בני יהודה תחזור מהר מאוד לקדמת הבמה

1. למרות שלא התגעגענו, חזרה אלינו השבת, ובגדול. הפועל תל אביב הישנה והמוכרת, זו של פתיחת העונה. החזקת כדור סתמית למדי, מיעוט מצבים מסוכנים של ממש, טעויות מביכות בשער ובהגנה עליו, ומאמן שמספר למצלמה שהיינו בארבע דרגות יותר טובים מבאר שבע, ושהוא לא זוכר התקפה שלהם בכלל. אז הנה, פתאום אירופה כבר לגמרי לא בכיס שלנו, בעיקר אם לשני המשחקים הקרובים והקשים תתייצב הקבוצה של היום ולא של החודשיים האחרונים. אפילו אם היא הייתה בארבע דרגות יותר טובה מבאר שבע.

2. יש הרואים בשי אבוטבול סוג של "אלוהים", יש גם לא מעט כאלו שמבקרים אותו, אבל גם אלו, וגם אלו לא יתווכחו עם העובדה כי בסגל השחקנים הנוכחי שלה, לא יכולה הפועל לוותר עליו כשחקן הרכב. אפילו רן בן שמעון, שלבטח לא שייך למחנה הראשון, נוכח בכך כמעט בעל כורחו במהלך העונה כשנאלץ לשלב את הקפטן בהרכב בגלל מכת פציעות, ואחר כך כבר היה קשה להוציאו ממנו.

שי אבוטבול על אזרחי (רדאד ג´בארה)

ההשעייה התמוהה של הקפטן שכל חטאו היה נזיפה קלה בעומר פדידה במהלך אימון, נראית מכאן כסיכול ממוקד ומתוכנן מראש, בודאי כשנזכרים שהוא בא מצדו של מאמן שידוע דווקא ביכולת שלו להבין, לסלוח ולהחליק כשצריך. ואנחנו צריכים את שי במגרש, אם אנחנו באמת רוצים אירופה, אז יאללה רן, זה הזמן להודיע שכל הפרסומים על השעייה עד לסוף העונה היו המצאה של התקשורת. איתו היינו שש דרגות מעל באר שבע, ולא ארבע, ואז בטוח היינו מנצחים.

3. יש משהו עצוב בירידה של בני יהודה, קבוצה עם מאגר אוהדים גדול ולרוב חביב, וזו שהשבוע ימלאו ארבע שנים לאותו יום בלתי נשכח בו עזרו לנו השוער המצויין רן קדוש והקשר הנהדר לירוי צעירי לזכות בדאבל. "בני יהודה לא תרד", היה אחד הסטטוסים הנפוצים בפייסבוק בשבועות האחרונים, הגיע הזמן להחליפו "לבני יהודה תעלה". והיא תעלה חברים, מהר מאוד היא תעלה, ושוב תודה לקבוצה החביבה "מהשכונה", בזכותה אנחנו הקבוצה התל אביבית האחרונה שזכתה כאן לאחרונה בדאבל.

4. ויש משהו משעשע בדרך השונה בתכלית בה משקיפים הממסד והתקשורת כאן בהתנהלותו של אבי לוזון מצד אחד, ובזו של שמעון מזרחי מצד שני. כי בזמן בו מתנפלים כולם ובתוכם השרה לבנת על לוזון הנגוע לכאורה בניגוד אינטרסים, לשמעון, שניגוד האינטרסים שלו זועק לשמיים פי 100 מזה של אבי, מעניקים פרס ישראל, ובית הדין של האיגוד אוסר להשמיע כנגדו קריאה הומוריסטית המייעצת לו (חס וחלילה) ליטול את חייו בידיו. מעניין מה הייתה אומרת השרה לבנת על לוזון ועל חופש הביטוי, לו היה מעמיד התובע ההגון של ההתאחדות עוה"ד ניר רשף, את קהל אוהדי בית"ר למשל על השירה "אבי לוזון מת". טוב, לוזון זה עם כל הכבוד רק לוזון, זה לא הוד מעלתו המורם מעם שמעון מזרחי.

אבי לוזון מרוצה אחרי ההישרדות של מכבי פ"ת (חגי ניזרי)

5. ואם כבר שמעון מזרחי, זה המקום לברך ברוח הספורט את קבוצת הכדורגל של מכבי תל אביב על הזכייה באליפות, ואת הפועל קריית שמונה על זכייתה בגביע. דאבל זה בינתיים רק אנחנו.

6. ויש גם משהו צודק בהישרדות של מכבי פ"ת, ולא, אני לא מדבר על הניצחון הבעייתי משהו בשבוע שעבר. כי לפני שנתיים הורדה מכבי פ"ת לליגה השנייה בשורת החלטות שערורייתיות של בתי הדין של ההתאחדות, שהפחיתו לה נקודות בעקבות האירועים בסיום המשחק נגד הפועל חיפה. ולא עזרה העובדה שמכבי פ"ת היא כנראה הקבוצה מעוטת ההרשעות והפחות אלימה בכדורגל שלנו, הממסד והתקשורת ולימור לבנת נתנו רוח גבית למהלך הכל כך לא צודק. אז היום, בזכות הרבה אמונה ולא מעט רועי דיין, שרדה מכבי פ"ת בליגת העל, וגם בית דין לא יעזור. אפילו שלוזון לא שולט בו ולא רבע ממזרחי.