אפשר להבין את ההתרגשות בקרב אוהדי מכבי חיפה: עונת ה-100 של המועדון בפתח, האצטדיון המפואר בפאתיה הדרומיים של העיר מקבל צורה, הסמל והמדים שודרגו, וחשוב מכל - אירופה בפתח.

מכבי חיפה השתדרגה עם רכש בדמותם של אלעד גבאי, רובן ראיוס, רן אבוקרט ושמעון אבוחצירה, אך על אף צירופו של האחרון, החוד של הקבוצה עדיין לוקה בחסר.

שמעון אבוחצירה הוא חלוץ נהדר וראוי ללא ספק, אבל אי אפשר להפיל על כתפיו את כל הנטל. יותר מזה, המצב שנוצר עלול לפעול דווקא לרעתו. אבוחצירה חייב לשחק לצד חלוץ בעל ניסיון וכושר מנהיגות, חלוץ מהסוג שישדרג אותו, ישלים אותו בחלק הקדמי ויספק לו מצבי הבקעה.

בנאדו. אין פיתרון לחוד, וויתר על עמאשה מהר מדי (חגי ניזרי)
בנאדו. אין פיתרון לחוד, וויתר על עמאשה מהר מדי (חגי ניזרי)
 

מכבי חיפה פעלה הקיץ באופן שגוי. המלפפונים החמים כבר סומנו מראש ונחטפו, והיום היא עומדת רגעים לפני אירופה עם חוד דל וחוסר ביטחון. במקום לפעול במישור השיווקי ולהתרכז במכירת מרצ'נדייז לאוהדים, עליה לנסות לסגל התנהלות נכונה של מועדון מתוקן.

איפה מערך הסקאוטינג של המועדון? אם ארבייטמן ירד מהפרק, איפה האופציות החלופיות? למה מחכים עד הרגע האחרון? מועדון שמתיימר לעמוד ברמות אירופאיות לא יכול ליפול להתנהלות ישראלית טיפוסית.

בשנים האחרונות חיפה נכשלת בכל מה שקשור לחלק הקדמי. ניחא החלוצים שלא הצליחה להביא, הכתם השחור באמת זה אלו ששיחררה בלי לחשוב פעמיים.

מועדון שלא מצליח לגלות את הכישרון בשחקני נוער כמו עדן בן בסט ותומר חמד, לא ראוי לעמוד בצמרת הכדורגל הישראלי. בן בסט השכיל לחצות את הכביש כדי לפרוע את השטרות, וחמד, עד שהבינו בכרמל (אחרי כולם) שהוא שווה דבר או שניים, כבר ארז את המזוודות וברח, ופרח.

מילה טובה על וויאם עמאשה. התנהלות של ספורטאי למופת: עקשן, מקצוען ונטול אגו. אולי לפני שמראים לו את הדרך החוצה, ימצאו בכרמל מחליף ראוי? אף אחד לא מדבר על חזרה להרכב, אבל תנו לשחקן להיאבק ולנסות להוכיח את עצמו מחדש.

בן בסט מחורר רשתות בטולוז. בחיפה לא מצאו לו מקום (הרשמי של טולוז)
בן בסט מחורר רשתות בטולוז. בחיפה מיהרו לוותר עליו (הרשמי של טולוז)
 

בשביל להצליח, חיפה חייבת להתנהל כמו מועדון אירופאי. לא רק כלפי חוץ, אלא מאחורי הקלעים, בחלק המקצועי שלא מייצר כותרות. צעד אחד זה להעמיד מערך סקאוטינג ראוי, אך עוד לפני כן עליה לנצל את הכישרונות הפוטנציאליים שהיא גידלה במו ידיה. בטח לא לוותר עליהם בקלות ולאכול אחר כך את הכובע.

הכתוב הינו טור דעה

הגיבו ראשונים לכתבה הוספת תגובה