הגיע הזמן שייתנו לו לעבוד

מכבי חיפה פתחה את העונה לא טוב. איך אוהבים לקרוא לזה בתיאורים- אין זה סוד.

הקבוצה כשלה מלהעפיל לליגת האלופות, ולא נראית טוב בליגה. בסיומם של צמד המשחקים מול גנק, הירוקים לא היו פחות טובים, אך סבלו מחוסר מזל, החמצות לא מחוייבות המציאות(עוד קלישאה יפה, כאילו יש החמצות מחוייבות מציאות), ובפנדלים? זה לכאן או לכאן, ג'ון טרי עוד יכתוב על זה ספר.

בליגה הקבוצה של יענקלה שחר טרם מציגה את היכולת הרגילה שלה. כעבור שלושה מחזורים ניצבים הבחורים של אלישע לוי אי שם במרכז הטבלה. אם נסתכל על זה ממבט אנכרוניסטי, זה עוד יותר מדאיג. ניצחון במחזור הראשון, תיקו בשני והפסד בשלישי. בקצב הזה במחזור הבא במכבי חיפה עוד ישכחו להופיע למשחק.

גולסה, ורד, טוואטחה ודגני מאוכזבים בסיום (יוסי ציפקיס)

האוהדים קראו קריאות בוז לאלישע לוי בסוף המשחק, ובאופן כללי מאוד מאוכזבים מאיך שהקבוצה נראית, ואפשר להבין אותם. אבל מכאן, ועד לדרוש פיטורים וזעזועים, הפער הוא רחוק.

מכבי חיפה היא המועדון המצליח ביותר בישראל בעשרים השנים האחרונות. היא הקבוצה היחידה שמחזיקה באותו בעלים לאורך זמן, עוברת זעזועים ופרשיות ברוגע כמו שקלי סלייטר חותך גלי ענק בהוואי.

בזמן שבשאר הקבוצות ממליכים מאמנים ומחליפים בעלים כמו שרים בכנסת, רק אצל הירוקים מהכרמל נדמה שהסדר נשמר על כנו. זה לא מקרי. העובדה שיענקלה שחר נותן למאמנים שלו אורך נשימה מוכיחה את עצמה פעם אחר פעם.

אוהדי מכבי חיפה. אפשר להיות מאוכזבים, לא צריך לצפות לזעזועים (יוסי ציפקיס)

גיורא שפיגל אימן שבע שנים רצוף בשנות התשעים, הקבוצה אומנם זכתה רק באליפות אחת, אבל תמיד שמרה על מקומה בצמרת. רוני לוי כיהן כמאמן חמש שנים ולקח שלוש אליפויות, וגם הוא זכה לקריאות בוז מהקהל כאילו הרס את מועדון הכדורגל של מכבי חיפה.

ועכשיו לסיבה שלשמה התכנסנו, אלישע לוי. הבחור הסימפטי הזה, פותח שנה רביעית בחיפה. לאלישע שתי אליפויות, ועוד אחת בה לקח את מירב הנקודות בליגה אך היה שני רק לקשקוש ששמו קיזוז.

אלישע לוי. הגיע הזמן שייתנו לו לעבוד (עמית מצפה)

אבל משום מה, הוא לעולם לא יזכה לשקט. הוא לא מצטלם ליד האנשים הנכונים, לא עושה קניות בשינקין, לא יושב בחוף הצוק ומחכה לפפראצי. אין לו כתבי חצר שידאגו לו כשלא הולך. הוא בסה"כ עושה את העבודה שלו- בשקט, בנחישות ובהתמדה, והגיע הזמן שגם ייתנו לו לעשות אותה. הגיע הזמן שלא נשמע קריאות בוז אחרי 3 מחזורים ודרישות לפיטורים. הליגה עוד ארוכה, הקבוצה רק תלך ותשתפר, ויענקלה בשום סיטואציה לא מפטר מאמן אחרי חודש וחצי של עונה בכל מקרה.

אם יתנו לו לעבוד בשקט, סיכוי מעל לסביר שעוד הכול יהיה בסדר. זה אכן קצת מציק, זה אכן מאכזב שלא יהיה ממי לדרוש ללכת הביתה, אבל בסופו של יום, זו כנראה גם תהיה המציאות. 

הכתוב הינו טור דעה