ה-10 במאי 2022 היה היום בו מכבי חיפה הבטיחה לעצמה אליפות שנייה ברציפות. זה קרה דווקא אחרי הפסד 3:1 למכבי תל אביב בסמי עופר, הרבה בזכות הפסד של הפועל באר שבע. כמעט שנה חלפה, 363 ימים, ושוב הצהובים עומדים בפני אותו תרחיש. הפסד מול הירוקים והם יכולים להיות אלופים באופן רשמי, גם בשילוב של תוצאות אחרות הם יכולים להתקרב מאוד להבטחה רשמית של התואר ולחגוג על חשבונם.
אבל מכבי ת"א היא אינה אותה קבוצה, והאופטימיות של לפני שנה, כמעט ולא קיימת. לא לגבי ניצחון הערב (שני) ב-20:30 בסמי עופר ולא לגבי הקיץ שעוד רגע יתחיל. אז, במה שהיה אמור להיות משחק האליפות של הירוקים, סטיפה פריצה העניק יתרון ראשון, צ'ירון שרי השווה והציפייה הייתה למהפך של ברק בכר וחניכיו אך דווקא אז הדקות האחרונות במשחק היו של מלאדן קרסטאיץ' ושחקניו. ג'ורג'ה יובאנוביץ' החזיר את היתרון ואוסקר גלוך חתם עם שער יפה. האופטימיות הייתה בשיאה.
מכבי ת"א יצאה מהמשחק ההוא כשהיא יודעת שקרסטאיץ', שהתרסק בפלייאוף ובעיקר בחצי גמר הגביע מול הפועל באר שבע, יעזוב. המחליף שסומן היה ולאדן איביץ' והמינוי שלו היה קרוב מאוד. בין מיץ' גולדהאר לערן זהבי היה סיכום עקרוני שהוא חוזר וג'ק אנגלידיס את ברק יצחקי התחילו כבר אז לנהל מגעים עם ניר ביטון, דור פרץ ואלי דסה. השמות היו מבטיחים, הפרויקט היה נראה נוצץ והציפיות היו לעונה גדולה עם איביץ', השחקנים שחוזרים בדגש על זהבי, גלוך והמושאל הכי מבטיח - פארפה גייאגון.
לכן, העובדה שהקבוצה של מיץ' גולדהאר סיימה במקום השלישי בעונה סדירה רעה במיוחד מבחינתה, שכללה שלושה אנשים שונים על הקווים במהלכה, הסתיימה עם קריצה חיובית לעתיד. הפרויקט הזה קרס די מהר. סטיפה פריצה שמע מאח של איביץ' שמכבי ת"א לא רוצה אותו ומאותו הרגע חיפש את התחנה הבאה שלו, עד שמצא את סטנדרד ליאז' והחליט לברוח מהארץ כדי לכפות את מעברו. איביץ' עצמו נלחץ ממה שקרה לקבוצה שלו ומאיך שמכבי חיפה שיחקה באירופה, והחל לחפש אלטרנטיבות מעבר לים.
אוסקר גלוך חתם על הסכם חדש, אך היה ברור שהוא יכול לצאת ממנו בתמורה ל-7 מיליון אירו (שהפכו לבסוף ל-7.5 מיליון אירו כמחיר הסופי שנכנס לקופת המועדון וממנו הופחתו האחוזים שהיו שייכים למשפחת גלוך), וההחלפה לבסוף של איביץ' באייטור קראנקה התבררה כרעה במיוחד עם בחירה לא נכונה במאמן הבאסקי. ערן זהבי אכן חזר לעצמו אחרי פגרת המונדיאל ועשה עונה מצוינת באופן אישי, דור פרץ לאט לאט נכנס לעניינים, אך שאר שחקני הרכש לא הצליחו או לא קיבלו את ההזדמנות להראות את עצמם.
זה נגמר עם הפסד עלוב מאוד בחצי גמר הגביע מול בית"ר ירושלים, אפילו לא הפועל באר שבע החזקה יותר כמו שקרה לפני שנה, וסביר מאוד להניח שהעונה הזו תסתיים במקום השלישי בטבלה. אולם, הסיום יהיה רחוק שנות אור. כבר אין לגיונרים טובים באמת להחזיר, השוק בליגת העל דל והמועמדים די ברורים לכולם: אביב אברהם, עומרי גאנדלמן, זוהר זסנו ואיתמר שבירו. אין דרך אמיתית לייצר הפתעה בשוק הזה. רוי רביבו עשה חצי עונת השאלה טובה ויחזור אחרי המונדיאליטו, עידו שחר אמור שוב לפתוח את האימונים אך מי יודע איך זה יסתיים הפעם ובגדול – בליגה שבה כל קבוצה מחפשת שוברי שוויון, נראה שהעונה הקרובה תהיה בעייתית במיוחד.
בזרים המצב הריאלי הוא החלפה של אנדרה ז'ראלדש ורארש אילייה בשחקנים באותן העמדות בדיוק, רק בשאיפה שיהיו הרבה יותר טובים. ג'ורג'ה יובאנוביץ' מושך עניין וכך גם פארפה גייאגון, בעיקר מהליגה הטורקית והצעות גבוהות במיוחד על שניהם יכולות להוביל למכירה - אבל זה לא מה שירים את מצב הרוח של המערכת או של הקהל, אם יצטרכו לאבד שני שחקנים כל כך טובים. ג'ק אנגלידיס כבר מעל חודש בישראל ועובד עם יצחקי על העונה הבאה, סביר להניח שבמהלך התקופה האחרונה הוכנס לסיפור העונה הבאה גם המנכ"ל החדש בן מנספורד.
אבל מנספורד כיום הוא הבשורה היחידה לעונה הבאה, ופעם אחרונה שהדברים נבדקו, מנכ"ל לא מנצח על הדשא, אלא שחקנים וכמובן מי שמדריך אותם. נכון להיום ועד שלא נאמר אחרת על ידי המועדון, אייטור קראנקה הוא המאמן. האם הוא באמת יהיה על הקווים בעונה הבאה? ההנחה והציפייה וההערכה הן שלא. שהוא יוחלף. אך עד לרגע זה אי אפשר להצביע על שמות של מועמדים כאלה או אחרים והמועדון, כמובן, לא אמר עד לרגע זה שהוא בכלל מתכוון להחליף אותו. גם אם מצופה מהם לא להגיד את זה עד המחזור האחרון, התחושות שיוצאות מקריית שלום הן רעות. הכי רחוקות מהתקווה של חודש מאי לפני שנה. ובצדק.
כדי להיות קבוצה שיכולה לזכות באליפות בעונה הבאה למכבי ת"א לא יספיק רק שברק בכר יעזוב את מכבי חיפה. היא תצטרך להגיב עם לפחות 7 שחקנים חדשים, מאמן חדש, ושהכל יהיה מהר במיוחד. לא בסוף אוגוסט, אלא בסוף יוני. אחרת - מה שהיה הוא שיהיה והתסריט הרע משלוש השנים האחרונות, יהפוך למציאות בלתי הפיכה עבור המועדון הצהוב.