במתקפת הטרור ב-7 באוקטובר נרצחו בכפר עזה גיא אדמוני ואימו מיכל ז”ל. אב המשפחה, דורון, שהה בחו”ל כשפרצה המלחמה. הוא מיד חזר לארץ והגיע לבית המלון בשפיים אל הלא נודע כי לא היה ניתן לחזור הביתה. כמה ימים אחר כך, זיהה פרצוף מוכר חולף לידו. זה היה אל ים קנצפולסקי, הכדורגלן הצעיר של הפועל תל אביב, והם מיד התחברו.
קנצפולסקי שמע מה עבר באותם ימים על דורון ובחלוף כמה ימים חזר עם החולצה הראשונה איתה הוא שיחק בליגת העל. זה היה המעט שהיה יכול לעשות, אבל ברגע שקיבל את החולצה זו הייתה הפעם הראשונה שדורון, אוהד הפועל תל אביב, הרשה לעצמו לחייך. כעת, בחלוף כחצי שנה, הם נפגשו שוב בפרויקט “אוהד לנצח” של ONE כדי לדבר על היום נורא בו נרצחו בנו ואשתו של דורון, הקבוצה שהצליחה לעזור לו להתגבר, המסר לעתיד והחברות שהתפתחה בין השניים. גם החולצה הייתה שם.
בזכות הפועל ת"א: האב השכול חייך לראשונה“אנחנו בחרנו להמשיך לנסות לשמוח ולחפש את הטוב בכל פעם. בגלל זה אני הולך למשחקים של הפועל תל אביב”, אמר דורון אדמוני. “הייתי בארצות הברית ביום בו גיא ומיכל נרצחו בממ”ד בכפר עזה. הגעתי לארץ יומיים אחרי הטבח. לא אשכח את היום שאל ים הגיע לשפיים, עוד היינו בהלם, כל הקיבוץ שהתאסף בשפיים. ראיתי שקבוצות כדורגל מגיעות ורק חיכיתי שהפועל תל אביב יגיעו. זה עשה לי טוב, העלה לי חיוך אחרי ימים קשים”.
אל ים קנצפולסקי סיפר: “כשפגשתי אותו אמרתי ‘מכל הלב, אם יש משהו שאני יכול לעשות אני אעשה’. אני אתן הכל כדי שאנשים ישמחו. לא ידעתי מה לעשות, אז פשוט אמרתי לעצמי שאני מארגן לו חולצה. זו הייתה החולצה הראשונה שלי בבוגרים. זה שהוא חייך כשקיבל אותה, זה היה הדבר הכי מדהים שיש. בתקופה הזאת אי אפשר שלא לחשוב על מה שקרה במלחמה. יש פעמים שאני בלחץ לפני משחקים, אבל אני אומר לעצמי - ‘מה זה בכלל? תראה מה משפחות עברו’ וזה נותן פרופורציות לחיים”.
האב השכול המשיך בקול רועד: “כל חיינו אנחנו אדומים. לגיא ז״ל היה מנוי להפועל תל אביב בשער 7. עשיתי לו מנוי לכדורסל ובכיסא שלו כל פעם מישהו אחר יושב, אני מזמין אנשים לחוות את החוויה שלנו ביחד איתי. יום אחד אני אזמין את אל ים. בתקופה כזאת כשאתה בחושך הכי קל זה ליפול ולהישבר, אבל אני דווקא אמשיך את המורשת שלהם למרות הכל”.
אל ים קנצפולסקי ודורון אדמוני (חגי מיכאלי)