ההיסטוריה בכדורגל הישראלי יוצאת לדרך. הנהלת ההתאחדות לכדורגל צפויה לאשר היום (חמישי) בישיבתה את תקנון הענישה מחדש שיש בו הפיכה ענקית, כפי שחשפנו לראשונה ב-ONE.
לפי התקנון החדש שייכנס לתוקף באופן מיידי, יימחקו ממנו סגירת מגרש ביתי, משחקי רדיוס, משחקים ללא קהל וסגירת יציעים של אוהדים אדוקים.
ועדה מיוחדת שדנה בכל ההיבטים, כללה בין השאר את: סגן יו"ר ההתאחדות לכדורגל, עו"ד מורן מאירי; סגן יו"ר ההתאחדות, שמעון מימון; התובע היוצא של ההתאחדות, עו"ד ניר רשף; ראש האגף המשפטי שכבר סיים את תפקידו ועבר לתפקיד בפיפ"א, עו"ד אמיר נבון; פרופ' יאיר גלילי, עו"ד אבישי איפרגן, ד"ר שלומית גיא ועו"ד אלון גלרט. כמו כן במקביל עבד צוות חיצוני שהורכב מפרופסור מיגל דויטש, עו"ד אפרים ברק וגלילי על עדכון התקנון.
יש לציין כי חברי צוות היישום סבורים "כי ככל ויהא צורך בכך בהתאם למצב התנהגות קהל אוהדי הכדורגל, על הנהלת ההתאחדות לבחון מעת לעת באם יישום הוראת שעה זו ולסייע לשיפור בהתנהגות קהל האוהדים במגרשי הכדורגל, וככל ולא יחול שיפור כאמור, יהא על הנהלת ההתאחדות לפעול לביטול הוראת השעה בכל עת ובמידת הצורך, החמרת הענישה".
התקנון החדש יהיה בינתיים בתוקף עד לסיום העונה הנוכחית, 2023/2024, כאשר הכל תלוי בהתנהגות אוהדי הכדורגל. אם השינוי שבא לקראת האוהדים ולטובתם, יוכיח את עצמו כפי שטענו לאורך השנים ואכן האלימות תפחת, התקנון ייכנס לתוקף קדימה, אך אם ייראו שאוהדי הכדורגל מנצלים זאת לרעה, הכל עצר ואף הענישה תחזור אחורה ותוחמר.
כמו כן התקבלו החלטות בנושאים הבאים: ביטול סגירת יציעים, ביטול עונשי הרדיוס, הרחבת סעיף עבירת הגזענות, הגדלת הענישה בעונשי ברירת קנס והרחבת הענישה בנושא הפחתת נקודות.
איסור כניסת קהל חוץ נגד קבוצה שמכרה מעל 5,000 מנויים
אם הוענשה קבוצה באיסור כניסה של קהל למשחקי חוץ, יחול איסור על אוהדיה להגיע למשחקי החוץ הבאים של הקבוצה ובלבד שהאיסור לא יושם על קבוצה שמכרה פחות מ-5,000 מנויים. במקרה האמור לא יימכרו כרטיסים על ידי הקבוצה המארחת את המשחק, לגביו יחול העונש. אם למשל משחק החוץ הוא נגד קבוצה עם פחות מ-5,000 מנויים אז הוא יעבור למשחק לאחר מכן נגד קבוצה שיש לה יותר מ-5,000 מנויים. בליגת העל יש כיום את מכבי חיפה, מכבי ת"א, בית"ר ירושלים, הפועל ב"ש והפועל ת"א עם מעל 5,000 מנויים.
הרשעה בעבירות של התנהגות אוהדים חמורה
אם הרשיע בית הדין קבוצה בעבירה של התנהגות אוהדים בנסיבות מחמירות אשר בגינן המשחק לא הגיע לסיומו ו/או נגרם נזק בגוף ו/או הושלכו אמצעים פירוטכניים בין יציעים, יטיל בית הדין את העונשים הבאים:
בהרשעה ראשונה – הפחתת נקודה אחת בפועל.
בהרשעה שניה - הפחתת שתי נקודות בפועל.
בהרשעה שלישית - הפחתת שלוש נקודות בפועל.
בגין כל הרשעה נוספת (רביעית ואילך) באותה עבירה מהעבירות המנויות לעיל, באותה עונה - בהתאם לשיקול דעת בית הדין (לא פחות משלוש נקודות נוספות לרבות הפחתת נקודות לעונת המשחקים הבאה).
שימוש באמצעים פירוטכניים
אם הרשיע בית הדין קבוצה בעבירה שלא גרמה לנזק גוף או להפסקת משחק, שימוש באמצעים פירוטכניים ביציע ו/או זריקת חפצים שלא גרמה לעצירת המשחק - הקנס יהיה בגובה 1,500 שקל בגין שימוש בכל אמצעי ו/או חפץ לקבוצה מקצוענית וקנס 750 שקל לקבוצה לא מקצוענית.
זריקת אמצעים פירוטכניים למגרש ו/או זריקת חפצים - קנס בגובה 3,000 שקל בגין כל חפץ לקבוצה מקצוענית. 1,500 שקל לקבוצה לא מקצוענית.
התפרצות אוהד או אוהדים שלא גרמה לעצירת משחק - קנס בגובה 1,500 שקל בגין כל אוהד שפרץ לקבוצה מקצוענית. 750 שקל לקבוצה לא מקצוענית.
התפרצות אוהד או אוהדים שגרמו לעצירת משחק - קנס בגובה 3,000 שקל בגין כל אוהד שפרץ לקבוצה מקצוענית. 1,500 שקל לקבוצה לא מקצוענית.
במקרה של שימוש בפירוטכניקה שלוש פעמים במהלך אותה עונה, יוטל עונש של איסור כניסה למשחקי חוץ.
זה לא יחול במקרים הבאים בהם יחולו סעיפי הענישה בתקנון: הפסקה של יותר מפעם אחת במשחק על ידי קהל של אותה קבוצה. עבירה שלישית (לא באותו משחק) של קבוצה בגין אחת מהעבירות המנויות להלן, רשאי בית הדין להעניש את הקבוצה בנוסף גם באי מכירת כרטיסים למשחק חוץ.
יש לציין שבסעיף זה ההתאחדות והמנהלת תלויות באכיפת המשטרה עם הקנסות המנהליים כאשר כיום למשטרה אין כוח אדם בגלל המלחמה לטפל כמו שצריך בדברים.
הרחבת עבירת הגזענות ותוספת התבטאויות לא נאותות הנוגעות לשואה
במסגרת התיקונים, עבירת הגזענות מורחבת. התבטאות בעל פה ו/או בכתב ו/או תנועת גוף ו/או מעשה כלפי פרט ו/או כלפי ציבור, הפוגעים בכבוד האדם או קבוצת אנשים מכל סיבה שהיא, לרבות צבע עור, גזע, דת, שפה, דעה פוליטית, מוצא אתני, מוגבלות, מגדר או העדפה מינית לרבות התבטאויות לא נאותות העושות שימוש בהשוואה בכל מקום ובכל מועד.
בנוסף: ביטויים (בעל פה ובכתב) ו/או מעשים, הפוגעים בכבוד האדם או קבוצת אנשים מכל סיבה שהיא, ובכלל זה צבע עור, גזע, דת, שפה, דעה פוליטית, מוצא אתני, מוגבלות, מגדר או העדפה מינית. כאשר "מעשים" כוללים: לרבות נהמות של קהל אוהדים על רקע גזעני ו/או התבטאויות לא נאותות העושות שימוש בשואה ואשר קיבלו ביטוי בדו"ח שופט המשחק ו/או בדו"ח משקיף המשחק.
לא יילקח יותר הגביע גם כאשר האוהדים יפרצו
התקבלה החלטה אחרי מקרה בית"ר ירושלים וסיפור גביע המדינה כאשר בית הדין המשמעתי קבע בתחילה כי לקבוצה יילקח הגביע בו זכתה לאור ההתפרצות של קהל האוהדים במהלך טקס ההנפה עם נשיא המדינה יצחק הרצוג.
במקרה של עבירת התפרצות קהל רב לשדה המשחק במסגרת גביע המדינה, בכל שלב הקבוצה תודח והניצחון יוענק לקבוצה היריבה. אם הקבוצה זכתה בגביע, יופחתו בפועל ממאזנה ארבע נקודות בעונת המשחקים שלאחר מכן והגביע לא יישלל ממנה.
הפעלת עונש על תנאי
אם הרשיע בית הדין פרט או קבוצה בגין עבירה שביצועה מהווה הפרת התנאי שנקבע על ידו, יהיה על בית הדין להפעיל את העונש על תנאי ולקבוע את הפעלתו. האמור לעיל לא יחול על עונשים על תנאי שנפסקו טרם כניסת סעיף זה לתוקפו.
האחריות של הקבוצות
קבוצה תהא אחראית למעשי אוהדיה, אלא אם תוכיח כי היא נקטה בכל האמצעים האפשריים למניעת עבירות ולטיפול בהן, באופן קפדני, וביצעה את הפעולות הבאות: קיום רגולציה עצמאית ונאותה מול המתפרעים, מינוי על ידי הקבוצה של איש קשר פעיל בין האוהדים להנהלה המקיים באופן קבוע שיח מול האוהדים, הצבת מצלמות במגרש בהתאם לדין, פרסום אזהרות בולטות בכרטיסים, בשלטי הכניסה למגרשים בדבר איסור התפרעויות והצעדים שהקבוצה תנקוט כנגד מתפרעים, ונקיטת אמצעים משפטיים כנגד המתפרעים.
נטל ההוכחה בדבר קיום האמצעים הנ"ל יוטל על הקבוצה הנאשמת. בית הדין רשאי לשלול את תחולת הסייג לאחריות השילוחית של קבוצה לעבירות שבוצעו על ידי אוהדיה, אם הקבוצה הנאשמת הורשעה באותה עונת משחקים רק פעם אחת, ואלא אם עבר פרק זמן משמעותי למן העבירה הראשונה שבגינה הורשעה הקבוצה ועד להעמדתה לדין בגין עבירה נוספת כאמור.