לגעת ביהלום: סיפורו של הנסיך הקטן מבית שאן

מוטי אוחיון רק בן 21, בסך הכל ילד, ובכל זאת כבר לפני יותר מעשור, בתחילת שנות האלפיים, החל הרומן שלו עם עולם הכדורגל. אביו יעקב הבין בגיל צעיר מאוד שהילד שלו הוא משהו בלתי רגיל. המשפחה והשכנים מספרים על ילד שהכדור היה דבוק לרגלו בכל עת, כשהוא מרבה לעשות נזקים באותה שכונה בבית שאן בה הוא מתגורר עד היום.

כשהיה בן 11 הוא שיחק בשכונה ובאחת הבעיטות הכדור פגע בשמשה של רכב מסחרי וניפץ אותה לרסיסים. בעל הרכב השתולל ומוטי הקטן ברח. אבא יעקב ניגש לבעל הרכב והציע לו לשלם עבור התיקון, הוא נתן לו 900 שקלים ולפני שהלך, בעל הרכב רצה לדעת רק דבר אחד: "איך ילד כזה קטן בועט בעוצמה כזו בכדור"?

לאוחיון יש ליקוי ראייה ולכן הוא משחק עם עדשות מגע. למה זה חשוב? בגלל סיפור פיקנטי על הכוכב העולה. בעונה שעברה נערך משחק צמרת בין בית שאן לאיכסל, משחק שיכול היה להכריע את גורל העלייה לליגה א'. איכסל הוליכה, בית שאן השוותה ובמהלך חגיגות שער השוויון, בדקה ה-65, נפלה העדשה של מוטי מעין שמאל.

בדקה ה-93 החלוץ הצעיר קיבל כדור ליד מחצית המגרש, עצם עין, עבר שני מגנים, את השוער, וגילגל לרשת. השופט שרק לסיום ובית שאן פתחה פער מבטיח של שש נקודות על פני יריבתה ולמעשה הבטיחה את העלייה לליגה א'. כיום מוטי ממתין לניתוח בעיניים, שיאפשר לו לשחק ללא עדשות: "צריך שתעבור חצי שנה בלי שהמידה תעלה, בסוף העונה אני עושה ניתוח. לפני זה לא התאמתי, עכשיו אני מוכן".

עוד כשהיה בקבוצות הילדים סימנו את מוטי אוחיון כדבר הבא. בגיל 16 כבר עלה לבוגרים, והתחיל להרשית. בעונה הראשונה כבש 12 שערים, כשבדרך גם כבש גם את לבבות האוהדים. אם יש שחקן ישראלי שאפשר להשוות את סיפורו לזה של מוטי, הוא יוסי בניון. כמו ילד הפלא של דימונה, גם מוטי נמצא במערכת יחסים עם חברתו אביב כבר מגיל 15. גם הוא החל בפריפרייה ועם קצת רצון ואמונה, גם יגיע לגדולות.

מאז אותה עונה בוסרית בבוגרים של בית שאן ועד היום, מוטי אוחיון עבר כברת דרך ארוכה ביחס לנער בגילו. מקבוצת הנוער של הפועל תל אביב, דרך המעבר לראשון לציון, הבעיות בצבא, ההמלצות החמות של מרקו בלבול, החתימה עם נמני על חוזה ייצוג והמחמאות ממיכאל ניס וצוות הנבחרת הצעירה. סיפורו של יהלום בלתי מלוטש.

מוטי אוחיון. יממש את הפוטנציאל? (ארז נעמן)

אביחי ידין הגיע מאלוהים, רביב ספיר ישר נדלק
באותה עונה מדוברת, בה החל מוטי את קריירת הבוגרים, הגיע אביחי ידין לצפות באחד ממשחקיה של בית שאן במסגרת ליגה ב'. אשתו של ידין, למי שלא יודע, היא בית שאנית מלידה. "הוא ראה את מוטי והתלהב מאוד. הוא סידר לו להגיע להפועל תל אביב. אלוהים שלח אותו אלינו", מספר אבא יעקב.

החלוץ החל לשחק במועדון האדום, כשגם שם הצוות המקצועי לא יכל להתעלם מהכישרון. למוטי היו קשיי הסתגלות ואביו נסע בכל יום מבית שאן לוולפסון וחזרה, כדי לקחת את הילד לאימונים.

מוטי הוא הבכור במשפחה. אחותו ספיר בת ה-19 נמצאת במהלך תקופת שירות לאומי, אחיו בן ה-12, מיכאל, רוצה להיות כמו אחיו, כדורגלן. יש להם גם אח קטן בשם אורי, בן חמש. "ההצלחה של מוטי חשובה לי מאוד, זה החיים שלי. אותי לא מעניין הכסף, אני עובד למחייתי וזה לא בראש שלי בכלל. אני רוצה שהוא יגיע הכי גבוה שהוא יכול. נלחמתי בשיניים שיישאר בהפועל", אומר יעקב בכנות. הקושי עם המרחק והגעגועים לחברה הכריעו לבסוף, וילד הפלא שב לעיר הולדתו, לא לפני שפגש את ראשון לציון למשחק אימון.

"לא כבשתי במשחק הזה", מספר מוטי, "אבל אני מודה שהיו לי כמה מהלכים יפים", בסוף המשחק רביב ספיר ואלכס ברמכר (המאמן דאז) דיברו עם האב והילד, וביקשו שיגיע לראשון לציון. לאחר חודש של שכנועים, הילד התרצה ונסע שוב למרכז. בראשל"צ הוא קיבל תנאים שאף שחקן לא קיבל לפניו, ויתרו לו על האימונים בימי ראשון ושני, ומימנו לו פנימייה בימים האחרים.

הגעגועים לחברה הכריעו. מוטי ואביב

בקבוצה מספרים על משחק האימון הראשון של החלוץ. הוא עשה מספר מהלכים שגרמו לברמכר לעצור את האימון ובסיום אמר לו המאמן להגיע למשחק בסוף השבוע. בשבת הוא כבר פתח מול מכבי נתניה. למרות זאת, גם בראשון לציון נתקל מוטי בקשיים. "היה קשה עם הפנימייה ועם הנסיעות, גם הפגרות הארוכות הרגו אותו והצבא התקרב, העדפנו שישוב לבית שאן בינתיים", מספר יעקב.

הצבא רצה גולני, הוא רק רצה לשחק כדורגל
בשנה שלאחר מכן כבש מוטי 20 שערים במדי בית שאן, באחת העונות הבלתי נשכחות, לא בהכרח מהסיבות הנכונות עבורו. הצבא התקרב וכשהילד הגיע ללשכת הגיוס, הוא קיבל שיבוץ לגולני. מוטי ניסה להסביר שהוא שחקן כדורגל, ביקש להיות ליד הבית, בתפקיד שלא יפגע לו בהתקדמות. "הכניסו אותי לכלא, ובדיוק היה משחק עונה נגד מגדל העמק", הוא נזכר.

מוטי אוחיון (חיים ג'ורנו)

באו לקחת אותו מהבית ל-21 ימי מחבוש, על השתמטות מהצבא. המשחק נגד מגדל העמק היה משחק עונה, בין הקבוצה מהמקום הראשון לקבוצה מהמקום השני, משחק על כל הקופה. בלי מוטי, כולם ידעו שלבית שאן אין סיכוי.

"אפילו ראש העיר של בית שאן התערב וניסה לעזור לו, רצו שהוא יקבל שלוש שעות מחוץ לכלא רק בשביל המשחק הזה", מספר אביו יעקב. לבסוף מוטי כבר קיבל את האישור, ואז חלה תפנית. "כבר שמחתי, עשיתי ריצה בכלא ושמרתי על כושר. ואז אמרו לי שאני לא יוצא", מספר החלוץ. האנשים בבית שאן טוענים שאנשי מגדל העמק התערבו בנושא, אך אין הוכחות לכך. בית שאן הפסידה 1:0 בדקה ה-90.

"שמעתי את כל המשחק בטלפון, בכיתי המון, ידעתי שיצאו אוטובוסים מבית שאן, היה הפנינג גדול. אחרי המשחק המאמן של מגדל העמק דיבר איתי ואמר שהוא שמח שלא הגעתי", נזכר החלוץ.

לאחר שיצא מהכלא, הקבוצה שיחקה מול עוספיא. הוא נכנס למחצית אחרי שלא התאמן שלושה שבועות, כבש שער, בישל שניים נוספים, וקבוצתו חזרה לנצח.

העונה תמה, בית שאן נשארה בליגה ב', וכולם הבינו שהגיע הזמן להתגייס. יעקב לקח את מוטי לתל השומר. "הייתי בטוח שהוא יעשה טירונות כלל צה"לית. אחרי שהוא היה בכלא, חשבתי שהוא יהיה ג'ובניק", מספר האב. מוטי נכנס ללשכה, ויעקב נסע. "עברתי שני כיכרות וקיבלתי טלפון" הוא נזכר, מוטי מתערב: "הם רצו לקחת אותי לשיריון. אבא עשה פרסה באותו רגע, יצאתי לש.ג, נכנסתי לאוטו ונסענו הביתה".

כשהגיעו לש.ג. של הבקו"ם, לאבא היה אישור ולמוטי לא. "זה היה מצחיק, אמרתי לאבא שזו הזדמנות לחזור הביתה, בצחוק כמובן". בסוף סידרו אישור, והשניים הגיעו למשפט, שם חיכתה גברת בדרגת סגן אלוף שהבן שלה במקרה שיחק במכבי נתניה. "היא אמרה שהיא תבוא לקראתי, שהבן שלה משחק כדורגל והיא מבינה. לא קיבלתי כלא והיא אמרה שאעבור טירונות כלל צה"לית. אמרנו לה תודה רבה, היא עזרה לנו מאוד".

משמאל: יעקב, מוטי ומיכאל. "ההצלחה שלו זה החיים שלי" (ארז נעמן)

מוטי כבר שנתיים בצבא. משרת בבסיס ליד בית שאן, בכל יום מגיע בשמונה עד 14:30, כשהאימונים לרוב מתקיימים בערבים. איש לא פוגע לו בקריירה.

אמרו לי: "אם לא תעבור צד, נשבור לך את הרגל"
בתחילת העונה הנוכחית שיחקה בית שאן במשחק אימון מול בני סכנין מליגת העל, על שלל כוכביה. מוטי אוחיון ליהטט, כבש שני שערים, ובית שאן ניצחה 1:2.
בסיום ניגש מרקו בלבול למאמן בית שאן דאז, איתן טייב, וביקש להחתים את מוטי באופן מיידי בסכנין. בית שאן דרשו 400 אלף שקל, בסכנין נרתעו והמהלך לא יצא אל הפועל.

אחרי המשחק המדובר מוטי היה פצוע ולא שיחק בערך שישה משחקים. "הם פירקו אותי. במהלך המשחק עלי עותמאן אמר לי 'אם אתה לא עובר לצד השני, אני שובר לך את הרגל'. ממש פירקו לי את הרגליים, הקפצתי כדור מעל חלאילה והוא הוריד אותי. במשחקי אימון אין כרטיסים, אבל אם היו, הם היו יוצאים עם שישה אדומים", מספר מוטי בחיוך על החוויה מול הקבוצה מליגת העל. "למרות הפציעה, שמחתי מאוד. עשיתי מהלכים יפים מול קבוצה מליגת העל, זה לא דבר של מה בכך עבורי".

אוחיון. "אם היו אדומים במשחקי אימון, סכנין היו יוצאים עם שישה"

החתימה עם אבי נמני, מחמאות מצוות הנבחרת הצעירה
יום בהיר אחד עורך הדין גיא פרימור, השותף של אבי נמני בסוכנות השחקנים, התקשר וקבע עם מוטי ואביו פגישה ברמת גן. "אני התביישתי לדבר, התרגשתי מאוד מהמעמד. בכל זאת, זה אבי נמני", מוטי מספר על הפגישה. יעקב מתערב: "נמני אמר שהוא לא מתעסק עם שחקנים מהליגות הנמוכות, אז שאלתי איך הוא הגיע אלינו. נמני אמר שהוא שמע עליו המלצות חמות ממרקו בלבול ועוד מספר אנשים שראו אותו, סקאוטים שלו. אני לא רציתי לחתום עם אף אחד, אבל כשאבי נמני פונה אליך, אתה לא מסרב".

בשלב מסוים במהלך הראיון ניגש אחד מאוהדי בית שאן למוטי עם אחיו הקטן, "הוא תמיד צועק 'מוטי אוחיון המלך' ביציע, הנה זה מוטי, תגיד שלום". הילד התרגש. בכל זאת, האבי נמני של בית שאן.

מוטי רוצה להגיע לליגת העל, אבא רוצה לראות אותו באירופה. אמונה יש בשפע בבית המשפחה והיא קיבלה משנה תוקף כשהגיע הזימון לנבחרת הצעירה של מיכאל ניס. "זרקו לי על זה משהו לפני חודש. לא האמנתי, עד שהתקשר אליי אלי רוזן, מנהל הנבחרת", מספר מוטי, "הוא אמר שהוא שלח פקס, אבל הבעיה היא שהפקס כאן מקולקל, אז הוא לא הגיע".

מוטי אוחיון במדי הנבחרת הצעירה

"השחקנים בנבחרת שאלו אותי איפה אני משחק, אמרתי שבבית שאן וסיפרתי על הקהל האדיר שלנו. הם היו בהלם, חלקם שאלו באיזו ליגה מדובר? כולם באו מהקבוצות הגדולות בארץ".

"הלכתי לשם ועשיתי אימון, היה מחנה אימון בן יומיים בבית הנבחרות. ביום השני היה משחק אימון נגד הכח ר"ג והמאמן הודיע לפני המשחק שכולם ישחקו 45 דקות. היו 22 שחקנים, שכל אחד ישחק מחצית. הרגשתי טוב, ובהפסקה הוא אמר לי שאני נשאר. המשכתי ואני רואה שהמאמן עושה חילופים ורציתי כבר שהוא יוציא אותי כי היה לי משחק חשוב מול מגדל העמק. בסוף שיחקתי 90 דקות. מיכאל דיבר איתי בסוף המשחק והחמיא לי, גם דוידוביץ' ועופר פביאן. התרגשתי מאוד".

מיכאל ניס. "החמיא לי מאוד" (חגי ניזרי)

בסוף העונה הכרטיס של מוטי יעבור אליו באופן אוטומטי, עובדה שתקל על מעבר שלו מבית שאן לקבוצה בליגה גבוהה יותר. "אם הוא יצליח ויגיע לבמות הגדולות, זה יהיה שכר לעמלי", אומר יעקב בהתרגשות, "אני מלא סיפוק, הוא עושה לי הרבה גאווה בלב. כולם מכירים אותנו בעיר ובעבודה שואלים אותי עליו תמיד, ההצלחה שלו היא ההצלחה של בית שאן".