כדורגל הוא משחק שבו לפרט יש השפעה פחות גדולה מבענפי ספורט אחרים בגלל שישנם 11 שחקנים על המגרש, אך למרות זאת, הכוכבים הגדולים יכולים להגדיר קבוצות. שחקן מספיק דומיננטי יכול לרסק קבוצה כשהוא עוזב בעיקר בגלל שקשה למצוא לו מחליף מיידי, אבל היופי עבור מכבי חיפה הוא שלמרות הפרידה מעומר אצילי, המחליף הראוי כבר נמצא בקבוצה.
יכול להיות שההחתמה של דיא סבע בחלון ההעברות של ינואר שינתה את העונה שחלפה, אך גם אם לא כך פני הדברים, היא כנראה תשנה את העתיד של הירוקים. מדובר בשחקן שובר שוויון ברמת הליגה, ושחקנים כאלה שיכולים להיות יציבים במשך תקופה ארוכה כמעט ולא קיימים בליגת העל.
אם ההחתמה ההיא לא הייתה מתרחשת, אז יכול להיות שסבע היה מוצא את עצמו במקום אחר כעת, גם יכול להיות שמכבי חיפה הייתה מתחרה על שירותיו עם מכבי תל אביב. למרות זאת, המציאות היא שבחצי העונה הזו הוא הספיק להתחבר למקום מספיק כדי לוותר על כסף יותר גדול שיכול היה לעשות מעבר לים, אך זה לא מספיק.
דיא סבע (רדאד ג'בארה)בסופו של יום, גם כשהוא אצלה, מכבי חיפה הייתה צריכה להשקיע ולהראות נכונות מהצד שלה, וזה בדיוק מה שקרה. לא כל יום מגיע האיש שראוי להפוך למשתכר הגדול בכל הזמנים של מועדון בסדר גודל כזה, אך 600 אלף האירו שירוויח עשויים להיות משני עונה.
ההחלטה של יעקב שחר לפתוח את הכיס היא כנראה זו שהשאירה את סבע במועדון ואין מוצדקת כמוה. הוא שחקן שיכול לשחקן במגוון עמדות, לאיים על השער בתנועה לעומק, בכדרור ועם בעיטות מחוץ לרחבה, ולא פחות חשוב – סבע כבר הוכיח לאורך הקריירה כי ביכולתו לספק מספרים. השערים והבישולים שאצילי סיפק בתקופה המוצלחת שלו בירוק יהיו חייבים להגיע ממקור אחר אם מכבי חיפה רוצה לזכות באליפות רביעית ברציפות. בלי סבע היה קשה לראות את המשך הרצף גם אחרי תקופת ברק בכר, איתו בקבוצה יכולים להמשיך להאמין בעצמם, ובצדק.
הכתוב הוא טור דעה.