לא הייתי זקוק לצפות בהפסד המביש הערב (ראשון) 3:2 מול מכבי פתח תקווה כדי להבין מזמן שמכבי חיפה ככל הנראה לא תזכה באליפות נוספת. נכון, המאמן ברק בכר, השוער ג’וש כהן, מוחמד אבו פאני, וכמובן עומר אצילי הכל יכול, כולם נעלמו, אבל למכבי חיפה יש מספיק שחקנים טובים כדי להיראות יותר טוב מכפי שהם נראו על כר הדשא הערב מול המלאבסים.
ביאנג בויז זו הייתה הופעה לא טובה, אבל נגד קבוצה מצוינת. הערב, זו הייתה הופעה רעה מאוד נגד קבוצה בינונית לכל דבר, עם כושר גופני לקוי יחסית לקבוצה כמו מכבי חיפה שכבר משחקת כל כך הרבה משחקים מתחילת העונה ולה כושר גופני גבוה.
צריך להגיד את האמת, יכול להיות שמסאי דגו מאמן מוכשר לפי זה שגל אלברמן בחר בו לתפקיד לעונה הזאת. אבל הצוות שלו חסר ניסיון ואימן קבוצות בליגות נמוכות יחסית והשאלה שאני שואל, האם כיום בכדורגל המודרני, במועדון כמו מכבי חיפה שמשקיע מיליונים, זה הצוות שיכול לקחת אותו הכי רחוק בכדורגל הישראלי? וגם ה”מעטפת”, שגל אלברמן ויענקל’ה שחר הבטיחו קבל עם ועדה במסיבת העיתונאים בפתיחת העונה, לא תעזור הפעם עם כל הכבוד להם, הם לא משחקים על כר הדשא.
דיא סבע (רדאד ג'בארה)אם ההחלטות שלהם העונה הן קטסטרופליות, אז אין על מה לדבר. שלא נדבר על הליגה האירופית, עם המשחק הקרב ובא מול ראן ביום חמישי. משחק ההגנה הקבוצתי גרוע בלשון המעטה, וזה לא רק שחקן ספציפי, למרות שהערב מדובר בשחקן ספציפי, אבל הגנה עושים כולם ובמכבי חיפה, רוצים רק לשחק כשהכדור ברגליים שלהם.
אני מסכים, ‘אול אין’ זה סגנון משחק נהדר, אבל מה קורה אם השחקנים ההתקפיים נשמרים בצורה הדוקה? שחקן כמו צ’ירון שרי, למרות שהוא ניסה במחצית הראשונה לעשות דברים נהדרים, חלק בהצלחה וחלק לא, ליאור רפאלוב לא רע עם הכדור, דיע סבע לא רע עם הכדור למרות שהיום הוא לא היה הכי טוב אבל בישל והבקיע. ענאן חלאילי מצוין עם הכדור, כולם רוצים את הכדור לרגל, חוץ מחלאילי כמובן, והכי קל לשמור את מכבי חיפה ולצופף נגדה עם הרבה שחקנים ולסגור אותה הרמטית.
לורנצו שימיץ' וסוף פודגוראנו אחרי המשחק (רדאד ג'בארה)למכבי חיפה אין שום דבר מפתיע. העליות של פייר קורנו הן שקופות, דניאל סונדגרן עלה אולי שלוש פעמים במחצית השנייה וניסה לעשות דברים כולל בעיטה שכמעט הלכה לחיבורים, אבל זה מעט מאוד וזה לא מספיק, כי לירוקים אין משהו יוצא דופן לקבוצה שמתיימרת להיות האלופה העונה, וכמובן הייתה אלופה בשלוש העונות האחרונות.
כשאני מסתכל על המשחק בזכוכית מגדלת ואני מחפש טביעת יד של מאמן ברמה של מכבי חיפה, אני עדיין לא רואה משהו שקרוב לזה. כי כשאתה רוצה לשחק ‘אול אין’, אז תדאג שהשחקנים ירצו לעשות דברים כשהכדור אצל היריבה, וכאן קבור הכלב. תראה מה מכבי פ”ת עשו כשהכדור היה אצל מכבי חיפה, ומה קרה להיפך. בכל פעם שמכבי פ”ת הייתה עם הכדור, זו הייתה סכנה להגנה של מכבי חיפה.
עבדולאי סק ומסאי דגו (רדאד ג'בארה)אז רפאלוב פתח בשמאל, תפקיד שלא מתאים לו, למרות שעשה פעולה אחת יפה, אבל מיד לאחר מכן הוא הועבר למרכז המגרש כי הוא לא שמר את טל בן חיים. כשאתה רואה שחקן בן 34 כמו טל בן חיים שמשחק כמגן ימני בחמישיית הגנה וכל פעם יוצא קדימה, הגול בצד שלו באוויר. ואז בסופו של דבר, מגיע בלם חדש, שהגיע מהליגה האיטלקית השנייה ומקבל את ההזדמנות לשחק בהרכב במקום שון גולדברג הפצוע שלכו תדעו מתי יחזור, ועושה שגיאה שמלמדים אותך בכיתה א’ של הכדור לא לעשות. בלם לעולם לא מוביל כדור ומנסה לכדרר שחקני יריב. למה?
א’ כולם רואים שהוא עם הכדור, ב’, בצוות המקצועי של היריבה רואים שהוא מוביל כדור ו-ג’, שחקני היריב חוטפים לו את הכדור ומיד הכדור יוצא לטל בן חיים הבלתי נשמר ובזכות ההגנה הקלוקלת, אפשר להגיד גם טל בן חיים הבלתי נגמר, שעשה את ה-0:1 משער עצמי של עבדולאי סק.
לורנצו שימיץ' (רדאד ג'בארה)עוד נחזור ללורנצו שימיץ’, אבל הגיע הזמן ש”סק המרסק” שריסקו אותו היום, יסמוך על השוער שלו. לא יכול להיות שזה השער העצמי השלישי שלו, הוא רוצה להגיע לכל כדור שנבעט לשער, הוא כנראה לא סומך על ניצן, אבל אם לא ניצן היום, זה גם יכול היה להיגמר 2:5. לא יכול להיות שבלם של נבחרת סנגל, עידן טוקלומטי יעשה לו קרקס מידרנו, כשייקח אותו בכדורי גובה, יגיע לפניו בגול השלישי, סק נמצא בירידה קשה מאוד וזה יחבל במשחק ההגנה של חיפה, כי מכבי חיפה תלויה בו. ואם לא יעזרו לו, הרבה שחקנים יהיו “תלויים” לידו מטאפורית.
מצד שני, איתמר ניצן, שוער עם המון ניסיון, חייב להבין שהוא לא שחקן שדה שמשחק נגד היריבה. היריבים שלו הם גם שחקני ההגנה שלו, כי בכל רגע נתון, שחקן הגנה יכול לעשות טעות, יכול לבעוט לשער שלו ועוד הרבה דברים שיכולים לפגוע בשוער. לכן, הוא צריך להיות מוכן ומזומן לכל מהלך כזה שעלול לסכן אותו וזה קורה כבר כמה פעמים.
איתמר ניצן בהלם (רדאד ג'בארה)וכאן אני חוזר לשימיץ’. על הגול הראשון כבר דיברתי, אבל בגול השני, הוא נמצא עם הגב ליריבה, לא רואה מי מאחוריו, ואם השוער לא מזהיר אותו שיעיף את הכדור, או שחקנים שמסביבו, אז הוא לא יודע מי תוקף אותו, הוא צריך לשחק פשוט – לתת פס לשוער או להעיף את הכדור למקומות שלא מסכנים את שערה של מכבי חיפה. טעות כזו חורצת כנראה את גורלו במכבי חיפה, שלא נדבר על הטעות בגול השלישי, שם קיבל כדור מניצן ומסר פס לשחקן יריבה שבא מול השער וזה נגמר ב-2:3.
עם כל הכבוד למכבי חיפה, את הכבוד הכי גדול מגיע לבני לם ומכבי פ”ת. לבני היה ברור מראש שלמכבי חיפה יש יתרון גדול בכושר הגופני ובכושר המשחק, באיכות שלה, הוא התכונן בצורה נהדרת. כמעט הכל יציאה למעלה, מכבי פ”ת הצליחה לכבוש. עם קצת יותר ערנות, התוצאה הייתה יכולה להיות יותר גבוה. לכן, אם חיפה לא תשכיל להבין שצריך לשחק גם כשהכדור אצל היריבה, המצב ייגמר בבכי רע, שיתחיל כבר ביום חמישי מול ראן. נקווה ששם, איכשהו, זה ייראה יותר טוב.
דולב חזיזה מנחם את לורנצו שימיץ' (רדאד ג'בארה)