ו-רד מהעץ

מסביבות הדקה ה-50 במשחק בין מכבי חיפה לבני יהודה הרגשתי את הכותרות של היום למחרת. עידן ורד נקרא להיכנס למגרש כמחליף (השם ישמור) ועשה זאת בריצה קלילה/הליכה/זחילה, במקום לטוס לעמדת החילופים כדי להיכנס כמה שיותר מהר, כפי שמצופה משחקן שלא פתח בהרכב. 32 דקות קיבל ורד, שכנראה חושב שמגיע לו הרבה יותר ועשה כמעט הכל כדי להראות שלא ממש בא לו לעלות כמחליף.

זה לא יהיה נכון ולא יהיה פייר להאשים את הקשר הצעיר בכך שעשה דווקא, אך חוסר החשק היה מופגן ובולט ואותי זה מקומם. כאשר אלישע לוי 'העז' לבקר את ורד לעיני חבריו, הקשר דאג להעביר מסר דרכם ש"זה לא יפה להעביר ביקורת לעיני כולם".

אז ורד, גדולים ממך ספגו ביקורת בחדר ההלבשה ולא אמרו מילה. אתה יודע מה ורד, אם אלישע היה מבקר את יניב קטן או את ניר דוידוביץ' לעיני כל השחקנים עוד הייתי מצליח להבין את ההתקוממות, אך בתור שחקן צעיר, בן 21 ליתר דיוק, שעדיין צריך להוכיח את עצמו, הייתי מצפה שתבין את הדברים ותגיע לאימון הבא כדי 'לאכול את הדשא' ולהראות למאמן שהוא צודק.

עידן ורד מול בני יהודה. לא שיחק עם חשק (עמית מצפה)

אפשר להגיד הרבה דברים על אלישע לוי, במיוחד כאשר התוצאות העונה לא ממש מחמיאות למאמן וקבוצתו, אבל דבר אחד בטוח – הוא רוצה להצליח לא פחות מכל שחקן או אוהד. ההתעקשויות על שחקן כזה או אחר (מרלון דה חסוס) לא תמיד מובנות וגם ההרכבים לא פעם שגויים, אך אני בטוח שכל ההחלטות הן מקצועיות נטו.

ורד כועס שהוא זה שמשלם את המחיר? כנראה שהבעיה היא גם אצלו. בואו נחזור אחרונה לתחילת הקדנציה של המאמן בכרמל. ליאור רפאלוב, שחקן העונה שעברה, היה בסיטואציה דומה ל-ורד ולא אהב למצוא את עצמו על הספסל או כחילוף ראשון. אולם, רפאלוב הפנים שהוא חייב להתיישר וברגע שזה קרה, הוא הפך לשחקן מוביל והדרך לאירופה, גם אם זו בלגיה, היתה קצרה.

אלישע לוי ועידן ורד (יוסי ציפקיס)

קראתי שעידן ורד לא פוסל עזיבה בינואר. מבחינת כישרון ברגליים, אין ספק שהמקום של הקשר אכן באירופה וגבוה הרבה יותר מאשר בלגיה. עם זאת, המקורבים שצצים אחרי כל החלטה שלא לטובתו, הפינוק והפרצופים הם דברים שלא יתקבלו בעין יפה מעבר לים. לפני שהוא בורח לחו"ל, הייתי מציע ל-ורד להיצמד לגוסטבו בוקולי וללמוד מהי מקצוענות. זה יעזור לו וכמובן שגם למכבי חיפה שצריכה אותו מפוקס.

הכתוב הינו טור דעה