במציאות לא ברורה ועתיד מעורפל, הערב (שני) התקיים בסמי עופר רבע גמר גביע המדינה בין מכבי חיפה להפועל באר שבע. משחק שהיה אמור להיות חגיגה אמיתית של כדורגל עם אצטדיון מלא באוהדי שתי הקבוצות, הפך לצערנו למאבק באצטדיון שומם בערב מוזר עם מציאות של אי וודאות וסימן שאלה גדול לקראת העתיד הקרוב, והרחוק, מפאת נגיף הקורונה, שמאיים על המשך שגרת החיים הנורמלית של עולם שלם. אני מקווה לפתרון מהיר שיאפשר לכולנו לחזור למציאות שאנחנו כל כך אוהבים בחיים בכלל ובכדורגל בפרט.
בחזרה לכדורגל. המפגש הסופר מעניין הגיע לאחר 8 ימים בהם במסגרת הליגה חיפה הביסה את ב”ש 0:4 וחשפה פערי איכות קיצוניים לטובתה וחולשה גדולה מנגד של שחקני הדרומיים. הפעם הכל התחיל מחדש, חיפה הגיעה אומנם עם תנופה אדירה לעומת ב”ש חסרת הביטחון והשאלה שנשאלה היא האם יוסי אבוקסיס הסיק מסקנות והפיק לקחים מהתבוסה הצורבת בליגה, על מנת להשאיר לבאר שבעים סיכוי אמיתי. המאמן של הדרומיים עלה במערך הגנתי של שלושה בלמים עם קישור מעובה ושני חלוצים בדמות בן שהר ונייג’ל האסלביינק, שהיו אמורים לבוא לידי ביטוי בהתקפות מעבר מהירות.
אבל בפועל, ב”ש של המחצית הראשונה לא ממש סיכנה את שערו של ג’וש כהן והירוקים החזיקו בכדור, הניעו אותו במרכז המגרש ולמרות פציעה מוקדמת של יובל אשכנזי, המשיכו לתת את הטון עם דומיננטיות בולטת אל מול התבטלות של שחקני ב”ש, מה שהביא לשער יתרון מוצדק תוך ניצול טיילת ברחבת האורחת עם מיקום מצוין של עופרי ארד, שהעלה בבעיטת יעף את חיפה ליתרון מוצדק. מהצד השני, ב”ש ביכולת בינונית במחצית הראשונה הצליחה לחזור למשחק עם הגבהה של ז’וסוואה לראשו של מיגל ויטור, שנגח פנימה וניצל שמירה לקויה של יאניק ווילדסחוט, שעלתה לחיפה בשער שוויון יקר. עד לאותו רגע, ב”ש לא היוותה שום איום על שערו של ג’וש כהן ושער השוויון של הבלם היווה את אקורד הסיום למחצית ראשונה, בינונית ברמתה, עם מעט מצבי הבקעה ליד שני השוערים.
המחצית השנייה נפתחה טוב מאוד מבחינת ב”ש, שנטלה יוזמה, יצאה קדימה יפה וסיכנה את שערה של חיפה ללא הרף, אל מול חולשה בולטת של שחקני המארחת, שיצאו למחצית השנייה לא ממושמעים טקטית מבחינה הגנתית וחסרי מחץ בחלק הקדמי. שחקניו של אבוקסיס ניצלו את המומנטום החיובי ועלו ליתרון מוצדק ויקר לאחר טעות חמורה של סאן מנחם בסמוך לרחבת חיפה, שנוצלה עד תום על ידי בן שהר. אחרי שב”ש עלתה ליתרון, מרקו בלבול היה צריך לעשות חילוף כפול ולהכניס יחד את מוחמד עוואד עם ירדן שועה על חשבון שחקנים שלא באו לידי ביטוי עד אותו זמן, וזאת כדי שחיפה תהיה יותר התקפית ואז יהיה לה סיכוי יותר גדול לחזור.
חיפה אכן ניסתה לחזור למשחק ושלחה הרבה שחקנים קדימה, מה שגרם לה להיות חשופה מאוד בחלק האחורי וב”ש שיצאה להתקפות מעבר, יכולה הייתה, עם קצת יותר איכות בחלק הקדמי, להבקיע שערים נוספים. מרקו בלבול מצד שני, הכניס את עוואד וסינטיהו סלליך, אבל זה היה מעט מידי, מאוחר מידי ולא השפיע לטובה על המשחק של קבוצתו, שהייתה חלשה מאוד במחצית השנייה ויצאה ממרוץ הגביע. ב”ש לעומת זאת, הגיעה למשחק העונה שלה עם הגב לקיר בלחץ אדיר, צלחה אותו בגדול, לא במשחק משולם, אבל עם מהלכים טקטיים נכונים של יוסי אבוקסיס מצד אחד והקרבה של השחקנים מצד שני. נכון לעכשיו, לדעתי הדרומיים הם בעלי הסיכויים הגבוהים ביותר לזכייה בגביע.
עכשיו אבוקסיס יצטרך להוציא מהסגל שלו הרבה יותר מבחינה התקפית ויש לו מספיק זמן לעבוד על כך, כשהשאלה הגדולה ביותר עכשיו היא האם ב”ש, שהפכה לפייבוריטית לזכייה בגביע, תעמוד בציפיות או תסיים עונה מאכזבת ללא תואר ואולי גם ללא מפעל אירופי. הערב לפחות, ב”ש הוכיחה שהיא מסוגלת, אך בהמשך היא תצטרך לעמוד במטרה היחידה שנותרה עבורה – זכייה בגביע הנכסף.
מנגד, חיפה מסיימת ערב מאכזב, אבל יש לה עדיין את מאבק האליפות שחי וקיים והשאלה היא האם חיפה תצליח להתגבר על ההדחה מהגביע ולהתרכז בליגה. לסיום, אני מקווה שנראה בקרוב שוב אצטדיונים מלאים כפי שראינו לאורך העונה ונלך לעתיד טוב ובריא יותר.