התאריך: 20 ביולי 2011, השעה: 17:30, קצת יותר מארבע שעות לפני תחילת משחק הגומלין של מכבי חיפה במוקדמות ליגת האלופות מול בוראץ הבוסנית. הלוקיישן: מקום עבודתי. לצידי יושב חבר ירוק ומתחיל להתפתח דיון. הנושא: מכבי חיפה.

"איך אתה אומר שיניב קטן לא מספיק טוב להרכב שלכם וניר דוידוביץ' כן ועוד הבאתם שוער זר", שאלתי את החבר. בתגובה זועמת הוא השיב: “כי על דוידוביץ' אני סומך, הוא מספיק טוב ולדעתי הוא צריך להיות שוער ראשון עד שהוא יפרוש". 

השעה: 21:54. הלוקיישן: בבית, מול מסך הטלויזיה. ניר דוידוביץ' תופס אוויר לכדור גובה וחיפה סופגת שער באשמתו. בגלל כבוד לחבר ובשביל למנוע ויכוח מיותר, נמנעתי מלסמס לו הודעה: 'זה השוער שאתה סומך עליו?'. המשחק נמשך, הירוקים כבר הצליחו להשוות ולהחזיר לעצמם את הביטחון שלא היה להם בתחילת המשחק.

שעון המשחק מראה דקה 34, ברניסלב קרוניץ' בועט כדור פשוט למרכז השער ואיכשהו "התמנון" מסתבך עם הזרועות שלו ומצליח לגרום לכדור לעבור בין ידיו ורגליו ולעבור את קו השער. היה קשה להתאפק ובכל זאת עמדתי בפיתוי והסתפקתי רק בגיחוך מלא רחמים. המילים 'אוי דוידוביץ'' היו כל כך במקום באותו הרגע, אך שוב החלטתי שלא לעצבן את החבר הטוב. מה שכן, עידכנתי את הסטטוס בפייסבוק שלי ואפילו לייק אחד מחברי הירוקים לא קיבלתי.

ניר דוידוביץ´ (יוסי ציפקיס)
דוידוביץ´. גם בבוראץ לא האמינו שזה נכנס (יוסי ציפקיס)
 

בויאן שאראנוב נרכש על ידי מכבי חיפה כי הצוות המקצועי של הירוקים וגם הבוס יעקב שחר ידעו אחרי העונה האחרונה, שכנראה תם זמנו של ניר דוידוביץ'. אף אחד לא יקח מהשוער את הקריירה היפה שעשה ואין ספק שהוא אחד מהשוערים הגדולים שצמחו בישראל, אך לכל אחד יש תאריך פג תוקף ודוידוביץ' סתם מושך את זה עוד ועוד.

העונה, ניר צריך להיות שוערה המחליף של הקבוצה מהכרמל והוא בעצמו צריך לקום ולתת את הכפפות לשוער המוכשר שהגיע בשביל לרשת את מקומו. עדיף לו לסיים את הקריירה בכבוד ולא בצורה מבזה כמו שעשה במשחק מול בוראץ.

חוגג אליפות עם הדור הבא. אל תהרוס את השם הטוב (יוסי ציפקיס)
חוגג אליפות עם הדור הבא. אל תהרוס את השם הטוב (יוסי ציפקיס)
 

בסופו של דבר זוכרים לספורטאים את הרגעים האחרונים שלהם ושל דוידוביץ' לא ממש נראים טוב (רק נזכיר את "הבישול" של דוידוביץ' לאחמד סבע בסיום העונה שעברה). בגיל 34 ואחרי פציעות לא קלות שעברת, הגיע הזמן לרדת לספסל. הכבוד שלך לא צריך להיפגע מזה, לכל דבר טוב יש גם סוף. ומשפט לאלישע לוי: אתה לא עיוור, תעשה את מה שאתה צריך לעשות מבחינה מקצועית לקבוצה שלך. די כבר עם ה'לא נעים לי', אין דבר כזה בספורט.

הכתוב הינו טור דעה

הגיבו ראשונים לכתבה הוספת תגובה