בלי להתבייש ובלי למצמץ, הישיר מאמן הפועל ת"א, רן בן שמעון מבט אל המצלמה וביקר את הקבוצה של קורצקי (המצויין והמרגש) שבזבזה זמן ואת שוערה, גל ניר "שנשכב כמו אריה חביב של הפועל יהוד בתקופת השיא שלה".
מדבריו של בן שמעון משתמע שלא ידע שזו תהיה שיטת המשחק של רעננה, שתקציבה מגיע במקרה הטוב לכשליש מזה של הפועל. הלו רן, על מה עבדת כל השבוע באימונים? ואיך זה שאתה כל כך גאה במשחק של הקבוצה שלנו שהסתיים בשני איומים למסגרת בסך הכל? אולי את עצמך שכנעת ש"מה שהיה חסר בחצי השני הגדול זה רק הגול". אנחנו, כמו כל אוהד אובייקטיבי, זיהינו עוד כמה.
כמה טוקבקיסטים אוהדי הפועל גידפו אותי על כך שאני לא משבח את הקבוצה מספיק וכשהקבוצה תתחבר, עוד נאבק "ראש בראש" מול מכבי השנואה. צר לי חברים, אבל החלומות שלכם רחוקים מהמציאות כמו בין המשחק שרן בן שמעון ניהל לבין זה שאני צפיתי בו.
גם אם שלשום העלתה בורדו את ההרכב השני שלה כמעט וגם אם השער הראשון של מכבי נכבש מנבדל ברור (גם באירופה השופטים של מכבי?), הכדורגל "הגרמני" שהם משחקים רחוק לצערי מאוד מזה המבולבל שלנו. בקצב הזה הם עוד יוציאו נקודה או שלוש "בדרבי" הקרוב נגד איינטרכט פרנקפורט.
 |
| רן בן שמעון. איזה משחק הוא ראה? (שי לוי) |
|
| |
גילוי נאות, אני מכר של בני הזוג קרן ושי אבוטבול, עומר דמארי מאזין לעיתים לתכנית שאני מגיש ברדיו לב המדינה ואת אשתו אני לא מכיר בכלל. מצד שני ולמרות אלו, אפשר לומר באובייקטיביות גמורה שאסור היה להוציא את דמארי בדקה השישים כי הרי ברור כשמש שגם במשחק בינוני שלו, הוא החלוץ הטוב בהפועל.
דמארי יכול לכבוש בהברקה אחת ותמוהה עד מאוד העובדה שאבוטבול לא שולב במשחק. בניגוד לבן שמעון שחושב שרק הגול היה חסר, אני דווקא מחזיק בדעה שגם בעיטות מרחוק ומסירות מדוייקות לשטחים מתים ומסוכנים (שני דברים ששי מצטיין בהם) היו חסרים לנו היום.
אם כבר גילוי נאות, הגיע הזמן שאת פרשנותו (הטובה והמקצועית בדרך כלל) של ניר לוין במשחקיה של הפועל תל אביב תלווה הכיתובית "הפרשן הינו מנהל מחלקת הנוער של מכבי תל אביב ומקבל ממנה שכר נאה כל חודש", כי כשטהא שם רגל לגורדנה כמו בשכונה, ניר לוין מספר לנו שלא הגיע לו צהוב ועשר דקות אחר כך, כשמגיע לטהא צהוב שני (נגד עשרה אגב אנחנו הרבה יותר טובים) מאמן הנוער לוין נוזף בטהא כאחרון האוהדים על "השטות שהיתה לעלות לו ביוקר", במקום לבקר את השופט. לפעמים אנחנו מתגעגעים לדני נוימן, במקרה שלו כולם יודעים שהוא בית"רי שרוף.
ואם כבר בית"ר, אז עוד שבועיים טדי ואפשר (כי למרות מה שנכתב כאן, יש להפועל קבוצה טובה וגם מאמן) לנצח. באצטדיון האהוב הזה, שבו ידענו לפני שלוש וחצי שנים את המאושר בימינו, אי אפשר יהיה להשתמש בתירוץ השחוק ששיחקנו מול קבוצה מסתגרת.