שתיים משלוש ה"גדולות" של הכדורגל הישראלי שיחקו הערב במסגרת המחזור האחד עשר של ליגת העל, מכבי חיפה והפועל ת"א. שתי האלופות האחרונות, ושתיים מהקבוצות שמתיימרות לזכות בה גם השנה. על פניו, שתיהן הגיעו במצב דומה וביחד עם מכבי ת"א אמורות להילחם ראש בראש, שבוע אחרי שבוע, על ראשות הטבלה. בפועל ההבדלים הם רבים.
ההבדל העיקרי והקריטי הוא באופי של הקבוצות. אי אפשר להגיד שהפועל ת"א משחקת טוב יותר ממכבי חיפה, או מראה יכולת עדיפה. במשחק מול סכנין ראינו שוב הפועל ת"א, חלשה ועייפה, ראינו קבוצה ש-"על הנייר" היא עדיפה בהרבה מסכנין אך על הדשא (הגרוע מאוד צריך לציין) האדומים מתל אביב ממש לא היו עדיפים מאלה מסכנין.
כמו הפועל ת"א, גם מכבי חיפה הראתה יכולת פושרת מאוד, פרט לשאראנוב שהיה מצויין, ההבדל בין חיפה והפועל הוא בכך שהפועל חזרה לתל אביב עם שלוש נקודות וחיפה החזירה את בני יהודה לתל אביב עם נקודה אחת. האופי הוא שחסר לחיפה כדי לסגור את פער הנקודות, עד שהם לא יחזרו לנצח גם במשחקים הגרועים ביותר שלהם, כמו שקבוצה גדולה עושה, הם לא יצליחו לחזור לצמרת הליגה.
 |
| שאראנוב. משחק ענק שלו הסתיים ב-1:1, זה אומר הכל (עמית מצפה) |
|
| |
ועוד מילה על הכדורגל הישראלי. 14 שערים נכבשו בשבעה משחקים במסגרת המחזור ה-11 של ליגת העל. שני שערים בממוצע למשחק, בחמישה משחקים בבלגיה נכבשו יותר שערים. אבל זאת לא הנקודה, הנקודה היא שאת אף אחד מהמשחקים הללו לא הייתי ממליץ לאף אחד לראות ובטח שלא לשלם עליו כסף.הרמה של הכדורגל שלנו ממשיכה לצנוח ואותי עדיין מפליא ש-8,000 צופים בכל זאת הגיעו לקריית אליעזר ועוד משהו כמו 6,000 איכלסו את דוחא בסכנין.
הכתוב הינו טור דעה