מאחורי האליפות של מכבי חיפה עמד אדם אחד שעשה היסטוריה - המאמן שסוגר שלוש שנים במועדון והביא אותו מעשור ללא אליפויות עד לרצף של שלוש זכיות בצלחת ולהופעה בלתי נשכחת בליגת האלופות. רגע לפני שיסיים את העונה בחיפה ויעבור לבלגרד, ברק בכר התארח בפודקאסט מכבי חיפה ב-ONE ודיבר על הכל.
ברק בכר התראיין בהרחבה לגידי ליפקין, אסי ממן ועמיר יניב בפודקאסט על ההצלחה שלו במכבי חיפה, חשף את המשבר הגדול עם הכוכב עומר אצילי ואיך נטש את האימון, מתי קיבל את ההחלטה לשחק התקפי עד לזכייה בתואר, הרגעים הגדולים מליגת האלופות, החיבור לקהל הירוק, מה קרה בבוקר בו המדינה גילתה שהוא בדרך לכוכב האדום ומדוע החליט להתקדם הלאה דווקא אחרי שלוש אליפויות? האזינו לראיון.
שלום לך ברק בכר, עד איזו שעה חגגת?
”נסענו לחיפה אחרי המשחק, חגגנו עם הקהל, היינו שם עד אמצע הלילה. זה היה לילה משמח, לילה לבן, אבל כמובן שלא מתלוננים”.
נראה שמשהו השתחרר בך אתמול, חגגת יותר משתי האליפויות האחרות. תמיד חגגת, אבל אתמול זיהיתי תחושת הקלה שסגרת את מה שרצית, לסגור את האליפות השלישית בעונה עם ליגת האלופות.
”שנה שעברה הפסדנו את משחק האליפות מול מכבי ת”א אז הייתה תחושה קצת חמוצה, ובשנה הראשונה זה היה במחזור האחרון והיה טירוף. פה הצלחנו ליהנות, גם מהמשחק שהיה אתמול, גם מהדרך, לשמוח לפני הזמן ולא ברגע האחרון. לא רצינו להגיע ליום שבת עם כל הלחץ. עם איך שהמשחק התפתח הרשיתי לעצמי לחגוג קצת יותר מהרגיל, כיף גדול”.
איך אתה רואה את העונה מהצד שלך? יש פה כמה נקודות קריטיות, בין היתר המשחק באשדוד שהייתם על התפר בין להסתבך ולנצח. היו עוד כמה רגעים גדולים כמו המשחק נגד פאריס סן ז’רמן. איזה רגעים אתה לוקח?
”בשביל לסכם את העונה הזאת צריכים ארבעה פרקים נראה לי. וואו, העונה התחילה מאוד מוקדם, אני זוכר את משחק אלוף האלופים נגד באר שבע שהפסדנו בפנדלים, ואז התחלנו את העונה נגד אולימפיאקוס, משווים בדקה ה-90 ונותנים להם רביעייה בגומלין, זה משהו שאני עדיין לא מאמין שעשינו. לנצח בצורה כזאת מועדון כזה”.
“המסע בליגת האלופות היה מסע עוצמתי, במוקדמות ניצחנו מועדונים כמו אולימפיאקוס והכוכב האדום, זה בלתי נתפס, ועוד הדרך שבה עשינו את זה. מתחילת האימונים אמרנו שמכוונים לליגת האלופות למרות שידענו שאנחנו לא מדורגים ושיהיה קשה, אפילו אמרנו שצריך נס, אבל ברגע שאתה מאמין ומשדר את זה, ואחרי שנתיים שאתה אלוף, נתנו פייט נגד קבוצות חזקות בקונפרנס ליג, הרגשנו שאנחנו כבר מוכנים לעלות שלב. שזה הזמן שלנו. שאולי לא נעשה ליגת האלופות, אבל בהחלט יכולים להתמודד לעשות את זה”.
“זה מה ששידרנו כל הצוות מהרגע הראשון. אחרי זה ניצחנו את אלופת קפריסין שכולם זלזלו בה די בקלות, ואז הגענו למגרש של הכוכב האדום עם המסורת שלה, אבל עצם האמונה מהרגע הראשון נתנה לנו את הכוח לעשות דברים שקשה להאמין. זה הרבה מעבר לכדורגל. זה באמת היה חלום. זה היה מזמן, אבל אני חוזר למוקדמות ליגת האלופות כי שם התחילה העונה”.
“דיברת על הניצחון נגד אשדוד, גם בבית, ואם אני חוזר לזה, זה היה אחד מהניצחונות הכי עוצמתיים. היינו בתחילת הפלייאוף ורגע לפני פגרה והפועל באר שבע. היינו יכולים להפסיד והפער היה מצטמצם לנקודה. היה לחץ גדול, חזרנו בפיגור בעשרה שחקנים עם פנדל מוחמץ, המשחק יכול היה להתפתח לכיוונים לא טובים. שם הייתה הרגשה שזה יהיה שלנו. כמובן שהיו עוד משחקים וגם הפסדנו בהמשך בפלייאוף, אבל זה היה הניצחון הכי עוצמתי שלנו העונה בליגה”.
האם היו במהלך העונה בליגה חששות שתאבדו את זה ושבאר שבע תעקוף אתכם? היו רגעים שחשבת שהעומס וכל מה שעברתם מכביד וכל אחד מיצה את עצמו?
”תמיד יש רגעים וחששות שזה בורח לך, אבל דווקא ברגעים של החשש אנחנו מצליחים להוציא מעצמנו. דווקא השנה כשכבר הכתירו אותנו כאלופים והפער היה גדול, דווקא אז פישלנו. וזה לא רק השנה, כל פעם כשהרגשנו נוח עם עצמנו. זה טבעי, הקהל כבר באופוריה והתקשורת מכתירה אותך, אז טיפה יש הרגשת נוחות ואתה מוריד את הרגל מהגז, ואז אתה מקבל בראש כמו כשהגענו לבאר שבע עם שבע הפרש אחרי ניצחון באשדוד. הפסדנו את המשחק למרות שהיה משחק טוב שלא היינו צריכים להפסיד. בכל פעם שהגענו עם הגב לקיר ועם לחץ, הצלחנו להוציא מעצמנו את העוצמה, האיכות והיכולות. זה גם מה שקרה בשבוע שעבר מול מכבי תל אביב במשחק שאם היינו מפסידים אותו היינו בהחלט מסתבכים. זה מה שמאפיין את הקבוצה השנה בכל אופן, האופי, החזרה מפיגור, ההצלחה עם הגב לקיר, זה ייאמר לזכות השחקנים שיודעים לתפקד תחת לחץ”.
מכבי תל אביב התחמשה והביאה ליגיונרים שהיו אצלה, הפועל באר שבע התחמשה, לא היה פשוט לפתוח את העונה עם כל הלחץ.
”חד משמעית, מכבי ת”א החזירה את איביץ’ והביאה שחקנים מצוינים. הם התחילו נהדר עם חמישיות ושישיות ולא היה להם את אירופה”.
כמה היית מבסוט שגלוך עזב ואיביץ’ עזב?
”ברור שעזיבה של שחקן כזה משמעותי מחלישה את המועדון, אבל גם אנחנו איבדנו את השחקן הכי חשוב שלנו באמצע העונה, שזה נטע לביא. גם את פלאניץ’ איבדנו והצלחנו להביא תחליף. אני לא רוצה להגיד בהכרח מי יותר טוב, תמיד אנשים זוכרים את הסוף ואת זה שסק עשה משחקים טובים והוא בלם מצוין, אבל מה שפלאניץ’ עשה פה דווקא ברגעים קשים, באליפות הראשונה החזיק את ההגנה ולא צריך לשכוח את זה, הוא עזר לנו להגיע לליגת האלופות. שניהם בלמים מצוינים, גם דילן שהגיע היה מאוד משמעותי, בטח בהתחלה כי הוא בא יותר בכושר, לאט לאט סק נכנס לעניינים. צריך לכבד את כולם ולהעריך גם את מי שהיה פה. אני חוזר שוב לנטע לביא שיש לו חלק משמעותי בבנייה הזאת גם לפני שהגעתי, הוא היה שם ברגעים הקשים וספג המון ביקורות. הוא לקח על עצמו הרבה והנהיג את הקבוצה”.
כשהוא עזב כמה היה לך חשש שיהיה בור? לא הייתה ברירה אלא לשחרר אותו.
”לא הייתה ברירה ברגע שיענקל’ה נתן מילה. אני לא רציתי שילך, אבל הוא מאוד רצה ללכת ואני שמח בשבילו, כי זה מה שהוא רצה. אין ספק שהוא שחקן מאוד משמעותי והיינו צריכים לאלתר לא מעט בתפקיד הזה. את העונה סיים מוחמד אבו פאני בתפקיד הזה והוא שחקן יותר התקפי, וגם עלי מוחמד וגם גוני נאור ששיחק שם ועשה את העבודה שלו. מעבר לעניין המקצועי שכולם ראו מה הרמה של נטע גם בליגת האלופות, הוא השאיר בור של מנהיגות, מאוד גדול, והיינו צריכים למלא אותו”.
מי לקח על עצמו?
”זה די התחלק, שרי לקח על עצמו יותר ואני יכול להגיד לכם שגם סאן מנחם שנפצע, יש לו משמעות מאוד גדולה בחדר ההלבשה. גם כשהוא כבר לא מתאמן בתקופה האחרונה הוא שם, הוא עוזר ומכוון. היו הרבה עליות וירידות בתקופה האחרונה ושחקנים לא מרוצים, הצלחנו יחד עם הצוות והשחקנים להתגייס למען המטרה ולשים את הדברים והמחלוקות בצד, כי היו. היו שחקנים מאוכזבים, אבל הצלחנו להתגבר על הכל וסיימנו את העונה בצורה עוצמתית. בעונה שעברה לקחנו אליפות והפסדנו למכבי ת”א ואני שמח שהצלחנו לעשות את התיקון הזה השנה וגם לנצח אותם במשחק של מאני טיים, וגם לתת הצגה אתמול נגד נתניה שנמצאת בכושר מצוין, לנצח שם 1:5 זה לא מובן מאליו, כיף גדול”.
גיא צרפתי סיפר שקיבלתם החלטה לפני שנתיים שאתם משחקים התקפי לא משנה מה. ראינו משחקים שזה נראה כמעט מוזר עם כל כך הרבה שחקני התקפה ביחד וקישור אחורי דליל, ספר לנו על ההחלטה הזאת.
”גם כשמשחקים התקפה זה צריך להיות בצורה חכמה. עניין ההרכב ההתקפי התחיל לפני הדרבי עם הפועל חיפה, היינו בתקופה פחות טובה והרגשתי שאני צריך לבצע שינוי. היינו אז גם בלי קורנו שהיה פצוע, המצאנו שיטה ושיחקנו מאוד התקפי. דרסנו את הפועל חיפה בדרבי ושם החלטנו לקחת סיכון מחושב. ברור שזה יכול לעלות ביוקר, אבל כשרואים ששחקני התקפה כמו שרי, אצילי, סבע וחזיזה מחויבים גם ללחץ… זה לא שאומרים ‘לכו שחקו ותעשו מה שאתם רוצים’, אתה צריך לחשוב איך לבנות את הלחץ נגד היריבות, לראות איך אתה מייצר מצבים ודואג לאיזון. בסוף אתה מפקיר את ההגנה והקשר האחורי שלך. אתה צריך שיהיה גיבוי, אבל לוקח בחשבון את השחקנים שלך, שהחבר’ה האלה יבואו וייצרו הרבה מצבים”.
“אתם אנשים של סטטיסטיקה, אז בכל המשחקים שפתחנו בהרכב התקפי ניצחנו השנה, זאת עובדה. ברוב המשחקים שעלינו עם אמצע חזק לא ניצחנו. יכול להיות שזה לא יכול להחזיק לאורך זמן, אבל בסיטואציה שנוצרה עם השחקנים, עם דיא סבע שהגיע והאיכות שיש להם, הלכנו על קו התקפי. זה היה מחושב, בסוף זה הוכיח והשתלם. ידענו שאנחנו שווים בכל משחק שניים או שלושה שערים, גם אם נספוג. עלינו גם אתמול בהרכב התקפי ואמרתי לצוות שלי שננצח במשחק הזה וגם שנספוג סביר להניח. זה משחק של 1:3 או 2:4, זה מה שאמרתי להם, בסוף יצא 1:5”.
דיא סבע הוא הכוכב מאז ינואר, הוא כבש מאז יותר מפיירו ודין דוד, מפברואר יש לו חמישה שערים ושלושה בישולים. בגדול הוא היה התוסף לדלק. ואפשר לומר שכל השינוי של ינואר היה השינוי החשוב ביותר. בעונה הראשונה הגיע עומר אצילי, בעונה השנייה צ’יבוטה, הבאת שחקנים גדולים בינואר ורובם עשו את השינוי. גם סבע דחף אתכם לאליפות כשכולם היו עייפים. לתקופה גם ויתרת על אצילי והוא ירד לספסל, איך התמודדת עם זה? איך מנעת מחדר ההלבשה להתנפץ?
”זה לא פשוט, דיא הגיע בזמן חשוב מבחינתנו, ואנחנו שמחים שהוא הגיע. הוא ויתר על הצעה כספית גבוהה יותר ממכבי ת”א, זה לא מובן מאליו. אין ספק שהוא שחקן מאוד מוכשר וראו את זה. הוא הוסיף תחרות ואיכות, היו פעמים שזה בא על חשבון שחקנים אחרים. אני יכול להגיד לכם שהייתה לי שיחה עם עומר אצילי בתקופה שפחות שיחק והוא היה בדאון, הוא היה בתקופה לא טובה, הוא גם ידע. יש לו ביקורת עצמית והוא ידע שהיה פחות טוב, אבל יכול להיות שהוא היה צריך ממני את הביטחון ולא נתתי לו. הרגשתי שאני עושה פה טעות, ואז לפני הדרבי לקחתי אותו לשיחה ואמרתי לו בצורה ברורה ופשוטה, אחרי אימון שדברים לא הסתדרו לו ואפילו נטש באמצע. אמרתי לו: ‘אני עכשיו הולך איתך. אתה כמובן צריך לעבוד, להתנפל ולהשתולל כמו שאתה יודע, אבל אתה עכשיו רץ עד סוף השנה’, יומיים אחרי זה היה את הדרבי והוא כבש שלושער, אני והצוות הצלחנו להרוויח אותו”.
זה משהו מתוכנן? יש מאמנים שמתכננים משברונים כאלה בקבוצה.
”לא, לא. שמעתי את התאוריה הזאת. אני לא מתכנן משברים, קשה מאוד לנהל משברים, בטח עם שחקנים משמעותיים וכשהקבוצה בתקופה פחות טובה, אבל צריך לדעת לתפקד במשברים כאלה. היה משבר מאוד גדול איתו, אבל הוא הצליח להרים את עצמו, הוא פשוט תופעה. מה שהוא עושה עם המספרים, הגולים והבישולים, גם בחדר ההלבשה עומר מאוד משמעותי ואני שמח שידעתי לעצור את הטעות שלי בזמן, הוא החזיר בגדול”.
חששת שאתה הולך לאבד אותו?
”כן, חד משמעית, אפשר להגיד גם שאיבדנו אותו לכמה ימים, הוא היה מאוד מתוסכל, גם על עצמו, אבל כמובן שהוא היה צריך את הגב שלנו. הוא הרגיש שהוא לא טוב, אבל שחקן בסדר גודל כזה צריך את הביטחון. אין ספק שהיה משבר איתו, אני לא מתבייש להגיד. עזרנו לו בצוות והרווחנו אותו”.
ביכולות של אצילי, זה שחקן שצריך לשחק באירופה?
”זה עניין שלו, הוא נמצא במקום מאוד טוב ושלם, הוא מלך במכבי חיפה, אוהבים אותו והוא יכול להביא את היכולות שלו לידי ביטוי. המערכת עוטפת אותו בטח אחרי כל המשבר שהוא עבר, אז אני שמח שהוא הצליח להשתקם אצלנו וקיבל את הגב מיענקל’ה, שההחלטה שלו הייתה משמעותית. כמובן שאם תהיה הצעה שוברת שוויון הוא ילך עליה, אבל כרגע טוב לו במכבי חיפה ואני לא רואה אותו עוזב, אני מעריך שיש לו חוזה לארבע שנים, שדרגו אותו והוא צריך להישאר ולהנהיג את הקבוצה”.
כל ארבעת שחקני ההגנה המובילים הם הצלחה, וכולם חדשים. גם לחבר אותם למועדון זה לא פשוט.
”יש פה מערכת סקאוטינג מטורפת, כמובן בראשות גל אלברמן, אבל יש איתו אנשי צוות שעובדים איתו 24/7. הם עוזרים לנו להפוך את הקבוצה ליותר טובה, הם יודעים מה הדרישות שלנו כצוות לכל תפקיד. הצלחנו להביא שני מגנים ברמה מאוד גבוהה שלכל אחד יש את הסגנון שלו, וגם חלוץ שלמרות שיש עליו לא מעט ביקורות עזר לנו מאוד להגיע לליגת האלופות וגם סיים את הליגה כמו שצריך, גם אתמול בישל שניים וכבש. כמובן שני הבלמים שהגיעו, יש פה מערכת משומנת וחזקה שיודעת מה היא רוצה מעצמה”.
איך אתה רואה את הביקורות על פיירו? מצד אחד הוא עזר לקבוצה לעלות לליגת האלופות, ומצד שני קשה לו סגנון המשחק בארץ לפעמים.
”לכל שחקן יש עליות וירידות ויש יתרונות וחסרונות. כל אחד יכול לבחור מה הוא רוצה לראות, כמובן שזו מערכת לחוצה ומחלוץ במכבי חיפה מצפים ל-20 גולים בעונה, וכשזה לא קורה יש ביקורות. אני יכול להגיד לכם שהוא מקצוען, כיף לעבוד איתו. בכל אימון הוא נשאר ורוצה לדעת איך הוא יכול לשפר את עצמו. אתמול היה לו משהו אישי שלא אפרט והוא לא הגיע למלון עם הקבוצה אלא יותר מאוחר, והוא היה כל כך נחוש לשחק ואמר ‘מה שלא יהיה אני בא לשחק ונותן את המאה אחוז’, ראינו איזה משחק הוא נתן. יש דברים שהם מעבר לכדורגל. כל הזרים שהגיעו לפה, גם באישיות, הם משהו מיוחד, וזה גם משהו שאנחנו שמים עליו דגש. קודם כל לבדוק את האישיות, בודקים המון דברים מעבר לעניין המקצועי, וכשזה מתחבר מקבלים שחקנים שנקלטים מהר ותורמים, וזה משדרג את הקבוצה”.
הוא מודע לביקורות שיש עליו?
”אני בטוח שהוא מודע, לכל אחד יש חברים ושומעים, אבל זה המקצוע. צריך לדעת לקבל ביקורות ולהתמודד. להיפך, זה צריך לתת מוטיבציה להשתפר ולעשות את הדברים יותר טוב”.
בגיל 43 אתה משתווה לדוד שווייצר ולדרור קשטן עם שש אליפויות, הם עשו את זה בארבע קבוצות ואתה בשתיים. הם עשו את זה בגיל 60 ו-55, גם עונת 2012/13 הייתה עונה ראשונה שלך כמאמן בוגרים, שווייצר זכה בארבע אליפויות בעשור הראשון שלו, קשטן שתיים, תשמע, זה מטורף.
”זה מטורף בלי קשר, להיות מוזכר עם שמות כאלה גדולים זה כבוד גדול. הרבה עושים את ההשוואות, אבל לא צריך להשוות. כל אחד צריך לקבל את הכבוד שלו. אני עוד צעיר, יש לי עוד לאן לשאוף ולהתפתח. כרגע אני פחות מסתכל על מספרים והשוואות. מכבד את כולם, נהנה מהרגע”.
אם היינו אומרים לך שיהיו לך שש אליפויות בעשר שנים לפני עשור מה היית אומר?
”הייתי שולח אותך לאברבנאל עכשיו”.
מיצית קצת את ליגת העל?
”ברגע שאתה מרגיש שמיצית אז אתה לא בענף הנכון. אין דבר כזה מיצית, תמיד אפשר לעשות עוד, אני אף פעם לא מרגיש נוח עם עצמי. אני שמח על התוצאות, אבל חושב קדימה איך לשפר את עצמי ולהפוך את הקבוצה ליותר טובה. אני אפילו לא מצליח ליהנות יותר מדי מהרגעים האלה כי אני חושב על איך לשפר, גם את עצמי, כי אני חושב שיש לי עדיין הרבה מה לשפר, בגלל זה אני עוטף את עצמי בצוות שמשלים אותי בהרבה דברים, אם זה עוזר מאמן שהוא מאמן לכל דבר, מאמן שוערים, צוות מנטלי מאוד חשוב שאני שם על זה דגש גדול, תמיד אפשר להשתפר”.
איפה הרגשת שטעית העונה ושהיית יכול לעשות דברים אחרת?
”האמת שאני לא יודע להגיד לך כי גם כשאני טועה אני שלם עם עצמי, כי באותו הרגע שאני מקבל את ההחלטה אני עומד מאחוריה גם אם הדברים לא מסתדרים. כשאני מתכונן למשחק ורואה את היריבה ורואה מה יש לי אני חושב מה נכון, זה יכול גם לא להצליח, אבל אני מאוד שלם עם מה שאני עושה, עם כל ההכנות למשחק. יש ביקורות וזה חלק מהעניין, לא כולם יודעים מה עומד מאחורי ההחלטות. כשאתה מצליח אתה גאון וכשלא אז יש ביקורות שהראש שלי לא פה, וזה בסדר, למדתי לחיות עם זה, אני שלם עם כל מה שעשיתי וגם עם הטעויות, כולם טועים. בעונה כזאת שאתה לוקח אליפות תוך כדי ליגת האלופות ועושה דברים יפים בליגת האלופות, אז אני שלם עם הדברים שעשיתי”.
מה אתה צריך לשפר עוד?
”בסוף תמיד צריך להשתפר, בהרבה דברים. אני לא רוצה לפרט עכשיו, זה לא נכון, זה לא לפה, יש לי את הביקורת שלי לעצמי עם כל מני דברים שאני צריך לעבוד עליהם”.
מכבי חיפה עוד יכולה להשתפר? יש העונה שישה זרים שכל אחד הוא בינגו והישראלים הכי טובים הם במכבי חיפה, גם צוות האימון. יש דרך להיות טובים יותר?
”מועדון כמו מכבי חיפה תמיד שואף להשתפר, גם כשמגיעים להישגים גדולים. חושבים על איפה נעשו הדברים פחות טוב ואיך לשפר אותם, המערכת הזאת מאוד מאוד חזקה ויציבה, נוצר פה משהו עוצמתי כמובן גם יחד עם הקהל המטורף וההנהלה שרוצה להתקדם ולהשקיע. בשנים האחרונות הרגשתי שמוכנים לשלם סכומים שלא היו מוכנים לשלם בעבר, אם זה בקניית שחקנים ואם זה בשכר לשחקנים וגם לצוות. אני מרגיש את יענקל’ה וכל ההנהלה, גם גל, מרגיש שהמועדון הזה הולך לעוד שנים טובות. למועדון יש יתרון על אחרים מבחינת הבסיס, מבחינת הניהול ומבחינת קהל כמובן. צריך לדעת להמשיך ולמנף את זה ואין סיבה שלא”.
התחברת מאוד לקהל, גם כמי שגדל באזור והיה מחובר עוד לפני. התופעה בלתי נתפסת, ראינו 7,000-8,000 בפאריס שבאים לראות את המשחק, האוהדים פוצצו אצטדיונים וגם אתמול רבע מאוהדי מכבי חיפה היו ביציע של נתניה.
”אתה מדבר על זה ואני מקבל צמרמורת. הקהל הזה הוא כוח, הם תמכו בנו גם ברגעים הקשים. היו משחקים השנה, כמו בחדרה עם 1:1 שהיינו גרועים ופתאום הקהל העיר, או מול הפועל ת”א שהקהל דחף אותנו שפתאום הקהל דחף והצלחנו להבקיע עם הוולה של עומר אצילי. הקהל תומך ברגעים הקשים, הם זוכרים את 10 השנים הפחות טובות ויודעים להעריך את העבודה והמאמץ של הצוות והשחקנים. זה באמת תופעה. מה שקרה עם הכרטיסים העונה, בכל משחק, בית וחוץ, יש כל כך הרבה פניות. מצד אחד זה כיף גדול, ומצד שני אתה כל הזמן מתעסק בזה. אתה מקבל עשרות ומאות פניות, זה רק הולך ומתעצם. באליפויות האלה אין לי ספק שהמועדון פיתח אהדה לצעירים, אני מכיר המון ילדים גם מהמרכז והאזור שההורים שלהם אוהדים קבוצות אחרות, והם גדלים לאהוד את מכבי חיפה. זה יכול גם לגרום לסכסוך במשפחות, אני מכיר המון דוגמאות כאלה”.
באשדוד הקהל קרא לך להישאר, היו דמעות, מה זה היה הרגע הזה מבחינתך?
”תראה, אנחנו לא יודעים עוד מה יהיה בעתיד. זה קשה, רק עצם המחשבה כי זה משהו שאתה מחובר אליו ומאוד מרגש. זה התפרץ אצלי באותו הרגע. החיבור שלי לקהל זה לא חיבור רגיל, ישבתי ביציע ג’ בילדותי, הקהל זה משהו מיוחד ורגשות מתפרצים”.
ליענקל’ה שחר הייתה אפשרות להשאיר אותך?
”זה לא משנה, יש לי ים דברים טובים להגיד עליו, זו זכות לעבוד איתו, נותן לך את כל התנאים, יודע לתת את הטיפים הנכונים כשצריך. כיף לעבוד איתו, הוא מגיע ותומך ולא מנסה להתערב יותר מדי שזה גם משהו לא מובן מאליו”.
לא מובן מאליו אחרי שהיית אצל איזי שרצקי.
”דרך אגב הוא התקשר אליי ובירך ואמרתי לו שהרבה בזכותו אני מאמן. אחרי הפציעה הוא שלח אותי בלי לשאול לקורס מאמנים. אמרתי שאזרום ומה יכול להיות. הוא מינה אותי להיות העוזר של רן בן שמעון באליפות ההיסטורית, לא חשבתי להיות מאמן, לאיזי לא אומרים ‘לא’, זורמים, ושנה אחרי זה מינה אותי להיות המאמן הראשי”.
יום לפני משחק הוא מינה אותך למאמן.
”ועוד איזה משחק, ליון בבית בליגה האירופית. הייתי עוזר של גילי לנדאו ופתאום הוא התקשר ואמר ‘אתה המאמן מחר’. הפסדנו את המשחק 4:3 בדקה ה-90, לא אשכח את זה. איזי ידוע בשליפותיו והשאר היסטוריה”.
אלונה ברקת בירכה אותך גם?
”מהראשונים ששלחו לי הודעה, כן”.
מה הרגעים הכי משמעותיים שלך באליפויות האלה?
”באליפות הראשונה במשחק האחרון עם באר שבע, אולי אפילו כמה ימים לפני הגול הזה שספגנו מקריית שמונה, היה הלם מוחלט, קיבלתי הודעות מאוהדים שהם בדרך למיון, הרגשת את האחריות שיש אחרי 10 שנים, וכמה ימים אחרי זה באנו וניצחנו את באר שבע. האליפות הראשונה תמיד הכי מרגשת, זה לא יעזור, כמו עם באר שבע אחרי 40 שנה כשהיינו בפיגור מול סכנין והרבה רגשות התפרצו. גם פה זה היה רגע מאוד עוצמתי. האליפות השנייה, זה נראה כאילו הייתה לפני המון זמן ורק עברה שנה, לא זוכר איזה רגע, אבל השנה בגלל שזה טרי, אז הרגע שעלינו לליגת האלופות. זה רגע שאי אפשר לשכוח, זה לכל החיים”.
זה גם היה הכי הפוך לקבוצה ישראלית, בדרך כלל אנחנו היינו אלה שסופגים בדקה ה-90.
”גם זה, גם במשחק הראשון נקלענו לפיגור והפכנו ל-3:2, אחרי זה בגומלין נקלענו לפיגור כפול מול אחד האצטדיונים הכי ביתיים באירופה שהיה מלא, החזרה זה רגע שניקח לכל החיים”.
אולי שיחת המחצית המשמעותית בחייך, נגד הכוכב.
”היו כמה דברים שעשינו, הצלחנו לתת ביטחון לשחקנים. למרות שצימקנו לקראת ההפסקה היה חצי ראשון לא טוב, אבל אחרי זה עלינו וניצחנו בצדק. אם כבר חוזרים לשנה שעברה, אז כמובן המהפך מול מכבי תל אביב. היינו בתקופה אדירה של כדורגל אדיר, ואחרי 10 דקות אתה בפיגור 2:0, אחד גול עצמי ופתאום עדן שמיר בועט לך לחיבורים מ-20 מטר. דווקא אז אמרתי לשחקנים שאנחנו בתקופה טובה, בואו נשחק כדורגל טוב, אפשר להפסיד, לא יקרה כלום, אבל בואו נהיה אנחנו ונשחק את הכדורגל שלנו. עשינו חילופים מאוד התקפיים עם חזיזה כמגן ימני, הימרנו, אבל המהפך הזה זה אחד מהרגעים שאקח איתי לכל החיים”.
ברק, אני רוצה להחזיר אותך לבוקר ה-29 במרץ. אני מרים לך טלפון ואומר לך: 'אתה סגור בכוכב האדום, יש לנו גם תמונות של הצוות (שלהם) שהגיע'. כמה חשבת שזה יתחיל להשפיע ויוציא את הקבוצה משיווי משקל?
"קודם כל רציתי לחנוק אותך באותו רגע, אבל לא יכולתי. אולי ביום חמישי אני אבוא. חצי שעה אחרי זה אני נכנס להרצאה וזה טלפונים ובלגן. אתם עושים את העבודה שלכם, אבל זה משהו שבהחלט היה צריך להישמר בדיסקרטיות. כמובן שאני לא הייתי נוכח בפגישה, אבל בסופו של דבר הם באו ונפגשו עם מי שצריך ככה שברור שזה לא הוסיף, לא היה בריא והוסיף לחץ. זה גם היה לפני הפועל ב"ש, לפני משחק העונה ואחרי זה מכבי ת"א, זו הייתה תקופה מאוד חשובה. היה לי ברור שהכל יהיה עליי, ותוצאה לא טובה נגד ב"ש כבר יגידו 'הראש שלו לא פה', אז היה לחץ והיה צריך להתמודד עם זה".
כולם חשבו שאנחנו עושים בכוונה כדי להרוס ולהפריע.
"יכול להיות שבדיעבד זה עזר כי זה גרם לי להתפקס יותר ולעבוד יותר קשה כדי שלא יגידו 'עכשיו הראש שלו לא פה'. אני חייב לציין שהשחקנים התנהלו בצורה מדהימה, גם שיתפתי אותם, אחרי שזה פורסם דיברתי איתם ואמרתי להם שהכל יכול להיות - שזה יכול להיות הריקוד האחרון שלנו וגם יכול להיות ששחקנים לא ימשיכו ולא רק הצוות”.
"לכן חשוב לסיים את זה בצורה טובה, לעשות משהו היסטורי כי הקבוצה הזו הפכה לקבוצה היסטורית - שלוש אליפויות, ליגת האלופות. ידענו שמונח פה הרבה על הכף ואנחנו חייבים לעשות את זה ולהתנתק כי כולם ירוויחו מזה, ואם לא נעשה את זה אז כולם יפסידו מזה. ואני שמח שכל המערכת הצליחה להתעלות מעל הסיטואציה, וזו הייתה סיטואציה לא קלה. רעשי רקע תמיד לא מוסיפים, אבל השחקנים הבינו עניין, התנהגו בצורה בוגרת ועשו את זה כמו גדולים".
לאן אתה רוצה להגיע?
"יש לי רק דברים טובים להגיד על יענקל'ה, וכשיהיו דברים סגורים וכשיהיה מה להודיע, אז אנחנו נודיע בצורה מסודרת. יותר מזה אני לא יכול לומר".
לאיפה עוד אתה יכול להגיע בעיניך בקריירה? יכול להיות שתגיע לאחת הליגות הגדולות?
"תמיד השאיפה היא להצליח ולהגיע כמה שיותר רחוק, אבל אני תמיד האמנתי בשלבים מסוימים, אתה צריך לעבור איזושהי דרך. אחרי שלוש אליפויות בב"ש הייתה לי אפשרות לצאת (לחו"ל), לא יצאתי והרבה אמרו 'איך לא יצאת' ואחרי זה הייתה שנה וחצי פחות טובה. וגם בשנה וחצי הפחות טובה הזו למדתי ובאתי הרבה יותר מוכן גם למכבי חיפה. היום אני מרגיש שאני מאמן יותר טוב, יותר בשל ומוכן להתקדם".
יש לך איזה מודל מבחינתך?
"אנחנו רואים כדורגל בעולם, איך הוא מתפתח ומאמנים עושים דברים מדהימים, גם בנייחים, גם מבחינה מקצועית. רואים את ארסנל, סיטי, ברייטון, רואים הרבה קבוצות בעולם, כמובן שלא תמיד זה מתאים לליגה, לשחקנים וליריבות שיש לנו, אבל אנחנו כן לומדים ומנסים להתקדם, גם מבחינת אימונים וגם מבחינת שיטות. הכדורגל הפך להיות ממש הייטקי עם המון נתונים, המערכת שיש לנו במכבי חיפה מאוד משמעותית, זה נותן לי ולצוות את כל הכלים הטכנולוגיים כדי להצליח. הם מאוד מחפשים את ההתפתחות הטכנולוגית במועדון, ייאמר לזכות המועדון שלא חוסכים בזה. זה דבר מאוד חשוב, זה הולך ומשתפר וזה כיף להיות חלק מזה ולראות איך המועדון מאמין בדברים האלה".
העזיבה שלך וכנראה של כמה שחקנים זה משהו שיכול לגרום למהפכה בחיפה או שהמועדון חזק מהכל?
"המועדון חזק מאוד ונמצא היום במצב עוצמתי, יחד עם הקהל ומה שנבנה פה בשנים האחרונות. מה שלא יהיה, מי שלא יישאר או יעזוב - צריך למנף את הדבר הזה, לנצל את זה שלקבוצה יש שם חזק באירופה, בטח אחרי מה שעשינו בליגת האלופות”.
"קיבלנו המון מחמאות, גם מבחינת ניהול וגם מבחינה מקצועית. שחקנים ברמה עולמית באו לסמי עופר וחוו את החוויה הזאת ופרגנו מאוד, זה מחמם את הלב לשמוע את זה. המועדון הזה כל כך חזק, זה באמת לא משנה מי יאמן ומי ישחק, יש פה בסיס טוב, יש פה הזדמנות לשלוט בכדורגל הישראלי עוד שנים קדימה למרות שיש מתחרות שצריך לפרגן להן. גם מכבי ת"א וגם ב"ש, יהיה מעניין, אבל עדיין הדברים יהיו תלויים במכבי חיפה בשנים הבאות".
אחד מהמשחקים הגדולים ביותר זה מול פ.ס.ז' בחיפה. מה עבר עליך שם?
"קודם כל אני עדיין מאוד מאוכזב מהתוצאה, אני לא צוחק, היינו שווים שם לפחות תיקו. הובלנו 0:1, הגענו לעוד מצבים ופסלו לנו גול בנבדל על ס"מ של פיירו. עד דקה 70 היה 1:1, עלי מוחמד היה פצוע, סונדגרן נפצע והכנסנו את סק שלא היה בכושר. ב-2:1 היה מצב לשרי שיכול היה להשוות, ברור שנתנו הצגה וזה היה אחד האירועים הגדולים שהיו בספורט הישראלי בגלל המעמד והעובדה שהיו פה השחקנים הכי טובים בעולם”.
"היה לנו משחק אדיר ולקח לנו הרבה זמן להתאושש מהאירוע הזה, באנו אחרי כמה ימים מול הפועל ירושלים וחטפנו 3:0 עם ההרכב הכי חזק. היה מאוד קשה להתאושש מזה. למרות שהפסדנו, הגענו לפיק מאוד גבוה מבחינת יכולת, ככה שהיה מאוד קשה. אני עדיין מרגיש פספוס, גם מול יובנטוס בחוץ שכמעט השוונו ל-2:2. בדיעבד העוד גול הזה עלה לנו בסוף בזה שלא סיימנו במקום השלישי. ב-2:1 היו לנו שם קורות, ה-2:2 היה באוויר ובסוף ספגנו מקרן, הוא הכריע שנהיה מקום רביעי ולא שלישי. אלה חוויות שניקח לכל החיים, אני מקווה שהמועדון יוכל לשחזר את זה".
איך מגרשי הטניס בבלגרד?
"אין תשובה".
לאן אפשר להגיע עם הכוכב האדום בליגת האלופות?
"חבר'ה יש לי משחק ביום שבת מול הפועל ירושלים, אני רוצה לסיים את העונה הזו עם ניצחון ולעשות שיא של קבוצה ביתית. יש לנו עוד מה להשיג".
בזה תחזיק את השחקנים?
"זה משחק הכתרה, משחק עם אווירה, באים ליהנות, אבל גם רוצים לנצח ולסיים את העונה כמו שמגיע לנו. זה מה שמעניין אותי כרגע".