הנבחרת הצעירה תעלה הערב (חמישי) ב-20:05 למשחק מול מונטנגרו באצטדיון סמי עופר בחיפה. המשחק הועבר מאצטדיון רמת גן צפונה עקב המצב הביטחוני ומי שהעתקת המשחק הפכה למיוחדת עבורו הוא עופרי ארד. המשחק אגב יחל באיחור של 35 דקות עקב פקקי תנועה כבדים.
רק ביום ראשון האחרון עלה ארד בהרכב של מכבי חיפה שניצחה בסמי עופר 1:3 את בית”ר ירושלים. הערב הוא יעלה שוב על אותו כר דשא, הפעם עם המדים הלאומיים ועם סרט הקפטן על זרועו. השחקן הצעיר (21) שגדל בקיבוץ החותרים, מרחק נגיעה מהאצטדיון, לא הצליח להסתיר התרגשותו בראיון ל-ONE: “זה רגע מדהים עבורי להיות קפטן הנבחרת במגרש הביתי שלי, זה חלום שמתגשם במיוחד בגלל המצב היום. אין דבר שיותר מרגש אותי מללבוש את המדים, אני פטריוט ואני חולה על מדינת ישראל, כל המשפחה שלי הם אנשי צבא והם רואים אותי עם המדים, זה גורם להם להתרגשות עצומה”.
את שני המשחקים הראשונים בקמפיין ניצחתם, אתם נגד יריבה שעל הנייר אתם צריכים לעבור ובשלישי תפגשו את ספרד החזקה.
”אין דבר כזה על הנייר. מונטנגרו נבחרת מאוד טובה שהקשתה על ספרד. הרבה מאוד תלוי בנו. אנחנו יודעים שאנחנו הולכים למשחק מאוד פיזי, מאוד שוויוני. אני מקווה שביחד עם הקהל שיבוא וידחוף אותנו נעבור את מונטנגרו ואז נוכל להתרכז במשחק הקשה נגד ספרד”.
הנבחרת הצעירה יכולה לעלות?
”השנה יש משהו חדש, שלמקום השני יש סיכוי מאוד גבוה לעלות. אנחנו צריכים לאסוף הרבה נקודות ולהפתיע את כולם ולהיות בין המקומות השניים הטובים ביותר מבין כל הבתים, אנחנו יכולים לעשות את זה ואני מקווה שזה מה שיהיה״.
תן לי לחזור איתך אחורה. כשאומרים לך שאתה יוצא לשנת השאלה בהפועל רמת גן מהליגה הלאומית, דמיינת את עצמך שחקן מוביל במכבי חיפה וקפטן הנבחרת הצעירה?
”ברור שדמיינתי את זה. יצאתי לרמת גן במטרה להשתפר ולקבל דקות משחק, באותו הזמן אנשי המועדון של מכבי חיפה חשבו שאני לא מספיק טוב, אני גם הרגשתי שאני צריך שנת השתפשפות. חזרתי למכבי חיפה בתחילת העונה שעברה והיו לי הרבה הצעות לצאת שוב. רציתי לתת לעצמי צ’אנס במועדון שלי ולהישאר. במשך חצי שנה לא קיבלתי הזדמנות עד שמרקו (בלבול, ח.ה.א) בא. ברגע שהתחלתי לשחק ולקחתי את ההזדמנות נפתחו לי המון דלתות, אחת מהן היא הנבחרת הצעירה, אני מוקיר תודה על הזכות שאני משחק במועדון הכי גדול בארץ וקפטן של הנבחרת הצעירה. אני שואף להשתפר ולהגיע גם לנבחרת הבוגרת ולהמשיך את היכולת הטובה”.
בגיל 15 כבר הגיעה הצעה מלסטר והעדפת להישאר במכבי חיפה למרות שמאוד הרשמת. היו הצעות מאוניברסיטאות בארצות הברית וסירבת להכל בתוקף.
“הייתה שם חוויה מדהימה. קיבלתי הצעות מעניינות, בסופו של דבר בחרתי להישאר מכל מיני סיבות. אני הכי שמח בדרך שמלמעלה כיוונו לי, אני מקווה שהגלגל יסתובב והעבודה הקשה תחזיר אותי לרמות האלה, ואז אני אוכל לחלום לחזור למקום שניסיתי בגיל 15”.
מסתובבים הרבה סקאוטים במשחקים של הנבחרות הצעירות. להיכן אתה חולם להגיע?
”אני לא מתייחס לסקאוטים. אני בא לשחק את המשחק ומה שיהיה יהיה. אני רוצה לתת את התצוגות הכי טובות שלי תמיד ושהקבוצה תצליח, זה לא משהו שאני מכוון אליו כרגע, מה שהכי חשוב מבחינתי זה להצליח עם מכבי חיפה, להצליח עם הנבחרת הצעירה, היעד הבא זה לקבל זימון לבוגרת. כשיגיע הזמן לדבר על אירופה ותגיע הצעה, נדבר. כרגע זה לא בסדר העדיפויות שלי”.
הזכרת את מכבי חיפה. אחרי שמונה שנים נראה שחזר לאוהדים הירוקים הצבע לפנים. מכבי ת”א לא סופגת ומנצחת את הגדולות. אתה חושב שאתה יכול להוביל את מכבי חיפה לאליפות?
”אני לא יצא בהצהרות, אני ממש שמח שאנחנו במצב אחר, הכי חשוב זה שהאוהדים יחזרו לשמח ולחייך. זה מתחיל מהחדר הלבשה, יש לנו השחקנים תשוקה להביא את המועדון הזה לגדולות, הבסיס שלנו הוא שחקני בית ביחד עם הזרים שמאוד מחוברים למועדון. כולם רוצים להביא את המועדון הזה לאן שהוא היה. יהיה השנה כיף, יש כמה קבוצות שילכו עד הסוף, הכי חשוב זה שמכבי חיפה תחזור לתקופות היפות שלה לכמה שנים”.
אתה רואה תסריט שבסוף העונה עופרי ארד ומכבי חיפה זוכים באליפות?
”אני לא בא להיות פוליטיקאי, אני רואה תסריט שהיום אנחנו מנצחים, וביום שלישי נגד ספרד נשיג תוצאה טובה ואני רואה תסריט שנגיע למשחק נגד חדרה הכי מוכנים שיש. החלום זה לקחת תארים עם מכבי חיפה, השאיפה היא לשם אבל זה מוקדם מדי לדבר, יש תסריטים על הכל בראש, כל שחקן חולם על תואר עם הקבוצה שלו”.
לא מעט שחקני נוער מצליחים בקבוצה הבוגרת כמוך, כמו נטע לביא, כמו עאיד חבשי ועוד, אך גם לא מעט שחקנים עולים מהנוער ומתפספסים. עבדת הרבה עם מנטור בשם דקל קינן שהקהל רואה אותך בתור היורש שלו. איך אתה מסביר ששחקנים שמצליחים מאוד בנוער לא מצליחים לעשות את קפיצת המדרגה כמוך?
“אין לי באמת תשובה למצב הזה, לכל אחד יש דרך וסיפור משלו, זה עניין של מזל ועבודה קשה. לא קל להיכנס לדבר הגדול הזה שנקרא מכבי חיפה, הייתי ברמת גן, הייתי ביציע, לאורך כל התקופה עבדתי קשה ורציתי להשתפר ולהגיע לרמה של מכבי חיפה, כל הזמן למדתי ודיברתי עם רמי גרשון ועם דקל, עשיתי מיליון דברים בשביל להגיע להרכב של מכבי חיפה, הייתי מתאמן טוב באימונים, כל הזמן הזמן חיפשתי הזדמנות. אחרי שפיטרו שלושה מאמנים ומרקו הגיע שוב באתי וביקשתי, הייתי כל כך רעב להזדמנות והערכתי את ההזדמנות הזאת”.
“אמרתי לעצמי שאני לא אפספס את זה בחיים, במכבי חיפה יש הזדמנות אחת, אתה לא לוקח אותה, זאת בעיה שלך, אבל אם אתה לוקח את זה יש לך כל כך הרבה להרוויח. אני מגיל 8 במועדון, אני רק רוצה שהוא יצליח. אני מגשים את החלום שלי ומודה כל יום על המקום שאני נמצא בו. אני מדבר עם אוהדים שאומרים לי שהם מאושרים, אני רוצה להמשיך להיות חלק מהקבוצה הזאת, שנמשיך להצליח ולשחק כדורגל טוב שהאוהדים ייהנו ממנו״.
אתה תורם הרבה מהזמן הפנוי שלך לקהילה, מלווה ילדים שחווים קשיים, ילדים שחולים, ספר לי קצת מה זה בשבילך.
“אפשר לקרוא לזה התנדבות, אפשר לקרוא לזה להקדיש זמן. ליוויתי ילדה חולת סרטן במשך שנה שלמה, במהלך כל הטיפולים שהיא עברה, גרמתי לה להיות אחותי הקטנה, היום אני והיא בקשר של אח ואחות. אני רוצה לגרום לעוד אנשים לצאת ולהתנדב, זה משהו שיושב לי בראש ואני מקווה לפעול בעתיד בזה. זו מצווה, כל בנאדם שיכול להיות לו קצת השפעה על הסביבה יכול לעזור וזה ממש חשוב, ילדים מסתכלים על זה וזה משנה להם את צורת החשיבה”.