יום שחור לעיר ת"א?

חגיגה גדולה נרשמה אמש עבור תקשורת הספורט בישראל, בזמן ששתי הקבוצות החזקות של העיר תל-אביב, הפועל ממגרש הכדורגל ומכבי מאולם הכדורסל, נחלו הפסדים מפתיעים בבתיהן לעיניי אלפי אוהדים תומכים.

הכותרות חגגו, ולבטח עוד תחגוגנה בימים הקרובים. טורי פרשנות ינתחו את החזרה של האדומים מליגת האלופות לליגת העל ואת הפיכתה של בני-השרון ל"כבשה השחורה" של שמעון מזרחי ושות'. אלפי מילים יישפכו בכתבות שונות על שון ג'יימס (במכבי לא מחפשים סנטר נוסף?) ויוסי שקל (פרננדז, הנה מישהו שטרם זימנת לנבחרת) הנהדרים.

במקומות מתוקנים ייתכן שהפסד של שתי הפייבוריטיות לזכיה בתואר האליפות בשני הענפים המובילים במדינה אכן היה מצדיק את הרעש וההמולה, אלא שבמחוזות הלוזון והקופל, מדובר בסך הכל בשני משחקים חסרי משמעות. 

אז גוטמן וחניכיו ירדו מנוצחים באצטדיון בלומפילד, אז ירדו. המאמן לקח אחריות וג'ון גרגורי הפך אסף אשתר ("שווים כל יוסי שקל"), אך בשבוע הבא, ללא משחק צ'מפיונס בשלישי-רביעי, האדומים יפגשו את הפועל פ"ת וככל הנראה יוסיפו שלוש נקודות למאזנם. 

בן שהר ויוסי שבחון מאוכזבים. למה? בכל מקרה יש קיזוז (שי לוי)

גם אם לא, וגם אם חיפה וקרית-שמונה תמשכנה לרוץ בצמרת כמעט בלא הפסדים בעוד האדומים יכנסו למרה שחורה, יגיע חודש אפריל ואיתו הקיזוז הידוע לשמצה שיוכיח כמה חסר משמעות היה ההפסד למ.ס. אשדוד אי שם במחזור ה-12. הליגה תיפתח מחדש, וחמשת המחזורים האחרונים יקבעו מי תזכה בכתר.

מן העבר השני, בלאט וחניכיו ירדו מנוצחים בהיכל נוקיה. בשבוע הבא, אחרי עוד משחק יורוליג בחמישי, הצהובים יפגשו את מכבי אשדוד וככל הנראה יוסיפו שתי נקודות למאזנם ו-20-30 נקודות חיוביות להפרש הסלים.

גם אם לא, וגם אם בני השרון והפועל י-ם תשארנה בכושר המצויין בו הן נמצאות בעוד המכבים ינצחו רק ב-3-7 נקודות את יריבותיהן ויפסידו פה ושם, העונה הסדירה תגיע לסיומה ושיטת הפיינל-פור הידועה לשמצה תחזור אלינו ותוכיח כמה חסר משמעות היה ההפסד לבני השרון אי שם במחזור השביעי. הכל ייפתח מחדש, ומשחק אחד יקבע מי תזכה בכתר.

בלאט וחניכיו. שיטת הפיינל-פור תוכיח כמה ההפסד הזה חסר משמעות (יניב גונן)

השיטות המונהגות במחוזותינו מתבססות על יצירת עניין על חשבון ספורטיביות והגינות, ואירוני ועצוב כאחד שדווקא שני היריבים הגדולים, אבי לוזון ואבנר קופל, בוחרים להידמות זה לזה בדבר שלילי שכזה.

יותר מכך שההפסדים של מכבי והפועל ת"א היו מפתיעים, נדירים ויוצאי דופן, הם היו בעיקר חסרי משמעות. הם אומנם הוכיחו ששתי הקבוצות הן לא בלתי מנוצחות, אבל האדומים הרי כבר הפסידו העונה בליגה, החמיצו בסך הכל 1.5 נקודות וללא עזיבה המונית בינואר יהיו בצמרת גם ברגעי ההכרעה, והצהובים מתקשים מזה שנים מול הקבוצה של דן שמיר ויגיעו בכל אופן לפיינל-פור כשסיכוייהם שווים לאלו של האחרות, למרות הבדלי מאזן ויכולת עצומים.

"יום שחור לעיר תל-אביב" היא לבטח אחת הכותרות שעלתה במוחותיהם של עורכי הספורט בישראל לאחר ההפסד של שתי נציגות העיר, אך אם ביום שכזה האירוע המשמעותי ביותר בספורט התל אביבי הוא הפרידה של אלין לוי ואלישי כדיר, שהעדיפו את שיטת הקיזוז של לוזון על פני הפיינל-פור של קופל, נדמה שזה אומר הכל.

אלישי כדיר ואלין. האירוע המשמעותי ביותר בספורט התל אביבי (יוסי פנטילט)