יש רגעים, שבהם צריך להבדיל בין העיקר לתפל. לשים הכל מאחור, לשכוח לרגע משגרת היום-היום ולהיכנס לפרופורציה. היום, הוא יום כזה.
אסון השריפה בכרמל, שתפס את כולנו, חובבי ספורט וגם את אלו שלא, בהלם מוחלט, הוא גדול יותר וחשוב יותר מעוד מחזור כדורגל בליגת העל. גם ברגעים קשים, כאשר הקבוצה אותה אנו אוהדים מאבדת אליפות, מפסידה בדרבי או כל "אסון ספורטיבי" אחר - הספורט בסופו של דבר הוא מקור ההנאה, סוג של התנתקות חיוביות מכל הסובב אותנו.
זה נכון, לעיתים אנחנו מצפים (ובצדק) שתהיה הפרדה מוחלטת בין הספורט, רוצים שהתחום אותו אנחנו כל כך אוהבים ישאר נקי וטהור, אבל לעיתים רחוקות, והסופ"ש שבפתח הוא אחד כזה, אסור, ואולי אפילו אי אפשר, לעשות הפרדה.
 |
| השריפה בכרמל. אסון לאומי (GettyImages) |
|
| |
בהתאחדות לכדורגל, ובצדק, דחו את משחקה של מכבי חיפה מול הפועל עכו. יותר מכך, בהתאחדות צריכים לקבל החלטה אמיצה, (ויו"ר ההתאחדות אבי לוזון אולי חוטא במעט דברים, אך אי אפשר להגיד שהוא פחדן) ולבטל את כל משחקי המחזור הקרוב, בין אם זה בליגת העל, הליגה הלאומית או אפילו ליגת ילדים.
והאמת? לא רק ההתאחדות לכדורגל צריכה לקחת החלטה אמיצה. מנהלת ליגת לוטו, איגוד הכדוריד וכל ענף ספורט באשר הוא צריכים להחליט על שבוע של הפסקה. אנחנו לא מדינה גדולה, כשיתפזר העשן מהשריפה הנוראית, וגודל האסון יתברר, כמעט כל אחד מאיתנו יזהה פרצוף או יכיר מישהו שיסחוב איתו לכל משך חייו את האבל הנורא.
 |
| אבנר קופל ואבי לוזון. ראוי לבטל את המחזור הקרוב (עמית מצפה) |
|
| |
אם לשבוע אחד ניקח הפסקה מספורט ונרכין את ראשנו, תהיה זאת הזדהות סימלית וראויה, המעט שאפשר לעשות. בסופו של דבר החיים יחזרו למסלולם - עבור מי מאיתנו עם חור קטן בלב, ועבור מי מאיתנו ייזכר האסון כזכרון מהדהד - אבל שבוע אחד של הפסקה, יהיה בהחלט ההחלטה הנכונה של הנוגעים בדבר.
הכתוב הינו טור דעה