מכבי תל אביב עלתה על הדשא במלטה בלי ערן זהבי ועם לא מעט חלודה ששחקניה טרם הסירו. ובכל זאת, ההפסד 2:1 להיברניאנס הוא לא פחות ממדהים ומביך בו זמנית, בהתחשב באיכות של השחקנים בצהוב ובעובדה שמדובר בסגל כמעט זהה לזה שלקח טרבל היסטורי בזירה המקומית אשתקד.
כמעט מיותר לציין את העליונות של מכבי ת"א על המלטזים, שבאה לידי ביטוי בכל מובן. סגל השחקנים, עומק הספסל, התקציב והמאמן. לכן קשה מאוד להבין איך המשחק הסתיים כפי שהסתיים. אני לא ציפיתי למשחק שוטף ונקי של הטרבליסטית הישראלית, אבל מעטים הם אלו שדמיינו להם כזו תוצאה מביכה.
אם בכל זאת אנסה להסביר את ההפסד של הצהובים, אאלץ להפנות את האצבע לכיוון המאמן. סלבישה יוקאנוביץ' קיבל סגל מגובש ואיכותי דיו כדי להוציא תוצאה הרבה יותר טובה מזו שהשיג, אבל השינויים שניסה להנחיל היו כנראה קשים לעיכול מבחינת השחקנים, שפשוט לא הצליחו לתפקד תחת השיטה החדשה.
 |
| סלבישה יוקאנוביץ´. עדיין לא מחובר (האתר הרשמי של מכבי ת"א) |
|
| |
אני מתכוון בראש ובראשונה לשיטת שלושת הבלמים שראינו בפתיחת המשחק, שבהמשך הפכה לרביעייה שהורכבה משלושה בלמים טבעיים ומגן. הטקטיקה הזו התרסקה לחלוטין במחצית השנייה, והביאה לשני השערים מתחילתם ועד סופם. ההפקרות באגפים, חוסר התיאום של חוליית ההגנה בתוך הרחבה - והרי לכם מתכון נהדר לקאמבק של הקבוצה הצנועה ממלטה, שבמחצית השנייה היטיבה לנצל את החולשות של מכבי אחרי מחצית ראשונה בה ניסתה לטווח את השער ממרחק.
אין לי שום כוונה לבקר את פילוסופיית המשחק של יוקאנוביץ'. ייתכן שהדברים הללו יעבדו בצורה נפלאה בהמשך הדרך, אבל בהתחשב בתקופת ההכנה הקצרה שעמדה לרשות הצהובים, ההימור שלקח המאמן היה גדול מדי. הקבוצה שלו לא הסתגלה אפילו קצת לשיטה החדשה, נראתה מבוהלת וחסרת פתרונות בהתקפה ובעיקר פגיעה מאוד בהגנה.
יוקאנוביץ' הבין כבר במחצית שהדברים לא עובדים והכניס את עומרי בן הרוש מיד עם פתיחת המחצית השנייה. אחר כך עבר לשחק עם שני חלוצים, אבל הדברים רק הלכו והידרדרו. הוא עדיין לא מכיר מספיק את הקבוצה שלו, והקבוצה שלו עדיין לא מספיק מכירה אותו. כשרבים הלינו על היעדר ההמשכיות בעמדת המאמן במכבי ת"א - בדיוק לזה הם התכוונו.
הכתוב הינו טור דעה