ספרדי כפול

אחרי שג'ון פנטסיל כבר אמר שהפועל תל אביב תגיע לגמר הליגה האירופית, לא נותר אלא לקבוע שבית 2 יפגיש השנה בין האלופה היוצאת לבין זו הנכנסת. פלקאו היזהר, פנטסיל לפניך, שלא לדבר על מור שושן.

הפועל ת"א בוויסנטה קלדרון, וכמה שהיינו צריכים קלדרון אחר, רוני קלדרון זריז ויצירתי, כדי להרגיש טוב יותר לפני המפגש עם הקולצ'ונרוס. אז נכון שאסור להתבטל ונכון שצריך לזכור שהפועל ת"א הזאת (עם אנטבי!) עשתה את זה פעם מול צ'לסי ומול פארמה, אבל זה בהחלט נראה כמו מאבק אבוד מול הספרדים וכמו מאבק שפוי וריאלי הרבה יותר מול קבוצה צ'כית בינונית ומול דרדסית פורטוגזית שזכתה שם בגביע, בדיוק כמו שכאן עשו את זה פעם הפועל רמת גן או הפועל יהוד.

אפשר לסיים את שלב הבתים במקום השני, ואפשר להתרגש מהמפגש בבלומפילד מול מדריד. נכון שהיינו מעדיפים ריאל מדריד, אבל אפשר בכל זאת להתנחם בעובדה שכאן אצלנו ממש, בבלומפילד שלנו, נשחק השנה שלוש פעמים מול ברצלונה. בארסה של אלירן עטר, גל אלברמן ושירן ייני. שמעתי שקרויף מבקש להפסיק את ההשוואה בין מכבי לברצלונה. למה להפסיק? הדמיון זועק ממש. והפועל? אלוהים איזה סיוט הבאת עלינו?! בארסה ואתלטיקו – שתיהן על הראש שלנו בעונה אחת. ממש ספרדי כפול. וממש כמו בבית 2 של הליגה האירופית, גם בליגה הישראלית שלנו הקרב השנה יהיה לצערנו כנראה רק על המקום השני.

שחקני אתלטיקו והגביע. הקרב יהיה על המקום השני (GettyImages)

ועכשיו ברצינות: אחרי שני מפגשים עם לוקסמבורג ואחד עם בוקסנבוים, הפועל נראית זוועה. איטית, רדומה, חורקת, מחוררת בהגנה ואנמית בקישור. נכון שאסור להסיק מסקנות. נכון שלפעמים קשה יותר להפגין יכולת מול הפועל ר"ג ודודלאנג' מאשר נגד מכבי חיפה, אבל יש גם מקום לדאגה. יש בהחלט מקום לנצל את השעות שנותרו כדי לחזק את שתי החוליות החלשות: ההגנה והקישור ההתקפי.

זה גם הזמן לפנות לב ובעיקר לראש של אבא ורמוט, האבא של גילי שמתעקש עדיין להשאיר את הילד באירופה כדי לחכות לטלפון הגואל מהשד יודע איפה. נכון, אבא ורמוט, נכון שזה לא נעים להיכשל בפעם השניה בניסיון לשחק באירופה, אבל יש פנטזיה וישנה מציאות. גילי שלך הוא שחקן נפלא, אבל לא באמת מתאים לקצב ולפיזיות שלהם שם. תן לו לחזור לאהבה, תן לו לשחק. תן לו ללבוש אדום. הדבר הכי קרוב לליגה ספרדית שורמוט יוכל באמת להרגיש השנה, זה המשחק בוויסנטה קלדרון מול אתלטיקו.

גילי ורמוט באדום. צריך לחזור להפועל (רויטרס)

ובאשר לחיזוק בהגנה, מה לעזאזל קורה לבלמים שכמעט חותמים אצלנו ואז מתחרטים ברגע האחרון? קודם זה היה טשיירה שנבהל מאוהדי חיפה, עכשיו זו אשתו של באהיה שנבהלה מאחמדינג'אד. בלמים אמורים להיות בחורים אמיצים, שלא מפחדים, למשל, מאלירן עטר. מה זה טיל איראני ליד עטר? אז במקרה הזה אולי עדיף באמת להביא את דגלאס דה סילבה. הוא כנראה לא ממש בשיא הכושר, אבל בטח לא מפחד מאף אחד. ואיתו בהרכב יש לנו לפחות שני גולים בנגיחה מובטחים מראש בדרבי. נראה את ויקטור אניימה ואלדס עוצר את דה סילבה שלנו.