שוער: יש על מי לסמוך בליגת העל, אבל הוא יצטרך לשדרג את עצמו

אריק ינקו – 6: השוער, שהיה השחקן הראשון שהוחתם לאחר ירידת הליגה, הגשים חלום והפך לשוער ראשון בקבוצת נעוריו. לאחר לא מעט רגעים פחות טובים בחצי העונה הראשונה, הגיעו גם הצלות אדירות שהביאו נקודות לאדומים. במשחק מול הפועל רמת השרון הוא פספס את שיא הדקות ללא ספיגה של ניל אברבאנל במכבי קריית גת, כשנעצר על 650 דקות, בעוד לאקס האדומים היו 711 דקות. דודי אלון הצעיר, שמילא את מקומו בעת שהיה פצוע, הוכיח כי להפועל ת"א יש תחליף ראוי ביותר על הספסל.

אריק ינקו (עמרי שטיין)אריק ינקו (עמרי שטיין)

הגנה: עשתה את ההבדל העונה

עידן כהן – 6.5: ההפתעה הנעימה של העונה. לא הרבה ציפו מהמגן שהושאל להפועל ראשון לציון ולבית"ר ת"א/רמלה, לחזור ומיד לתפוס מקום של קבע בהרכב, אבל כהן עשה זאת בהצלחה מהרגע הראשון. משחק השיא שלו מול מכבי חיפה בסיבוב ח' של גביע המדינה, הוכיח כי הוא ראוי לחולצה גם בליגת העל.

עידן כהן עם הכדור (נעם מורנו)עידן כהן עם הכדור (נעם מורנו)

טל בנש – 5: כמגן ימני, מגן שמאלי ובלם, בנש היה הכלבויניק של האדומים העונה, אך זה לא ממש עבד לטובתו. הוא לא תפס מקום של קבע בהרכב לאורך זמן, אבל תמיד מילא את החסר. שינויי העמדות בהחלט פגעו בו, אולם הוא עצמו לא הציג את אותה יכולת מוכרת שהביאה אותו מהפועל כפר סבא לבית"ר ירושלים.

עידן שריקי מול טל בנש (עמיחי הילמן)עידן שריקי מול טל בנש (עמיחי הילמן)

אוראל דגני – 8: העוגן של הפועל. כבלם, מגן ימני וגם קשר אחורי – דגני נענה לכל משימה שהוטלה עליו העונה והוכיח כי גם בלאומית הוא נחשב לאחד משחקני ההגנה הטובים ביותר בישראל. תקופה קשה בדמות מאבק משפטי עיקש מול המועדון הושכחה על ידו פעם אחר פעם על כר הדשא והוא הפגין מקצוענות מהי.

אדי גוטליב – 7.5: המהלך ששינה את העונה של הפועל. אחד התנאים של רפואה בהגעתו לוולפסון היה להחזיר את הבלם לסגל. גוטליב, שנלחם כדי להשתחרר מהקבוצה במשך כשנה, שב להרכב בנקודה קריטית והיה שותף מלא למהפך של האדומים עם הגעתו של המאמן. יחד עם דגני, הוא יצר הגנת ברזל שגדולה על הלאומית בכמה רמות. לא מעט פעמים גרם גם לאוהדים שנגדו, להריע לו ולשמוח.

גוטליב, פירסמן ובנש חוגגים (אורן בן חקון)גוטליב, פירסמן ובנש חוגגים (אורן בן חקון)

רז שלמה – 5.5: הבלם הצעיר, שנחשב לפוטנציאל גדול במתחם חודורוב, נקרא למערכה מדי פעם ובכל הזדמנות הראה שיש להפועל ת"א על מי לבנות לשנים הבאות בחוליית ההגנה. 

ישראל ראש - 4: התקשה להתלבט לצד בלמים כמו דגני וגוטליב, וגם ברונו סוארס שעזב בינואר. הפציעה לא עזרה גם היא, וכשהוא קיבל הזדמנויות הוא לא הזכיר את אחד הבלמים הטובים ביותר ששיחקו בליגה הלאומית של עונת 2016/17 במדי הפועל רמת גן. 

רז נחמיאס – 4: כקשר אחורי לא היה לו סיכוי לשחק, לכן הוא הגיע כמגן שמאלי, עמדה בה נוסה בשנים האחרונות. כמו בנש, גם עבורו זו לא הייתה העמדה הטבעית וזה ניכר. הדגיש את הצורך בהבאת מגן שמאלי בינואר.

רז נחמיאס (משה חרמון)רז נחמיאס (משה חרמון)

מרווין פירסמן – 5.5: המגן הבלגי-גנאי לא הבריק יתר על המידה, אבל לבטח היה טוב יותר משאר השחקנים שמילאו את עמדת המגן שמאלי. לאחר שלקח לו קצת זמן להתאקלם, הוא הפגין יכולת טובה ובעיקר עורר סקרנות לגבי ההמשך. בהיעדר שחקנים בעמדה הזאת בשוק הישראלי, הוא בהחלט עשוי להישאר בהפועל ת"א גם בליגת העל.

קישור: בסיס טוב לעונה הבאה, אך דרוש ליטוש

אביחי ידין – 7.5: אין מחיר לניסיון שלו. הקפטן הוכיח כמה הוא חשוב למועדון ברגעים הלא פשוטים העונה. כמו שניהל היטב את "המשברים" שלו מול ההנהלה, כך ניהל גם את חדר ההלבשה ואת השחקנים על המגרש בעונה המאתגרת. 

אביחי ידין עם הכדור (נעם מורנו)אביחי ידין עם הכדור (נעם מורנו)

דניאל גרץ – 4.5: הקשר שהגיע מהפועל פתח תקווה הראה ניצוצות מפעם לפעם, אבל לא הציג את יכולתו המקורית, בעיקר בגלל פציעה אחר פציעה שגרמו לו לא לשחק ברוב העונה.

ניר לקס – 6: מסומן כקפטן הבא של הפועל ולא לחינם. האינטליגנציה הגבוהה במשחק שלו, כמו גם ניהול המשחק במרכז המגרש, גרמו לכך שהוא נחשב לאחד השחקנים היותר מוערכים במתחם חודורוב. עם זאת, הוא לא ניצל מספיק את היכולות ההתקפיות הגבוהות שלו וחייב לאיים על השער הרבה יותר.

מוטי ברשצקי – 6: לא הפגין את היכולת ואת החוצפה שהייתה לו בעונה שעברה בליגת העל. אולי זה החוסר בשטחים, אולי הציפיות לאור אותה יכולת טובה – בכל מקרה, ברשצקי אמור היה לתת יותר. עם זאת, הוא בהחלט הלך והשתפר ככל שהעונה התקדמה.

ניר לקס ומוטי ברשצקי (משה חרמון)ניר לקס ומוטי ברשצקי (משה חרמון)

אור אוסטוינד – 5: חזר מפציעה ארוכה היישר אל ההרכב הראשון ולא זז ממנו ברוב שלבי העונה, אולם רפואה דרש ממנו הרבה יותר עבודה על המגרש ובחודש האחרון הוא איבד את מקומו ב-11. גם כששיחק, לא הבריק יתר על המידה.

אופיר טקיאר – 5: הכישרון מקריית שמונה נצץ לפרקים, אבל סבל מחוסר יציבות. כך גם על המגרש. רגעי קסם לצד דקות ארוכות שבהן נעלם. שחקן מסקרן שבהחלט עשוי לפרוץ.

אור אוסטוינד מול רועי קהת (רדאד ג'בארה)אור אוסטוינד מול רועי קהת (רדאד ג'בארה)

אמיר עגייב – 6.5: הוכיח כמה התגעגע לכדורגל אחרי חצי עונה קשה בבית"ר ירושלים ותפס פיקוד בהתקפה. החיבור של עגייב להפועל ת"א היה מיידי וזה ניכר היטב על כר הדשא. הוא הצית את הדמיון מהרגע הראשון והוא הראה שכבר אי אפשר לקרוא לו "פוטנציאל", אלא שחקן שיכול ואפשר לבנות התקפה סביבו.

התקפה: עשתה את העבודה, אך לא מימשה את הפוטנציאל

דור חוגי – 6: היה החלק החסר בפאזל ההתקפה של רפואה והשתלב מעולה בהתקפה של האדומים. בתוך הרחבה ובאגף, חוגי עדיין לא הראה את כל מה שהוא יודע, אבל הבטיח הרבה ובהחלט עשוי להישאר כדי להוכיח זאת בליגת העל.

חוגי, פירסמן, אוסטוינד, ברשצקי ומוליץ' חוגגים עם עגייב (אורן בן חקון)חוגי, פירסמן, אוסטוינד, ברשצקי ומוליץ' חוגגים עם עגייב (אורן בן חקון)

עדן הרשקוביץ – 5: החלוץ הצעיר סקרן בכל פעם שקיבל הזדמנות, אולם לא הצליח לייצר רצף כזה שיגרום לו להיכנס לרוטציה, בין היתר בגלל פציעות. בהפועל מאמינים בו והוא אמור לצאת השאלה כדי להתחשל.

ג'וזף גנדה – 6.5: השאיר טעם של עוד עם ארבעה שערים ב-11 ההופעות שלו, עד שגמר את העונה בשל הפציעה במשחק מול הפועל מרמורק. היה אחד השחקנים הטובים של הפועל לפני הפציעה, ומצופה ממנו לחזור להיות כזה בעונה הבאה בליגת העל.

ג'וזף גנדה חוגג עם אופיר טקיאר (אחמד מוררה)ג'וזף גנדה חוגג עם אופיר טקיאר (אחמד מוררה)

פייסל מוליץ' – 7: האיש ששינה את משחק ההתקפה של הפועל. הסרבי התמיר הפך ליעד של כל שחקני הקבוצה בתוך הרחבה, כאשר למרות מראהו הגמלוני, הפגין אתלטיות, זריזות, טכניקה גבוהה ובעיקר סיומת מרשימה, כשכבש שערים חשובים ביותר. הבינגו של ינואר.

שחר הירש – 6.5: הגעתם של מוליץ' וחוגי ערערה את מעמדו בהרכב, אבל הוא נלחם וחזר ל-11. מלך השערים של הפועל ת"א קיבל את הקרדיט ברוב שלבי העונה ולא תמיד הצדיק אותו. גם הוא ציפה מעצמו ליותר. לפחות במשחק העלייה הוא סיפק צמד שערים נהדר.

שחר הירש חוגג (איציק בלניצקי)שחר הירש חוגג (איציק בלניצקי)

מאמן: האיש הנכון בזמן הנכון, זכה בצדק לאמן את הפועל ת”א בליגת העל

קובי רפואה – 7.5: הטירוף שלו, הוא בדיוק מה שהפועל הייתה צריכה בנקודת הזמן שהוא החליף את מוטי איוניר בתפקיד. מצד שני, דאג לשקט מסביב, הרגיע את המערכת ויצר מנגנון עבודה חדש. היסודות שהנחיל – מלחמה, עבודה קשה ורעב – גרמו לשחקנים במתחם חודורוב להתאהב בניצחונות מול כל יריבה, חלשה ככל שתהיה, וכך הושגה העלייה. באותם משחקים מתסכלים, בכל מגרש, רפואה ידע איך לייצר את המוטיבציה הנכונה כדי לדרוס את הליגה, וגם שמר את השחקנים עם הרגליים על הקרקע, כדי לעשות זאת שבוע אחרי שבוע.

קובי רפואה (שחר גרוס)קובי רפואה (שחר גרוס)
הגיבו ראשונים לכתבה הוספת תגובה