לקחי הקיזוז

אם לא יהיו הפתעות במחזור האחרון בסוף השבוע, בעוד שבועיים וחצי ייפגשו מכבי חיפה והפועל תל אביב למשחק על האליפות. ה-30 באפריל יהיה או יום הנקמה של הירוקים או היום בו האדומים יוכיחו שבמאני-טיים של ליגת הקיזוז, אין עליהם.

מצחיק, אבל זו העונה השניה ברציפות שאנחנו עדים לתסריט על גבול הזהה בליגת העל שייצר לנו אבי לוזון. מכבי חיפה טובה יותר בעונה הסדירה, מסיימת אותה בפער מספיק מכובד כדי לקחת את האליפות ועדיין, לליגת ווינר חוקים משלה והתסריט הקיים עשוי לספק את אותו הסיום. אולי הפעם גם עם טוויסט נוסף בדמות משחק על האליפות.

אלא שבניגוד לעונה הקודמת, אליה מכבי חיפה הגיעה חבולה וחסרה, העונה עושה רושם שלקחי הקיזוז יושמו. הסגל של סגנית האלופה כבר לא קצר. להפך, אחד הדברים שייחסו לדאבליסטית כיתרון הבולט שלה, העומק, הפך לנקודת היתרון של חיפה העונה ואלישע לוי יכול להגיד בגאווה גדולה: למדתי ותיקנתי.

אלישע לוי. למד את הלקח (יניב גונן)

השליטה של הירוקים העונה בליגת העל היא תוצר של הפקת לקחים מוצלחת. כן, המחליפים של חיפה לא נוצצים כמו אלרואי כהן ומריו פצ'אלקה, אבל הם בהחלט שחקנים מספיק טובים כדי לשחק במכונה משומנת ולהצליח בה.

הדוגמא הפשוטה היא בהסתכלות על טבלת כובשי השערים של חיפה. לדבאלשווילי, שחקן הרכב קבוע, יש 11. אך הנה, למרות חודשיים בהם יותר נעדר מאשר שיחק, חיפה מצאה פתרון. כפי שהיא מצאה פתרון לפציעה של קטן ולפניה של ליאור רפאלוב ועוד קודם לכן של עידן ורד.

והפתרון הגיע מתומר חמד, שכבש עשרה שערים, משלומי אזולאי שכבש שישה וממוחמד גדיר שהוסיף חמישה. גם טאלב טוואטחה ואנדריי פילאבסקי, ששניהם נכנסו להרכב פחות או יותר באותה נקודת זמן, תרמו רבות להתייצבות המערך ההגנתי, כשטאלב אף דאג להשכיח את העובדה שהמגן הטוב ביותר בליגה, פיטר מסיללה, נעדר.

רפאלוב חוגג עם אזולאי. הספסל עושה את שלו (יניב גונן)

ועכשיו, כשהפלייאוף בפתח, הפועל כבר מכינה את האוטובוס לנסיעה הארוכה על כביש 2 וכולם שם מפנטזים על עוד סיום דרמטי, בחיפה יכולים להיות רגועים. הפצועים יחזרו ולאלישע יהיו מספיק כלים על הספסל כדי לתת מענה לכל דבר שיתקיל אותו בדרך.

כעת רק נותר לגלות אם לחיפה יש את הדבר שלהפועל היה בעונה הקודמת ולה לא: אופי של אלופה.        

הכתוב הינו טור דעה