה פצע שנשאר, אבל אתה יודע, לא נכנסתי מהדלת אז נכנסתי מהחלון ואני מאמן נבחרות ישראל כיום וזה מרגש מאוד. הייתי עושה המון כדי ללבוש להופעה אחת את המדים של הנבחרת”.
על הטקס המכובד: “שמעתי פה על שחקני עבר גדולים שפגשו חברים מפעם שלא פגשו אותם 20 שנים, לראות אותם עכשיו זה מרגש, באמת שזה מרגש. יש פה שחקנים שגדלתי עליהם וכשאני עומד לידם אני עדיין מתרגש. זה כמו כל ילד, אי אפשר להסביר את זה. הייתה לי שיחה עם מוטל’ה שפיגלר, הוא הראה לי את הנבחרת של שנות ה-60 והוא אמר לי שהוא גדל עליהם, אז רואים שזה באמת משהו מרגש מאוד. אני מרגיש שזה היה חסר מאוד בכדורגל הישראלי הדבר הזה, המפגשים הללו, צריכים לעשות את זה יותר”.
על הציפיות מהנבחרת שלו: “אני שמח מאוד שיש ציפיות, שמצפים מאיתנו ושיש לחץ טיפה, אנחנו במעמד ומסתכלים על ישראל עכשיו כלא פראיירים, נעשה הכל כדי להגיע לאליפות אירופה, אנחנו לא פחות טובים מאף נבחרת ואנחנו נראה את זה גם. הנבחרת הזו פחות טובה? אומרים שהשנתון הזה פחות טוב מהקודם, תמיד יש מה להגיד, אותי זה לא מעניין. אני יודע מה יש בנבחרת הזו, גם אם אין את הכישרון הרב הזה אז יש שם משהו אחר ויראו את זה נבחרת במשחקים הקרובים”.
לגבי הסיכויים: “אני בא בכל הכוח, אנחנו גם אף פעם לא מסתכלים שלושה משחקים קדימה, יש לנו משחק ראשון נגד בוסניה, באים לנצח קודם כל אותו בכל הכוח, וככה נעבור נבחרת ועוד נבחרת ואנחנו לא כאלה פראיירים כמו שחושבים. הבחירה להישאר בנבחרת? אני הכי נהנה בעולם, יש לי את הג’וב הכי כיף בעולם. הפכתי את התחביב שלי למקצוע, לא הרבה זוכים לזה וזה לא משנה כמה כסף יציעו לי במקום אחר, אני צריך אתגרים ויש לי פה אתגר גדול ואני שמח מאושר. סימנתי לי יעדים ומטרות עד סוף הקמפיין הזה בנבחרת ואני לא מתכוון לעזוב באמצע״.