"ברחתי לכמה ימים ואז הגיע הטלפון מיעקב שחר"

אחרי החלק הראשון בו דיבר סאן מנחם בפודקאסט מכבי חיפה על הפרישה, על החששות ומה קורה לו בעקבות הנפילה, אנחנו בחלק השני עם סיפורים מרתקים לא פחות.

על הנסיעה הראשונה שלו לאימון מכבי חיפה עם יוסי בניון, מה הביא אותו להחרים את אימוני מכבי חיפה ומה קרה בעקבות זאת, על ברק בכר, מסאי דגו והתוכניות העתידיות שלו אחרי שסיים בעל כורחו את החלק של היותו שחקן כדורגל.

סאן, בוא נעבור לדברים יותר נחמדים והיו לא מעט כאלה, עם בכר ואתה הופך לקפטן, 20 הופעות בנבחרת ישראל. אתה הגעת לתקופה מאוד גרועה במכבי חיפה, ואתה שחקן שמגיע מהליגה השנייה, ופתאום אתה מוצא את עצמך ברכב נוסע עם יוסי בניון, שהרגע חזר מקריירה מטורפת בחו”ל, איך אתה מרגיש שם באוטו?
”לא אשכח את הנסיעה הראשונה שלי, אני יוצא מהבית ויוסי בא לאסוף אותי עם הוולוו, אני נכנס לאוטו וכולי מבויש ומפוחד, אומר לו ‘מה שלומך?’. אנחנו כל הדרך ואני לא מאמין ואני מסתכל שמאלה, אשכרה יוסי אסף אותי מהבית והחזיר אותי לדלת. מעבר ליוסי, היו עוד שחקנים כמו אלירן עטר, איתי שכטר, חן עזרא”.

אתה נוסע איתם ואתה בן 22 מרמת השרון.
”זה היה אפילו בן 20, בתור ילד אני לא מדבר יותר מידי, אבל לא פראייר, אני אוסף דברים ושומע את הדיבורים, בא לאימון ולא מדבר מילה, עושה את העבודה, לא אשכח באימון הראשון היה חמישה על שניים והיה את רובן ראיוס, הכניסו אותי לאמצע ועשו לי סחרחורת, נתפסתי חמש דקות שם, איבדתי עוד שנייה את ההכרה שם, אמרתי לעצמי ‘תתעורר, זה לא איפה שהיית’, ורוני לוי גם דרש את זה.

“הוא היה עושה לנו מן תרגול כזה, ארבעה נגד ארבעה, שני חלוצים אחרי הקו של הארבע, ואסור שהכדור יעבור בין השחקנים, אם היה נכנס בין לבין אז היה משתגע, שייצא לצדדים רק לא בנינו. ארבעה שחקנים עומדים על המגרש ושניים בקורות, אני עוד לא מספיק להיכנס וישר דוחפים לי פס, הוא צועק לרונן גבאי ואומר לו שהוא לא רוצה לראות אותי, זה מפחיד, אבל ידעתי שהוא עושה באהבה, כי הוא רוצה שאהיה באותה רמה עם אותם שחקנים בקבוצה. כמו שציינת בהתחלה, זכינו בגביע, אבל העונה לא הייתה טובה”.

לא רק לא טובה, גם התחיל הלך רוח לא טוב, גם שחקנים שהיו איתך באוטו. היה סיפור בין בניון לרוני שיוסי נסע ליעקב שחר למשרד. אתה מתלווה אליו?
”(צוחק) לא, לא, זה כבר שלהם, גם לא רוצה לדעת מה היה שם”.

מה למדת משם? מהוותיקים?
”כל זה שלא הייתה תקופה טובה, הם ידעו שהמועדון גדול יותר מכל שחקן כזה אחר והם ידעו להעריך את זה, באיזשהו מקום הם ידעו שהם ספציפית לא מספקים את הסחורה”.

הם התבאסו?
”כן, לקחו את זה אישית מאוד. איתי שכטר היה אומר שהוא לא מאמין שהוא בסיטואציה כזאת. היה אומר שהוא מתקשר לאמא שלו ופה הבנתי שאני בבעיה. הם לקחו קשה, ואז כל אחד עזב ומתחלפים שחקנים ומאמנים”.

לאף אחד לא היה קל, ויצאת להשאלה.
”כן, יצאתי להשאלה בעונה עם גיא לוזון, שם היה את שי בן דוד ועומרי בן הרוש, ואני שחקן חוצפן כזה שדואג לקריירה שלו ושאלתי אותו איך הוא רואה את העניינים והתוכניות, אני מגן שלישי ובדיוק אני בדחיפה, אם לא מתאים אז אצא להשאלה. הוא אומר לי ‘תקשיב, בהתקפה אתה לא טאלנט, בהגנה אני לא יושב’. אז ביקשתי ממנו לצאת בהשאלה והוא אמר לי לתת לו 24 שעות, הוא לא הגיע אז נכנסתי אליו שוב, ושאלתי אותו שוב.

“הוא אמר לי להילחם על המקום, אני אמרתי לו ‘עזוב גיא, אל תקטע לי את הקריירה, תן לי שנה בקריית שמונה, אני אחזור ונראה מה יהיה’. הרגשתי שאני חייב לשחק ובאמת היה מקום נהדר עבורי קריית שמונה, קשה מבחינת מרחק והמשפחה, אבל אני חושב ששיחקתי 28 משחקים. גם שם, עונה לא כזאת טובה, אבל קיבלתי ביטחון שאני משחק בליגת העל הרבה וזה גרם לי לבוא יותר בשל לחיפה”.

נדבר על התוכניות שלך בעתיד והאם תמליץ לשחקנים על השאלות, אבל נחזור עכשיו לנקודה שאתה חוזר למכבי חיפה ושוב אתה צריך להילחם.
“אני חוזר למכבי חיפה וזה היה עם ההולנדים, הם החליטו שאני לא מגן שמאלי”.

מה זאת אומרת?
”הם החליטו, אם יש תרגול קו הגנה אז אני לא שם, הם אמרו שאני קשר אמצע”.

מה אתה אומר לו?
“מה אני יכול להגיד? אמרתי לו שזה התפקיד שלי ואני רוצה לשחק בתפקיד שלי”.

הוא הסביר את זה?
“לא כל כך הסביר את זה”.

אולי הוא ראה בך משהו שאתה יכול לעשות בעמדה הזאת.
”אולי, היה משחק נגד באר שבע, אני משחק באמצע ואני עושה איזו עקיפה כמו מגן שמאלי ומבשל לשובל גוזלן, הוא נתן את שלו ובישלתי”.

השנים האלו עם ההולנדים לא היו מוצלחות. איך התמודדת עם התפקיד החדש?
”לא שיחקתי יותר מידי, אבל הוא היה משלב, פתאום כנף או קשר אחורי או מגן, נתן אפשרויות, אמרתי שזה מה שצריך כדי לשרוד פה אז אני אשחק, אני פה ורוצה להישאר במועדון. יבוא מאמן אחר ואני אשבור איתו את הראש”.

ואז מי הגיע?
”וואי וואי, אתה יודע כמה מאמנים היו, היה אלי גוטמן, איתי מרדכי, היו את ההולנדים, את העוזר של ההולנדי, נכנסת לסחרחורת”.

אבל בלבול תפס את המושכות והיה שם שנה וחצי.
”כן, הוא הגיע ולא אשכח את זה, ניצחנו במרמורק 0:5, יוצאים אחרי זה לאשדוד ואני רואה את הלוח ואני לא בהרכב”.

מה קרה?
“אמרתי ‘טוב, אני לא בהרכב אז אני אכנס חילוף’. עשינו 1:1 באשדוד, משחק אחרי זה לא פותח ואז שוב לא פותח, נהייתה מגמה כזאת. עובר את השנה הזאת, רז מאיר משחק מגן שמאלי, לא שיש לי משהו נגדו, אחלה שחקן ואחלה מגן, היה מצוין במשחקים, אבל מצד שני אני מתאמן באמת טוב ואין אימון שאני מוריד קצב, אני מגיע למצב שאנחנו מתקלחים ושחקנים שואלים אותי למה אני לא משחק, ומה אני אגיד?

“החלטה של המאמן, זרים שואלים אותי אם עשיתי למאמן משהו. היה לי רגע שנכנסתי למרקו והוא אומר לי ‘תקשיב, ההגבהה שלך לא מספיק טובה’. אני לוקח את עוזר המאמן ומעמיד אותו על 18-20 מטרים, אני נשאר שם ומכניס כדורים, עד שמגיעים למצב שהחלוצים רוצים שרק אני ארים להם. אני נכנס למרקו ואומר לו שהשתפרתי, ואז הוא אומר לי שהטיימינג שלי להתקפה לא טוב”.

איך מתאמנים לטיימינג?
”אני לוקח את פול לחצי, אומר לו שאני עושה תנועה בין הקו ואתה תיתן לי כדורים, עושים את זה. משאירים 10-15 כדורים והוא עושה את זה איתי, משפר את הטיימינג וגם פול אומר לי שהשתפרתי. אז אני שוב הולך למרקו ושואל אותו ‘מה עכשיו?’, הוא אומר לי שהצ’אנס שלי קרב ובא. אבל זה לא בא, עד שהגעתי לפיצוץ עם עצמי, זה היה יום שמשי וחם, אימון מחליפים כזה. הרבה בלאגן וחם, אמרתי שאם אני עכשיו מגיע לאימון ואני עם קבוצה שלא מסתדרת ומפסידה אז יקרה משהו לא נעים, אז לא הגעתי לאימון”.

אז אתה ידעת בעצם שאתה בקבוצה של המחליפים ואתה מחליט לא להגיע.
”כן, כי ידעתי שיכול לקרות משהו שלא יקרה, שאני אתעצבן ואזרוק מילים לא במקום, הכל יכול לקרות ברגע הלהט, לא מגיע לאימון ראשון ושני ושלישי, יוצאים כתבות שאני מחרים את האימונים, ואני כולה ילד בן 24 ומי אני בעצם שלא אגיע, אני לא עונה לטלפונים”.

התנתקת מכולם.
”מכולם. התקשר אליי יעקב שחר ב-22:00 בלילה, ביקש לדעת מה עובר עליי, סיפרתי לו. אחר כך לא יודע מה היה שם, זה לא שהוא בא ואומר למאמנים, זה לא הוא, אבל מרקו נתן לי צ’אנס, ידעתי שאני מתאמן טוב ועושה דברים נכון, וברגע שאקבל את הצ’אנס אז אחבק אותו. היה לי משחק מצוין מול מכבי ת”א, ובסופו של דבר אחרי שמרקו הלך הביתה, הייתה עונה טובה, לא זכינו באליפות אבל זה היה נראה טוב. הוא קורא לי ואומר לי ‘סאן, אני חייב להגיד לך משהו, אתה הטעות הכי גדולה בקריירה שלי, אני באתי עם דברים מהבית, ואתה גרמת לי להבין שאני יכול לטעות’. הוא אמר לי בהצלחה ועד היום אנחנו בקשר, הוא שיפר אותי”.

הטלפון של יענקל’ה הציל את הקריירה שלך?
“כן”.

לא הענישו אותך על החרם בעצם?
”כן הענישו, שילמתי הרבה כסף, אבל הבינו מאיפה זה בא, רציתי ללכת ולא רציתי להישאר, אני נראה טוב ולא יכול לשרוד שאני לא מקבל דברים. ומילא היה לי מגן שמאלי שהיה לפניי, אבל אין, היה מגן ימני”.

ואז הגיע בכר, וזה כבר השינוי הגדול במכבי חיפה. איך אתה מרגיש שהולך להיות משהו שונה?
”כן, ברק יש לו משהו שהוא מאוד שלו, הכריזמה שלו והשקט שלו. הוא לא אחד שצועק ומתלהם, הוא כשהוא לא מדבר ולא צועק אז תבין שאתה בבעיה, הקור שלו מאוד מרתיע, הוא עושה לנו אימונים ברמה מטורפת ואנחנו עובדים על דברים שאנחנו מצליחים לראות ממשחק למשחק שאנחנו מביאים את זה מהאימונים, מתחיל להידבק ומתחילים לצבור ביטחון, מרגישים טוב”.

אז אתה אומר שאתם עושים דברים אחרת, תן לי רגע דוגמה, חוץ ממצבים נייחים.
”תבניות התקפה, איך אנחנו לוחצים, המון דברים, שהיינו מתרגלים כל יומיים לפני משחק. הכנף נכנס והמגן יוצא ומתחלפים. גם בנייחים, גיא ויזינגר הוא גאון מבחינתי, ומה שבאמת מייחד אותו זה שהוא נותן לנו להיות חלק מהמצבים הנייחים, שאל אותנו איך אנחנו מרגישים עם זה ומה אפשר לשפר. דולב היה שולח לו ואתה מרגיש שייכות, זה לא שבא מאמן והיה אומר שככה אתה עושה ולא מעניין אותו בכלל, פה היינו שותפים לזה”.

הוא היה מתאים לכם לשחקנים, אחרי שראה שזה מתאים לסגנון וליכולת.
”כן, היה מתאים את התרגילים ליכולות של השחקנים”.

הרגשת שזה משפר גם אותך?
”כן, אני חושב שיש בין ארבעה או חמישה תרגילים שאני בסוף כבשתי, אבל הרבה תרגילים היו עליי, לבודד אותי”.

אתה גם המצאת תרגילים או רק חזיזה?
”דולב היה יותר האיש שמביא”.

מה היה רגע השיא שלך מבחינתך?
“האליפות הראשונה, באתי בתור ילד וספגתי הרבה, גם שריקות בוז וגם קללות, היינו הולכים עם קפוצ’ונים כי ידענו שאנחנו לא מספקים את התוצאות, הכל היה בצדק. אני יודע מה יושב עליהם, אבל ממש התחברתי אליהם מכל השנים הלא טובות התחברתי להרגשה שלהם, כמו שישב עליהם אז ישב עליי. מבחינתי זה הרגע, זה וליגת האלופות”.

מה המשחק הכי גדול?
”ה-2:3 שלנו בסמי עופר מול מכבי תל אביב”.

השחקן שהכי טוב ששיחקת איתו?
”צ’ירון שרי”.

מה מייחד אותו?
”הרבה משחקים הוא היה נעלם, אבל אתה יודע שבמאני טיים הוא היה בא, הוא יהיה שם ויכניס את הגול שיפתח לנו את כל המשחק, ומי שלא נופל ממנו זה עומר אצילי. קודם כל הוא חבר שלי כמו אח”.

הוא יחזור?
”אין לי מושג להגיד לך, הלוואי שיחזור, אבל אני אאחל לו שמה שיעשה לו טוב אז יעשה. הייתי יודע שלתת לו את הכדור למשבצת שלו והוא יעשה מה שצריך”.

היה קטע שרצת אליו ונתת לו חזה כזה.
”כן, לא אשכח את כל מה שהיה עם זה שהיה את כל הכתבות אם יגיע לחיפה או לא והוא לא ידע אם לבוא בגלל הקהל, הייתי מתקשר אליו ואמרתי לו להגיע ושיסמוך עליי, הוא היה אומר שהוא לא יודע בגלל הקהל ושהוא בא ממכבי ת”א, הוא בא ועשה שיחה איתם והוא מלך ועד היום הוא מלך ויהיה מלך”.

טוב אז הוא צריך לחזור, באיחוד האמירויות הוא עושה המון כסף, אבל הוא לא משחק. תרים לו טלפון.
”כן, אני בקשר טוב איתו”.

מה האחוז מבחינתך שהוא חוזר?
”מה האחוז? לא יודע להגיד לך אחוזים, אבל זה הרבה יותר מורכב ממה שאתם חושבים”.

אני רואה אותו חוזר למכבי חיפה, אולי כיף לו שם, אבל מקצועית שחקן שלא משחק אחרי המעמד שלו פה?
”כן, אבל זה קשה מאוד, כמו שהזרים פה מתקשים, אתה רחוק מהמשפחה ובדיוק אשתו ילדה, הכי חשוב שיעשה מה שטוב לו ולמשפחה שלו”.

יש תקרית מפורסמת בדרבי שזרקת שם כמה מילים לספסל של הפועל חיפה, ספר לי מהזווית שלך.
“קודם כל, בהרבה דרבים שהם היו עושים תיקו או מנצחים בטעות, הם היו דואגים שזה יהיה בכל הרשתות והיו מנסים להקניט אותנו בכוח, אנחנו לא מהווים לזה יותר מידי חשיבות כי אנחנו יודעים איפה אנחנו נמצאים ואיפה הם”.

אתה מתכוון לכל מיני התבטאויות שלהם, עקיצות?
”כל מיני סטטוסים, סטורים. אני לא אשכח, ברק ידע להדליק אותנו, יש לנו מקרן בחדר הלבשה, גל אראל העלה תמונה של הכריש אוכל את הקוף וכתוב משהו מלמטה, וזה שרף לי במוח, באותו משחק לא שיחקתי, אמרתי לו שאני מעדיף שיכניס מישהו טרי ויהיה מאה אחוז, ואני אהיה על הספסל. הוא אמר שהכל טוב ועולה עם טאלב טוואטחה.

“במחצית הוא מחליט להכניס אותי, יש קרן שלנו ואני נכנס לרחבת החמש, אני רואה את מיקי סירושטיין שלא שומר עליי כל כך, לא אשכח שהשוער אומר לו לשמור טוב וסירושטיין אומר לו שהכל טוב, אני מצליח לזרוק אותו ומכניס את הגול והולך לקרן, גל אראל מחכה שם ולמזלי נטע דחף אותי ממנו, זה היה בקורונה ויש בך להט”.

סאן מנחם בדרבי מול הפועל חיפה (עמרי שטיין)

מה זאת אומרת עומד שם?
”לא יודע, הוא פשוט עמד שם, ואז יוצא לי כל מה שהם גרמו לנו, ואמרתי מה שאמרתי שלא אחזור על זה”.

דווקא עם הקהל אני חושב שזה נתן לך נקודות זכות. ליגת האלופות תן לי חוויה אחת.
”הרגע של העלייה בבלגרד, אנחנו עולים שם ויש שם מנהרה איזה 200 מטרים, זה ברזלים בצדדים, ויש מישהו שנותן להם אות כשאנחנו יוצאים במנהרה והאוהדים ממש מפוצצים בדלתות ורעש לא נורמלי, אתה יוצא ורואה 80 אלף אנשים מטורפים, ומתחיל המשחק, הם נותנים גול ואז דולב מחטיא פנדל, ואז דניאל סונדגרן מכניס גול, ואז הם עושים 2:1. ואז דקה 90 עומר אצילי מרים חופשית וזה גול וזה טירוף”.

נדבר גם על העונה הזאת, אתה חושב שעשו עוול מסוים למסאי דגו שהוא לא ממשיך?
”לא רוצה להיכנס אם עשו לו עוול או לא, אני גם חושב שהוא הצליח, עם כל השחקנים שעזבו וגם תוך כדי המלחמה, באמת המון דברים”.

אם שרי נשאר אתם לוקחים אליפות?
”אין לדעת, בטוח היה מוסיף”.

במשחק כמו מול מכבי ת”א, לי מרגיש שהיה מטפל בסיטואציה.
”יכול להיות”.

בוא נדבר על התוכניות שלך לעתיד, מה הכיוון?
“מקווה ומאמין שאשאר בתוך המועדון, רק צריך למצוא את הדרך הנכונה”.

מה מעניין אותך לעשות?
”יש לי המון מה לתת, שחקנים מאוד מעריכים אותי, אוהבים ומכבדים. בתוך הקבוצה מאמין שאני כול לפתור המון בעיות ולעזור באימון, אבל בראייה הרחוקה שלי זה להיות מנהל מקצועי של מחלקת נוער, זה מאוד קורץ לי ואני יודע שיש לי המון מידע להעביר וחוויות לדור הבא שיעלה לבוגרים של חיפה”.

עשית תעודת פרו?
”כן, אני עכשיו בקורס, עושה קורס אופ”א ב’ ואז א’ ואז פרו”.

אז יש לך כיוון לעבוד עם צעירים.
”כן”.

אתה רוצה ללוות את הקבוצה הבוגרת? דיברת עם ברק בכר?
“אני אשב איתו כשנצטרך, כרגע עוד לא”.

בעונה הבאה כבר יש תפקיד?
”לא, עדיין לא”.

הגיבו ראשונים לכתבה הוספת תגובה

"ברחתי לכמה ימים ואז הגיע הטלפון מיעקב שחר"

סאן מנחם חושף מדוע החרים אימונים: "הגעתי לפיצוץ עם עצמי", השיחה עם אצילי ("הוא היה מלך בחיפה ועוד יהיה מלך"). וגם: בכר והשאיפה לעתיד. האזינו