אין מוצא

ארבע שנים מאז הפרידה מאלישע לוי ומכבי חיפה מנסה להמציא את עצמה מחדש. זה התחיל עם ראובן עטר, שהגיע בתור הבן האובד אחרי שנים ארוכות במכבי נתניה וכשל עם תצוגות כדורגל נוראיות. אחריו הגיע אריק בנאדו שהצליח להוציא את העגלה מהבוץ עם המקום השני, קיבל כפרס את העונה השנייה וסיים את העונה בצורה רעה.

יענק'לה שחר הבין כי הוא זקוק למשהו אחר והביא מאמן זר בדיוק כמו מכבי תל אביב. הסרבי עם המוניטין העונה לשם אלכסנדר סטונייביץ' הוכיח שהדרכון לא ממש משנה וגם מרקו בלבול לא הצליח לייצר כדורגל איכותי.  

אוהדי חיפה. מגיע להם יותר (ניסן עייש)

לשחר נמאס והקיץ חזר רוני לוי, שזכה בעבר בשלוש אליפויות רצופות, חזר אל המועדון הירוק. בזמן שהיו כאלה שחשבו כי המאמן שנחל הצלחה בנתניה יחזיר עטרה ליושנה, העונה הנוכחית נראית כמו עוד אכזבה, הרחק מהחלומות על גאולה. האיש החדש/ישן על הקווים סובל מאותן הבעיות של קודמיו כאשר הוא שוב נכשל עם הזרים, מתקשה להוציא משהו מהסגל הישראלי הבינוני. ההבדל היחיד הוא שמכבי חיפה מודל 2015/16 הצליחה לכבוש רק שני שערי זכות וגם הם במשחק ליגה בודד מתוך שבעה.

החלומות לפיהם הסכר ייפרץ מול הפועל רעננה עם הבקעת השערים, התבדו בענק עם ההצגה המאכזבת מול קריית שמונה. מסתבר שהחגיגה על החבורה של חיים סילבס הייתה חד פעמית כשהירוקים אפילו לא הצליחו לייצר מצבי הבקעה ממשיים.

רוני לוי. המצב רק הפך לגרוע (עמרי שטיין)

על הנייר יש למכבי חיפה ארסנל התקפי מרשים, בפועל היא פשוט חסרת לב ונשמה. במצב הנוכחי שוב דבר לא יעזור לרוני לוי כאשר שחר צריך כבר לחשוב על תוכנית חלופית. אולי רק מאמן בשיעור קומה של פפ גווארדיולה מסוגל לעזור למכבי חיפה ואם לא הוא, אז כבר היא זקוקה לרופא.

הכתוב הינו טור דעה