עד היום בישראל היו שלושה שוערים זרים שעשו את ההבדל עבור קבוצותיהם ואף יותר מכך. וינסנט אניימה הוא השוער הגדול ביותר ששיחק בארץ, שורה אובארוב ו-ויקטור צ'אנוב שהיו מצויינים ואף היו חתומים על הישגים של הקבוצות שלהם.
אצל בויאן שאראנוב הסיפור עד עכשיו שונה. העונה הראשונה שלו במכבי חיפה הייתה קשה, למעשה עונה לא טובה של הקבוצה וזה השליך על היכולת שלו. הוא היה אמור לדחוק את ניר דוידוביץ' מהשער, אבל בסוף נדחף ע"י השוער הוותיק לספסל. העונה הוא פתח כשוער שלישי, ביציע. הובא בכסף גדול כאשר המטרה הייתה שיהיה שוער ראשון.
אבל הפציעה של ניר דוידוביץ' ויכולת בינונית של אמיר אדרי החזירה אותו לשער. בעידן של אריק בנאדו כאשר הקבוצה התייצבה זה עזר לו לצבור שוב את הביטחון שהיה חסר לו ולסיים משחקים רבים ללא ספיגת שערים.
 |
| שאראנוב. לא עושה את ההבדל (עמית מצפה) |
|
| |
לא זוכר ששאראנוב ניצח העונה משחקים עבור מכבי חיפה וזוהי שאלת השאלות. האם שאראנוב הוא שוער שיכול לקחת את מכבי חיפה רחוק לאירופה והאם הקבוצה יכולה לסמוך עליו?
לזכותו ייאמר שהוא שוער מאוד אתלטי, עוצר בעיטות מצוין, אבל אני מזהה אצלו קושי בחלק מכדורי הגובה. בסך הכל, לליגה הישראלית הוא טוב, עדיין לא גדול, עדיין לא אחד שעושה את ההבדל אבל מאחר ואצל שוערים בדרך כלל ההתפתחות שלהם והבשלות שלהם מאוחרת, אני חושב שיש לו פוטנציאל והעונה הבאה היא צומת מרכזית ומבחן גדול עבורו.
בעידן המודרני של הכדורגל רוב השוערים סובלים ממצוקת שליטה בכדורי הגובה, בגלל מהירות ההגבהה וזמן התגובה הקצר שיש לשוערים, כל אלה מאוד משמעותיים.
 |
| קינן כועס על שאראנוב. אפשר לסמוך עליו? (משה חרמון) |
|
| |
מבחינת המבחן של שאראנוב, הוא תלוי בשחקנים שמשחקים עימו, בחלק האחורי וביכולת של הקבוצה. השאלה האם במשחקים של חיפה באירופה, הוא יכול לעשות קפיצת מדרגה. הסרבי צריך לקבל את ההזדמנות כאשר בגרף ההתקדמות שלו רואים שיש עלייה ביכולת שלו. הדברים האלה צרכים לתת לאריק בנאדו מקום לאופטימיות מבחינת השוער שלו.