במקום להיות שבויים של רמון, שהפועל תלך לפירוק

1. נכון, אנחנו האחרונים שציפינו שהפועל תל אביב תרוץ השנה לאליפות או תתמודד באמת על מקום באירופה. בקיץ הרי לא היו לנו ציפיות מהפועל, קבוצה בלי הנהלה ועל סף משבר כלכלי שהתארגנה ברגע האחרון במחנה אימונים בקיסריה. מצד שני, זה היה בקיץ, די מזמן, ושום תירוץ לא יכול לחפות על היכולת העלובה של הפועל בשלושת המשחקים האחרונים בהם ספגה שמונה שערים, בתצוגות הנפל מול מעצמות כדורגל כמו עכו ואשדוד שמולה השגנו קרן ראשונה בדקה ה-47 ובעיטה ראשונה לכיוון המסגרת כעשר דקות אחר כך. וזו בושה אסי, וגם חרפה אייל, אפילו שהאשדודים כן עברו בקיץ בדיוטי פרי.

2. תשעה שערים ספגה הפועל בשלושת משחקיה האחרונים ואפילו לא אחד מהם באשמתו של שוער המילואים הראוי תום אלמדון; אפילו אניימה היה סופג את רובם המכריע. וזה אומר משהו כנראה על משחק ההגנה של הפועל, בו משובץ הרמוני איקנדה לראשונה בקריירה שלו כבלם. ולא בגלל זה אגב הוא נרדם בשער הראשון ביכולת ומחוייבות שהזכירה את איתן טייב במשחק השרוכים.

תום אלמדון (משה חרמון)

3. העיסוק ביכולת החלשה והמביכה של הפועל מאז הנצחון ההירואי מול ב"ש הוא המיקרו, הדיון בעניינו של חיים רמון הוא המאקרו. אז הנה כמה עובדות חברים. חיימקה קיבל את הקבוצה נקייה מחובות, והיום מדברים על "בור" של שלושים מיליון שקלים, כשאיקנדה והחברים לא יודעים עדיין אם יקבלו את השכר בינואר. כשסגן ראש הממשלה רמון קיבל את הקבוצה היו בסגל פיגורות כמו אפולה אדל, אביחי ידין, טוטו תמוז, וואליד באדיר, נוסא איגייבור, אציל הנפש עומר דמארי ועוד כאלו. היום יש לנו אוסף של שחקנים וגילי (ינואר?) ורמוט. כשיו"ר ההסתדרות לשעבר החבר רמון קיבל את הקבוצה היו לנו כעשרת אלפים מנוייים, והיום, אם להאמין ליציעי בלומפילד אולי חמשת אלפים. אבל רמון לא אשם, רק פואד אחראי.

4. ושמחנו אתמול שהבאר שבעים ניצחו את "האחות" החביבה והאדומה מחיפה, לא בגלל שאנחנו מאמינים שהשכירים של ברקת יקחו אליפות ממכבי, ככה זה כשהקו האדום (ארבע נקודות אייל) מתקרב בצורה מבהילה. נקווה שהפועל פתח תקווה לא תשתפר מאוד, ושבנתניה יימשך הבלגן. אחרי הכל פיגורה כמו חיים רמון אסור לה לרדת ליגה.

רמון (רדאד ג´בארה)

5. וכל הזמן מאיימים עלינו שחייבים למכור את גילי ושאם לא יבוא רוכש (איזה נבלה הפואד הזה, חיים כבר עמד לחתום עם הרוכש האנונימי ואז הוא החליט לפרוץ למגרש) תהיה קטסטרופה. אז אם אנחנו לא רוצים להפוך בני ערובה ליכולת וברצון של החברים של רמון למכור את הקבוצה, הרשו לי להעלות הצעה נוספת. במקום להיות שבויים במשך שנים ביכולת הניהול המוכחת והמפורסמת של חיים רמון, אפשר גם ללכת לפירוק, להתנקות מהחובות האיומים המטילים צל אף על יכולת ההישרדות בליגה השנייה, ולשלם על כך בהורדה של תשע נקודות. האמינו לי שעם הנהלה אמיתית זה לא כל כך נורא. בעיקר אם נבעט לשער גם במחצית הראשונה.