כושר ההרתעה

ממש כמו ב"עמוד הענן", כך גם ב"ויסנטה קלדרון" לא התוצאה חשובה אלא הדרך ובעיקר מה שהולך ונראה כמו החזרת כושר ההרתעה של קבוצה שכמעט וחוסלה בקיץ האחרון והנה היא קמה וניצבת אט אט על רגליה.

גם כשהיריבה מצמרת הליגה הספרדית משחקת בחצי הרכב ובחצי מוטיבציה, זה משחק אימון לא קל ובהחלט מאתגר לקראת הליגה שלנו, וממשחק האימון הזה, למרות התוצאה, יש מה לקחת ויש ממה להתעודד.

החזקת כדור למשל. כן כן. החזקת כדור. מורשת גוטמן הזו שנעלמה מאיתנו בחודשים האחרונים, חוזרת למרות שוורמוט עדיין רק בשלב החימום. והנעת כדור. ממש הנעה. וכושר גופני שמספיק לקצת יותר מ-60 דקות (בתקווה שנותר אוויר ליום שני הקרוב). ופנסטיל ושושן במשחק הגנה סביר, ומעל לכל בן חיים ודמארי שבאמת יכולים, אם רק יתמידו, לערער כל הגנה בליגת העל שלנו.

דמארי שומר על הכדור. הדרך חשובה, לא התוצאה (רויטרס)

עונה אירופית מהגרועות שידענו קרבה לסיומה, ועונה ישראלית שנראתה אבודה עד לפני שבועיים מראה סימני לידה מחדש. ביום שני בבלומפילד, עם הרכב כמעט מלא ואצטדיון שיהיה כנראה כמעט מלא גם הוא, צריך להמשיך ולהיצמד לבארסה-גארסיה שתתאושש בשבת ללא ספק מול רמת השרון (או שלא, אבל קצת נאחס לא הזיק מעולם).

אגב גארסיה, השמועות העקשניות מדברות על כך שהוא קרוב למיצוי החוויה הישראלית ושיעזוב כבר בקיץ. חבל. באמת חבל, כי הניחוח האירופאי שהחדיר לכאן (וגם ניהול המשחק הגרוע בדרבי) יחסרו לנו. אגב, איפה ג'ורדי קרויף? מאז שניסה להסביר לנו אם מותר או לא לשחק בעת מלחמה, הוא קצת נעלם. לא שמענו עדיין את דעתו האם הוא בעד או נגד הפסקת האש. ג'ורדי? מחכים לך בעמדת הראיונות.

ג´ורדי קרויף. לאן הוא נעלם? (שי לוי)

מה שמוביל אותי לאבי לוזון ולהחלטתו (הנכונה לדעתי) לקיים את המשחק ההוא בבלומפילד. היום אמר לוזון שההחלטה תרמה לחוסננו ולניצחוננו בקרב. כדאי באמת שההם שם בחמאס יידעו שיש להם עסק לא רק עם חיל האוויר הטוב בעולם אלא גם עם יושב ראש ההתאחדות של הליגה השישית בטיבה באירופה.

והערה לסיום: אוהדי הפועל תל אביב, בכדורסל ובכדורגל, הם בעיניי היצירתיים והמלהיבים ביותר בארץ. ההתעקשות של חלקם להמשיך עם הגועל נפש של שירי השואה וקריאות הנאצה נגד מוני פנאן ז"ל כמו גם נגד שורה אובארוב ושמעון מזרחי ייבדלו לחיים ארוכים, היא בעיקר מטומטמת ועלובה והכי לא יצירתית ומתוחכמת בעולם. תעצרו את הבושה הזאת. אתם לא זקוקים לה, ואתם בעיקר מכתימים בשימוש בה את הרפרטואר המופלא של שירי העידוד הנקיים והחדים שלכם. אדום עולה - ולא יורד לביבי השופכין.