1, 0, 2, 1, 4, 9, 0. אלו לא המספרים הזוכים בלוטו. ממש לא. אפילו רחוק מכך. אם כן מה הם אתם שואלים? אלו מספרי השערים ברוב העונות של הרכש החדש של מכבי חיפה, קאיו, לפני שהגיע לגראסהופרס השוויצרית, שהפכה אותו לסקורר ולשחקן שמח ומאושר.
13, 11, 13 ו-14 לעומת זאת, הם המספרים של הקיצוני הברזילאי בארבע העונות האחרונות בשווייץ; מה משותף לכל העונות הללו? בשלוש מהן הוא שיתף פעולה עם לא אחר מאשר מונס דאבור.
אז איזה קאיו מכבי חיפה תקבל? את זה משווייץ שכובש בצרורות ולמעשה הופך להיות הבורג המרכזי של המועדון, או זה שמיעט לשחק באיינטרכט פרנקפורט ובברזיל? אם לשפוט לפי העונות האחרונות של הירוקים מהכרמל, בהן שחקנים מתקשים להגיע לספרות כפולות בעמודת השערים, הם יקבלו את השחקן מגרמניה. אבל קאיו בא לפה כדי לשנות את העונות האחרונות ולהפיח רוח חיים במכבי חיפה, להפוך את המועדון לשמח יותר. אז תנו לו צ’אנס. הוא משחק מהלב.
קאיו סזאר אלבס דוס סנטוס, שמו המלא של הרכש הירוק הברזילאי בן ה-31, עבר לא מעט תלאות במהלך הקריירה הלא קצרה שלו, שהתאפיינה בעיקר בעליות ומורדות, כאשר אם מסתכלים עליה בצורה מעמיקה, מגלים שהעוגן המרכזי הוא לא אחר מאשר המאמן הגרמני מיכאל סקיבה.
קאיו, שנולד וגדל בוואלפריסו, כפר בצפון סאו פאולו, התאהב במשחק עוד כשהיה בשא”ש (גבעת חלפון אינה עונה, ויקטור חסון לקסל”ר), כאשר הצעצוע הראשון שקיבל כמתנה היה כדור כדורגל, איתו הוא העביר שעות על גבי שעות ולא הפסיק להתאמן. “מאז שהייתי ילד קטן חלמתי להיות שחקן כדורגל”, סיפר קאיו בראיון בעבר.
בגיל 15 הברזילאי הצעיר והנחוש הרגיש שזה הזמן שלו לפרוח; אז הוא עזב את בית הוריו, נפרד יפה לשלום והלך להגשים את החלום. ב-2002 קאיו הצטרף לאקדמיית הנוער של גרמיו אחרי שקיבל הצעה ממועדון הפאר, אך לאחר עונה אחת בלבד באקדמיה, הוא החל במסע הנדודים שלו.
תחילה עבר קאיו בהשאלה לעונה לגוארני, חזר לקבוצת האם וב-2006 שוב יצא להשאלה, הפעם לאינטרנסיונל, שם לא קיבל את הבמה ולא הצליח להוכיח את עצמו, אך שנה לאחר מכן, כשהוא בן 21, הושאל קאיו לפלמייראס ושם הגיעה הפריצה הגדולה של הכישרון הברזילאי הצעיר.
קאיו, שכבש 11 שערים ב-27 משחקים במדי פלמייראס, היה על גג העולם וחש שהוא עלה על הגל הנכון. העונה הטובה של הברזילאי גרמה ללא מעט קבוצות ללטוש עיניים לעברו. מי שהייתה הכי רצינית היא איינטרכט פרנקפורט הגרמנית, שב-2008 שילמה עליו לא פחות מארבעה מיליון יורו וחצי.
ואז, אחרי ההצלחה הגדולה בפלמייראס, הגיעה הנפילה הגדולה דווקא בגרמניה, אליה הגיע כרכש היקר ביותר בהיסטוריה של פרנקפורט במהלך חודש ינואר. הופעת הבכורה שלו הייתה אחרי פגרת החורף בבונדסליגה, כאשר נכנס כמחליף מול האנזה רוסטוק בדקה ה-83. אחרי 52 דקות בשני המשחקים הראשונים שלו, קאיו נכנס בפתיחת המחצית השנייה מול אנרג’י קוטבוס וכעבור 13 דקות חגג שער בכורה בבונדסליגה, כאשר הוא מוכיח כמה כישרון טמון ברגליו.
עד לתום אותה עונה, קאיו לא הצליח להרשים יותר מדי, כאשר מתוך 17 משחקים בחצי השני של העונה, הוא שותף בעשרה מהם ופתח רק באחד. יתר על כן, הוא שיחק רק ב-16% מכמות הדקות באותה חצי עונה, כאשר שותף ב-244 דקות מתוך 1,530. מעט. מעט מדי. גם עונתו השנייה הייתה חלשה. אמנם הוא הכפיל את מאזן כיבושיו בגרמניה, דבר לא מסובך בכלל אחרי שהבקעת שער אחד, אבל ב-660 הדקות שקיבל הברזילאי, הוא לא הצליח להותיר חותם בעונתו השנייה וההסתגלות שלו הייתה קשה.
קאיו היה בהלם מהשוני הקיצוני בין אירופה ובעיקר גרמניה, לכפר בו גדל בברזיל. “הפעם הראשונה שראיתי שלג הייתה במהלך משחק נגד הרטה ברלין, מרוב התרגשות אפילו עצרתי במהלך המשחק והסתכלתי על השלג יורד”, סיפר בעבר קאיו והוסיף שהקור הקשה גם על ההורים שלו שהגיעו לביקור בגרמניה אצל בנם שהצליח לפרוץ את תקרת הזכוכית וגם הביא להם כבוד וכסף בזכות הכדורגל. “הם הגיעו אליי לפני חג המולד, שזו תקופה קרה מאוד, הם היו בהלם ולא חזרו שוב לגרמניה”. אבל לא רק הקור או הקושי על כר הדשא הפריעו לברזילאי. “האנשים בגרמניה רחוקים מאוד, הם לא חמים, זה היה מאוד קשה בשבילי”, סיפר. “לעומת זאת, בשווייץ האנשים הרבה יותר ידידותיים”.
אחרי עונה וחצי לא פשוטות, הגיע מיכאל סקיבה לפרנקפורט. המאמן הגרמני החזיר את שמחת החיים לברזילאי, שב-2009/10 רשם את עונתו הטובה ביותר בגרמניה עם ארבעה שערים, רחוק מאוד מהציפיות של אנשי פרנקפורט כאשר הם רכשו את הכישרון הברזילאי הצעיר, שבמדינתו סיפרו עליו שהוא אחד השחקנים המוכשרים במועדון וצפוי לו עתיד מזהיר. מזהיר מאוד. תחת סקיבה קאיו הראה לא מעט ניצוצות, אך הוא התקשה לשמור על המשכיות ולהיות טוב וחד מול השער לאורך פרקים ארוכים במהלך העונה.
בנוסף, קאיו, שהיה בעל משקל עודף, סבל גם מכושר גופני לקוי. שלוש פעמים הוא כשל לעבור את בדיקות הכושר וחומצת החלב הנדרשות בגרמניה ולכן היה צריך לעבוד קשה יותר באימונים. אחד העיתונים טען כי זה נובע מעצלנות, קאיו מצדו טען: “המבחן הזה לא אומר כלום, זה לא הדבר הכי חשוב בכדורגל, אני יכול לרוץ הרבה ואין לי שום בעיה”. מי שעוד לא התייחס יתר על המידה לנושא הכושר הגופני היה כמובן המאמן סקיבה, שהמשיך לתת אמון בשחקן הכשרוני שלו, אך כן העיר לו במהלך האימונים על המשקל העודף שלו ועל כך שהוא צריך לרדת במשקל.
קאיו, שתחת סקיבה כאמור, כן הראה ניצוצות ויכולות, והוכיח שכישרון יש לו ברגליים, פתח טוב את עונת החורף ב-2011. הברזילאי חוזר על ידי דינמו מוסקבה, שכבר הייתה מוכנה לשלם עבורו 5 מיליון יורו (אין לאף אחד מושג עדיין איך), אך פציעה בסחוס של הברך שגילו הרופאים ברוסיה הפילה את העסקה. קאיו נשאר בגרמניה. זמן קצר לאחר מכן סקיבה פוטר וב-2012 גם הקיצוני עזב את פרנקפורט בקול ענות חלושה.
“אם ג’וניצ’י אינמוטו לא היה נפצע, לא היינו מביאים את קאיו בכלל”, נזכר מאמן פרנקפורט בזמן הגעתו של הברזילאי פרידהלם פונקל. “הוא בעל כישרון בהתקפה, שחקן מוכשר מאוד שגם תרם לנו, אבל מבחינה טקטית לא הייתי מרוצה ממנו בכלל”.
קאיו הגיע לגרמניה כהבטחה לעתיד, כרכש היקר ביותר בתולדות המועדון, כאיש שיגרום הנאה לצופים, שידליק את האצטדיון. אבל התקוות הללו של הגרמנים מעולם לא התממשו. אפילו לא היו קרובות להתממש. קאיו לא התאקלם כמו שצריך; לא לשפה, לא לתרבות השונה, לא למזג האוויר ובעיקר לא לכדורגל. אחרי שפונקל עזב, סקיבה עוד הצליח להוציא ממנו מעט ניצוצות, אך זה לא היה מה שקיוו לא. לאחריו גם כריסטוף דאום וארמין פה לא הוציאו יותר מדי מהברזילאי. וכך, קאיו שהגיע בקול תרועה רמה, עזב בקול ענות חלושה עם 85 הופעות במדי פרנקפורט ורק שמונה שערים ושני בישולים.
“יש לו בעיטה טובה, יש לו טכניקה טובה, יש לו יכולות נהדרות, הוא שחקן ספקטקולרי שמספק הרבה רגעים יפים לאוהדים. הוא אפילו טוב במשחק הראש”, נכתב עליו בגרמניה. “אבל זה מעולם לא עבד בשיתוף פעולה עם השחקנים האחרים בפרנקפורט. הוא לא הצליח להבין איך קבוצה עובדת, איך לעמוד מבחינה טקטית. הוא התקשה להבין את המשחק באירופה, הוא רגיל למשחק כמו שמשחקים אותו בברזיל. זה משחק שונה וצריך להסתגל למעבר, רק שהוא לא הצליח לעשות זאת. בנוסף, הוא כל הזמן חזר עם משקל עודף מחופשות בברזיל”.
אחרי התקופה בגרמניה, קאיו חזר הביתה, לברזיל. “הייתי להוט להגיע הביתה, לחזור למדינה שלי”, סיפר קאיו, שיכול לשחק הן כקשר והן כקיצוני ימני. “אבל מהר מאוד הבנתי שבברזיל הסיכויים שלי להתקדם, להשתפר וגם להצליח נמוכים מאוד, אפילו קלושים”. אחרי תקופות בבאהיה ובאתלטיקו גויאנינסה, כשהוא בעיקר פצוע וכמעט לא משחק, הוא החליט שהגיע זמנו לשוב ליבשת הישנה ולעשות תיקון. “רציתי לחזור לאירופה. זה מה ששינה לי את הקריירה בסופו של דבר”.
ואז סקיבה מונה למאמן גראסהופרס, והשאר היסטוריה מבחינת קאיו. המאמן הגרמני רצה מאוד להתאחד עם הברזילאי שוב, אבל בקבוצה השוויצרית לא התלהבו מהשחקן שנחשב לבלוף במדינה השכנה. אלא שמצוקת מזומנים אצל אנשי גראסהופרס, שלא היו יכולים לשלם הרבה לשחקנים, גרמה להם להבין שאולי כדאי לשים את יהבם על הכישרון הברזילאי המפוספס. ואכן, קאיו נרכש לבסוף ב-250,000 פרנקים שוויצרים, סכום זעום לעומת המחירים עליהם דיברו בעבר בהקשר שלו (4.5 מיליון יורו, 5 מיליון יורו). ואז, כשהוא מלווה באשתו ושני ילדיו, הוא עשה את הצעד הכי משמעותי וחשוב בקריירה שלו וחתם אצל השוויצרים.
החץ של קאיו השתנה מלמטה ללמעלה; הקריירה שלו החלה לנסוק וללכת בכיוון עליו הוא חלם עת יצא לאירופה. במשחק הבכורה נגד יאנג בויז, הוא חיכה 83 דקות על הספסל, כמו בפרנקפורט, אלא שהפעם, כמו שאמרנו, החץ היה בכיוון הנכון. שלוש דקות אחרי שנכנס הוא כבש את שער הניצחון. הברזילאי לא הביט לאחור וסיים את העונה עם 13 כיבושים ושבעה בישולים, כשהוא מוביל את ההתקפה האימתנית של גראסהופרס לצד שקלזן גאשי ומיודענו מונס דאבור, שהגיע באמצע העונה.
גראסהופרס סיימה במקום השני במרחק שבע נקודות מהאלופה הנצחית באזל וגם זכתה בגביע השוויצרי, הישג לא מבוטל כלל. קאיו כמובן היה אחד האחראים לכך וזכה לאהדה רבה מצד האוהדים של החרגולים. “הופתעתי מהרמה הגבוהה פה בשווייץ, לא ציפיתי לזה, אבל גם בטח לא חשבתי שזו רמה נמוכה. אני שואף בעתיד להגיע לליגה הצרפתית, הספרדית או הגרמנית”, מה שככל הנראה כבר לא יקרה בקריירה שלו.
בעונתו השנייה בגראסהופרס, ללא גאשי שעבר לאלופה באזל, הוא סיפק את העונה הרעה ביותר שלו. הברזילאי אמנם הגיע למספרים כפולים (11) במניין השערים, אבל תרם רק שני בישולים. גראסהופרס סיימה רק במקום השמיני והמאכזב, כאשר באמצע העונה סקיבה, שהחיה את הקריירה של קאיו מחדש, סיים את דרכו ובמקומו מונה פיירלואיג’י תאמי.
ב-2015/16, קאיו היה השחקן המצטיין של השוויצרים בצוותא עם דאבור, שהפך לכוכב גדול בשווייץ ולשחקן הכי מסוכן של החרגולים. הישראלי הפציץ 19 שערים באותה עונה, בעוד קאיו הסתפק ב-13 וגם רשם שבעה בישולים. השניים הפכו לאחד הצמדים הכי קטלניים בליגה השוויצרית, כאשר יחד הם כבשו 32 שערים במשותף מתוך ה-65 של גראסהופרס, כמעט 50%.
בתחילת העונה החולפת, קאיו זכה למחמאות רבות, כאשר כבר בתחילתה הוא סומן כשחקן המפתח של גראסהופרס על ידי ה’בליק’ השוויצרי, שבחר את עשרת שחקני המפתח בליגה (אחד מכל קבוצה). “העומס על הכתפיים של הברזילאי, יצליח להמשיך לכבוש בצרורות”, נכתב. אז כן, הוא סיפק את הסחורה.
העונה שעברה לא הייתה פשוטה בכלל עבור קאיו; תחילה חברו הטוב להתקפה דאבור עזב לטובת רד בול זלצבורג, אחר כך התרחש האסון בקולומביה של שפקוואנסה הברזילאית. קאיו קיבל את ההתרסקות בצורה קשה מאוד והיא שינתה את חייו, אחרי שאיבד שני חברים טובים.
“אני עצוב מאוד”, אמר לאחר האסון. “זו טרגדיה נוראית, איבדתי שני חברים טובים. זה יום אבל לברזיל. התאמנתי בפלמייראס אצל המאמן לואיס קרלוס סארולי, הכרתי אותו היטב והיינו חברים”. בזכות העונה הטובה ההיא בפלמייראס אצל סארולי, שהכינוי שלו הוא גם קאיו (ג’וניור), מה שלבטח גרם להם להתחבר עוד יותר, הוא יצא לאיינטרכט פרנקפורט בסכום שיא. “הבנאדם השני שאיבדתי באסון הוא חוסימאר רוסאדו דה סילבה טבארס, ששיחקתי איתו לפני כעשור באינטרנסיונל כשהיינו בני 20. זה קשה מאוד, עצוב. האסון הזה שינה לי את החיים, הוא הכניס אותי לפרופורציות הנכונות וגרם לי להבין הרבה דברים”.
יחד עם זאת, קאיו תיעל את כל הקשיים לכר הדשא וכבש הכי הרבה שערים בקריירה – 14. בנוסף, הוא בישל שישה שערים ולאחר חזרתו של דאבור באמצע העונה כדי לסייע לקבוצה במאבקי הירידה, השניים חזרו להיות אותו צמד קטלני שכולם חששו ממנו בשווייץ.
“יש בינינו הבנה עיוורת”, החמיא דאבור לחברו הברזילאי. “הוא השחקן המושלם מבחינתי, הוא סופר כשרוני, אנחנו חברים טובים מאוד. נוצר בינינו חיבור נהדר וקליק כבר מהרגע הראשון שהגעתי לשווייץ”. קאיו הוסיף: “אני ומונס טובים מאוד ביחד. התקשורת בינינו? ג’יבריש של אנגלית וגרמנית”.
בכרמל, שם הקבוצה הירוקה משוועת להצלחה בשנים האחרונות אבל האוהדים רואים רק כישלונות, מקווים שהברזילאי יהיה בול פגיעה. הוא צפוי להתאקלם בקלות יחסית, שכן מזג האוויר בארץ שלנו נוח למדי עבורו, להבדיל מגרמניה. בנוסף, יש לו שני ברזילאים בקבוצה שיגרמו לו להרגיש בנוח ובבית – אליסון דוס סנטוס וגוסטבו בוקולי – והליגה בישראל לא עולה ברמתה על השוויצרית.
כמו כן, מכבי חיפה מחזיקה בלא מעט כלים התקפיים מרשימים, אך השאלה היא איך גיא לוזון יצליח לחבר אותם ולהפוך אותם ליחידה אחת שתוכל להסתכל לאלופה הפועל באר שבע ולמכבי תל אביב בלבן של העיניים. אלירן עטר, עומר דמארי, גילי ורמוט, רועי קהת, ניקיטה רוקאביצה, מוחמד עוואד, גיאורגי קוסטדינוב וכעת קאיו.
זוהי רשימה של חלק משחקני ההתקפה הירוקים בעונה הקרובה. רשימה מרשימה מאוד, אבל רובה מורכבת משחקנים שהמשיכו מהעונה שעברה וראינו לאן כל הכישרון הזה הלך. יחד עם זאת, לוזון פותח עונה ראשונה בכרמל, יש לו דף חדש ונקי לעשות ככל העולה על רוחו ועל פיו ישק דבר. יצליח או ייכשל? איך שר אייל גולן? ימים יגידו.