משחקים מחבואים

פתיחת העונה בהפועל תל אביב הייתה כל כולה בניחוחת אירופים. הרכש היה צעיר ומבטיח, סכומי הכסף האדירים של אמיר כבירי נשפכו ללא הפסקה ובמתחם חודרוב היו בטוחים שהם במסלול הבטוח לליגה האירופית, לפחות.

אז אותה עונה שנפתחה עם סזאר מנדיונדו, המשיכה עם וואליד באדיר, קרסה תחת גיא לוי והופקדה אצל אלי גוטמן כמעט והלכה לשום מקום. הצעירים התקשו להפגין אופי, עיינו ערך בן רייכרט - איש מיליון היורו. הרכש הזר כבר הפסיק לנטוש והאיש העסוק ביותר באדום הוא ללא ספק הגרפיקאי, שעמל על כיתוב ה-'WELCOME' הרבה יותר מהשחקנים על כר הדשא. אבל היכולת של הפועל ת"א היא אכזבה קטנה לעומת המודל המרשים אותו הבטיח כבירי.

אמיר כבירי. אירופה זה כאן? (רדאד ג´בארה)

לאלו שבמקרה שכחו, אותו בעלים של המועדון באדום הצהיר כי הוא ינהל את הפועל ת"א בצורה מודרנית. השחקנים הגיעו לפתיחת העונה עם חליפות, הצהירו אמונים לסמל וגם מסיבות העיתונאים תפקדו בצורה טובה. הספרדי לא הספיק לומר איסמועילה לינגאנה וראה את הדרך החוצה, באדיר הסביר שהוא רק כאן עד מציאת המחליף וגיא לוי הבריק יותר מול המיקרופון מאשר על הדשא.

אבל ההפתעה הגדולה הגיעה דווקא מגוטמן. אקס נבחרת ישראל, 'הגרמני' כפי שאוהבים לכנות אותו - והמאמן שחלם על אירופה, מתחבא בצורה חסרת תקדים מהתקשורת. זה התחיל עם הבריחה מול הפועל באר שבע והטענות לפיהן הוא המנג'ר ובאדיר הוא המאמן.

אחריו הגיעו החיוכים הרבים על התצוגה הרופסת בדרבי אבל מעל לכל בוטלו כל מסיבות העיתונאים. הרי גוטמן, שכל כך אוהב לדבר על עקרונות המשחק, הלחץ והשיפור הבלתי פוסק שמתרחש בסגל מאז שדרך בוולפסון, פתאום לא מוכן לדבר עם העיתונאים. בזמן שכבירי חולם על הינצלות ממאבקי התחתית - שמישהו בהפועל יסביר לאוהדים שלהם: מה מסתירים בחודרוב?

הכתוב הינו טור דעה