בחדר המאמנים של מחלקת הנוער במכבי חיפה מופיעות התמונות של דור המייסדים, במרכזן מופיע האיש שכולם עברו דרכו, אשר אלמני ז"ל, זה שגידל דורות של שחקנים משנות ה-70 והניח את היסודות שלהם ככדורגלנים בדרך לקבוצה הבוגרת. כעת, כ-50 שנה אחרי, בסמוך לקיר הזה ניצבים המחשבים שמנטרים את המידע של הנערים שמתאמנים במחלקה, כאשר בשולחן הסמוך יושב לו אדם צעיר ממובאי, שעשה את דרכו לישראל כדי לשפר את היסודות הפיזיולוגיים של דור העתיד בירוק.
זה עידן אחר, אומרים בחיפה, וכדי להגיע לרמות הגבוהות ביותר של אירופה צריך לשנות את ההרגלים. הטכנולוגיה נכנסת לכל נגיעה בכדור, התנועה של כל שחקן מקבלת מעקב מדויק של GPS, כל אירוע מתועד בצילומים שמגיעים ישירות לטלפון הנייד של כל מאמן, ותחום מדעי הספורט לוקח תפקיד מרכזי בפיתוח של השחקנים הצעירים במחלקה. ומי שמופקד, בין היתר, על האופרציה הזו הוא אטארבה טרי, יליד הודו בן 27, האחראי על תחום הפיתוח הגופני במחלקת הנוער של מכבי חיפה.
אחד על אחד עם אטארבה טריטרי הוא בעל תואר ראשון במדעי הספורט, עם התמחות באימון כדורגל, ובעל תואר שני במדעי הספורט, הבריאות והפעילות הגופנית. את לימודיו הוא עשה בבריטניה, תחת ד"ר ניל קלארק, מאמן הכושר הראשי של מכבי חיפה. הוא זה שגם הביא את טרי לעבוד איתו בישראל כאחראי על בניית הכושר ועל ניתוח מסד הנתונים של שחקני הנוער. לדברי אנשי המחלקה, טרי נחשב לאחד המוחות המבריקים במועדון.
השניים עובדים באופן צמוד האחד עם השני. "הוא היה תלמיד מצטיין באוניברסיטה בה עבדתי", אמר ד"ר קלארק בגאווה. "אני מכיר אותו ועובד איתו שמונה שנים, הוא עושה עבודה פנטסטית עם תשוקה אדירה. טרי הוא אדם מקצועי שכל הזמן רוצה לקדם את המועדון ויש לו ראש שגורם לך לפעמים לחשוב אחרת. העבודה במחלקת הנוער היא שונה כי בקבוצה הבוגרת אין לך ממש זמן, בעוד שבאקדמיה יש לך זמן לשים לב שאתה עובד נכון על כל היסודות, וזה מה שחיפשנו".
"בסופו של דבר, אחרי שהשחקן מתפתח במחלקת הנוער ומגיע לקבוצה הראשונה מוכן יותר, כך תוכל לעבוד איתו על דברים מורכבים יותר בכושר הגופני שלו ויהיה קל יותר לשפר את המהירות, הכוח והיכולת הארובית שלו. אנחנו חייבים לקדם את שחקני הנוער שלנו ובשביל זה הוא כאן", הסביר הבריטי.
אטארבה טרי וד"ר ניל קלארק (רדאד ג'בארה)טרי הוא טיפוס יסודי. מאוד יסודי. לפני שהגיע לחיפה הוא בדק על ההיסטוריה של העיר וגילה שההודים שחררו אותה מידי האימפריה העות'מאנית ולמעשה עזרו לבריטים להשתלט על האזור במלחמת העולם הראשונה. לכן, במובן מסוים, עבורו לתרום לקבוצת הכדורגל של העיר זו סגירת מעגל. ובכלל, הודי שמגיע לעבוד בכדורגל הישראלי זה לא דבר שכיח במיוחד ולכן הוא מיד תופס את תשומת הלב של כולם. כעת, אטארבה טרי מספר בראיון ל-ONE על הדרך שעבר עד לישראל, ההתלהבות מהכדורגל האנגלי, אותו הכיר בזמן לימודיו, העבודה המיוחדת של הוריו שנותרו בארצם והחלום האישי שלו.
אטארבה, איך זה לחיות בישראל?
"הגעתי בחודש יולי לישראל, זה היה די קשה בגלל משבר הקורונה אבל הרגשתי בטוח כאן. מהיום הראשון שלי כאן הרגשתי שהגעתי לגן עדן. חיפה מדהימה. אני נמצא פה כשמונה חודשים ואני אוהב כל רגע".
אטארבה טרי (רדאד ג'בארה)ואיך זה לעבוד במכבי חיפה?
"זה מועדון שעשיר בהיסטוריה והוא הגדול בישראל, כך שזה נהדר. כל מי שאוהב כדורגל כמובן מכיר את מכבי חיפה כי היא שיחקה בליגת האלופות נגד באיירן מינכן, יובנטוס ומנצ'סטר יונייטד. עבורי זה מיוחד לעבוד במקום כזה שרוצה להצליח".
מה בעצם אתה עושה בתפקידך?
"התפקיד שלי הוא לעבוד עם הקבוצות עד גיל 19. להיות מעורב באימונים, לעקוב אחרי תוכניות האימונים, לראות שהכל נעשה בזמן הנכון וכמובן לשים לב להתפתחות של הילדים, כי העבודה איתם שונה מאוד מהעבודה מול שחקנים בוגרים. הם לא יכולים להתאמן באותה הדרך ובאותם העומסים. לכן צריך לוודא שיש התפתחות גופנית תקינה, לבצע מעקב ולנתח נתונים שמתקבלים מה-GPS, לדעת איך לתרגם את כל המידע מהאימונים ולראות שהעבודה עם כל אחד נעשית על הצד הטוב ביותר. זו עבודה לגמרי אחרת".
הציוד הטכנולוגי במחלקת הנוער במכבי חיפה (רדאד ג'בארה)איך הגעת לכדורגל?
"הספורט הפופולארי בהודו הוא קריקט ולכן אנשים ישר משייכים אותי לקריקט, לא לכדורגל, ואני באמת אוהב קריקט אבל מה שבאמת מעניין אותי זהו גוף האדם. מדעי הספורט חוקרים בעיקר את גוף האדם, איך הוא עובד ומתפקד, איך אימון יכול לשנות דברים מסוימים בגוף ולשפר את הביצועים שלו. זה מה שאני אוהב. בגיל 18 למדתי בקולג' תחומים שקשורים בעיקר במדעים, כמו ביולוגיה ופיזיולוגיה, כך שהייתה לי הבנה מסוימת של גוף האדם ובגלל זה נסעתי בגיל 18 למקום הטוב ביותר למחקר במדעי הספורט, בריטניה, והייתי בר מזל לפגוש את ד"ר ניל קלארק, שהוא אחראי על מדעי הספורט במכבי חיפה. כשנכנסתי לאוניברסיטה בבריטניה, בכל המקום היו תמונות ומאמרים שלו. הוא עבד במנצ'סטר סיטי ובקבוצות נוספות מהליגה האנגלית, אז אמרתי 'וואו, עשיתי את הבחירה הנכונה. באתי לעבוד עם הטובים ביותר בתחום'. באוניברסיטה הזו למדתי מאחד ממדעני הספורט הטובים ביותר, אם לא הטוב ביניהם, שלימד אותי, כך שהתפתחתי תחתיו ועכשיו אני עובד איתו".
מתי החלטת לבוא לישראל?
"ד"ר קלארק הציע את שירותיי למועדון. הוא עבד עם הקבוצה הבוגרת וראה את הבנייה של האקדמיה במקביל. בגלל שהכושר הגופני של הקבוצה הבוגרת היה אחד מהטובים בעונה שעברה, הוא חשב שמישהו עם ידע כמו שלי יוכל להנחיל את אותם הערכים ולהביא גם את האקדמיה לאותם הביצועים בעתיד, ולכן הוא הציע את השם שלי. כך למעשה הגעתי למכבי חיפה".
אטארבה טרי (רדאד ג'בארה)לפני שהגעת לישראל עבדת בצ'רלטון, מה עשית שם?
"כן. עבדתי בבית הספר לכדורגל של צ'רלטון, במקום שהיה בעצם הכנה לכניסה לאקדמיה של הקבוצה, עם ילדים מתחת לגיל 13. הייתי גם המאמן וגם מאמן הכושר שלהם באותו הזמן, והניסיון שקיבלתי מהעבודה הזו היה מדהים. זו הייתה משרה חלקית, אבל אהבתי כל דקה שם. אחרי התואר הראשון חזרתי מאנגליה להודו כדי להיות להיות עוזר בצוות של ד"ר קלארק באחד ממועדוני הכדורגל בהודו. חזרתי לשנה אחת לאנגליה כדי להשלים את התואר השני שלי, ואחרי פרויקט הגמר הוא הציע לי לחזור שוב לעבוד איתו. לא הייתי צריך אפילו דקה לחשוב על זה. עבדנו ביחד בהודו, ושמחתי להגיע גם כדי לעבוד איתו בישראל".
חלמת להיות במקום הזה בגיל כזה?
"מסלול החיים של ההודים, ובעיקר אצל המשפחה שלי, הוא לסיים את החלק הלימודי והתיאורטי בגיל כמה שיותר צעיר. לכן כנראה, אמא שלי עדיין כועסת עליי שלא סיימתי את הדוקטורט, כי אנחנו נותנים חשיבות גדולה מאוד ללימודים והסמכות. בגיל 18 כשכולם מסיימים את הקולג' אז אנחנו ישר הולכים להשלים תואר, אבל בשבילי זה היה מאוד מוזר לנסוע לבריטניה כי לא הכרתי אף אחד שם ולא הייתה לי אפילו משפחה שם, אבל ההורים שלי נתנו לי את כל התמיכה לעשות את זה ולעזוב בגיל 18 ללמוד באנגליה כדי להגשים את החלום שלי".
לגדול בצילו של המפיק הגדול בבוליווד
אטארבה נולד במומבאי לשני הורים מצליחים ומבוססים, כאשר אביו הוא דמות מפורסמת במולדתו. "אבא שלי עובד כמפיק ומעצב של תפאורות לסרטים", סיפר בנו שמתגורר כעת במזרח התיכון. "אמא שלי עד לפני כמה חודשים הייתה אשת עסקים, עם עסק משלה. היא הייתה מדענית שעסקה בנתונים וההכשרה שלה היא של סטטיסטיקאית. כנראה שממנה מגיעה האהבה שלי למדעים. אני הבן היחיד במשפחה, אין לי אחים ואחיות, כך שקיבלתי את כל האהבה והיחס מהם".
אטארבה טרי באימון במחלקת הנוער (רדאד ג'בארה)אם כך, הם לא מתגעגעים אליך?
"כמובן שהם מתגעגעים אליי וגם אני אליהם. אם לא הקורונה, הם היו שמחים להגיע לישראל ולבקר במרכז הארץ, בחיפה וברצועת החוף היפהפייה שיש למדינה הזו להציע - אבל עכשיו אלה זמנים קשים בגלל המגפה. אני שמח להיות פה, אני אוהב להיות פה, אני מתגעגע למשפחה שלי אבל הטכנולוגיה עוזרת כי אפשר לעשות שיחות וידיאו בלחיצת כפתור. זה גם בסדר".
יש לך זמן לראות סרטים עכשיו?
"ראיתי קצת בנטפליקס. אני רואה גם סרטים הודים, בעיקר מן הסתם את הסרטים שאבא שלי מפיק. זה גם מה שהוא מבקש ממני לעשות בזמני הפנוי, כדי שאהיה מחובר אליו. אני רואה גם סרטים דוקומנטריים על ספורט, יש הרבה כאלה שהם איכותיים ויפים".
לא חלמת להיות יום אחד איזה מפיק גדול בבוליווד, כמו אביך?
"בילדותי ביקרתי בהרבה סטים של סרטים ואפילו השתתפתי בפרסומת שאבי הפיק. הייתי בן שישה או שבעה חודשים, אז אני לא זוכר שום דבר מזה כמובן כי כל מה שהייתי צריך זה להיראות חמוד כמו תינוק וכנראה שזה היה בסדר. אבל כן, גדלתי במקומות שבהם צילמו סרטים גדולים, ויש שם את אותה ההתרגשות בדיוק כמו שאני נכנס לאצטדיוני כדורגל בימים של משחקים, עם האורות והזוהר. זה כיף".
אטארבה טרי באימון במחלקת הנוער (רדאד ג'בארה)כמה זה היה מיוחד עבורך לגדול כבן של מפיק מפורסם בהודו?
"הלחץ הוא גדול. יש לחץ כי אני צריך לעבוד קשה כדי להגיע למעמד של אבא שלי, כמו שהוא עבד קשה בצעירותו. כמו בכל תעשייה, אם אין לך מישהו מבפנים, להיכנס פנימה לתוך התעשייה המצליחה הזו זה משהו מאוד קשה. אבא שלי עבד קשה כשהוא נכנס לתעשייה בבוליווד והוא רוצה שגם אני אעבוד קשה כדי שאצליח להגיע הכי רחוק שאפשר בתחום שלי. זה בדיוק מה שאני עושה מידי יום".
אתה עוקב גם אחרי הכדורגל בהודו?
"כן, מידי פעם. הכדורגל בהודו מתפתח ומושך יותר משקיעים וספונסרים בגלל שהקהל הצעיר התחיל לראות כדורגל. הליגה ההודית היא אחת מחמש הנצפות ביותר בטלוויזיה מכל הליגות בעולם וגם הקהל מגיע למגרשים בהמוניו. זה נחמד".
למדת ועבדת קצת באנגליה. לעבוד בליגה האנגלית זה משהו שהיית רוצה לעשות?
"בוודאי. זו הליגה הטובה בעולם ומי שרוצה להיות הגרסה הכי טובה של עצמו חייב לעבוד שם. יש לי את השאיפות האלה, אבל כרגע אני מרוכז בעבודה הנוכחית שלי ועושה הכל כדי לעזור לשחקנים במכבי חיפה, בתקווה שיוכלו יום אחד לשחק בפרמייר ליג. זה יהיה סוג של חלום מבחינתי אם שחקן שאימנתי ישחק בליגה האנגלית".
אטארבה טרי באימון במחלקת הנוער (רדאד ג'בארה)מה הדבר שהכי מרגש אותך בכדורגל?
"זה משתנה. העבודה שלי עד כה התערבבה בין קבוצות בוגרים לקבוצות אקדמיה. כשאתה עם הבוגרים, זו חוויה שונה לגמרי ויש לך מטרה שונה לגמרי, כי שם מדברים רק על ניצחונות ותוצאות. כאן באקדמיה, מה שאני אוהב זה לראות את התשוקה מלאת התמימות של הילדים, שלא בהכרח רוצים באמת לנצח אלא בעיקר ליהנות מהדרך ולהגשים חלום, כך שהם ממש מאוהבים במשחק ורוצים ללמוד כדי להצליח. אני חייב לפרגן למבנה המערכתי שיצר פה ד"ר קלארק, עם סטטיסטיקאים מבריקים שעובדים במועדון ועוזרים לי הרבה בעיבוד המידע. התפקיד שלי הוא ליישם את הידע שלמדתי באוניברסיטה ולראות אם הנתונים תואמים בפועל. כשיש לך תמיכה מלאה מכל המערכת, זה עוזר מאוד. אני אוהב את סביבת העבודה שלי".
אני מניח שכבר הסתובבת קצת באזור. מה האוכל האהוב עליך?
"אני אוהב חומוס עם פיתה. זה מדהים. אני פונה לאנשים באבו מרוואן, בבקשה תפתחו סניפים גם בהודו. אני לא צוחק, אני מסוגל לאכול את זה לפחות פעם ביום. זה האוכל האהוב עליי. אם אעבור למדינה אחרת, אני אחפש את החנות הישראלית הקרובה ביותר שמוכרת חומוס ואקנה רק כדי להיזכר בתקופה המדהימה שלי פה. אני מבשל בעצמי קצת, אני לא מצליח להכין יותר מידי מנות הודיות מסורתיות כמו שאמא שלי עושה, אבל אני מצליח לבשל לפחות פסטה ודברים מהסוג הזה".
אטארבה טרי (רדאד ג'בארה)מה החלום שלך?
”כרגע, זה לעזור למכבי חיפה לייצר את השחקן שיהיה נטע לביא הבא. יש לנו את כל התנאים לזה, כולל המתקנים, המאמנים, הצוות המסייע והמנהל המקצועי של מחלקת הנוער איציק עובדיה, שיש לו ראש פתוח למדעי הספורט והוא פתוח לשיטות עבודה חדשות ומודרניות. הכל בחיפה דומה למקומות המובילים באירופה, כך שיש לי רצון גדול לראות שחקן שאימנתי מצליח באירופה בעתיד. זה החלום הכי גדול שלי".