עם המעבר הרשמי לפיזה האיטלקית, יונתן כהן סגר תקופה במכבי תל אביב והתייחס בפוסט ארוך באינסטגרם לתחושותיו, כאשר ניכר כי האמוציות רבות מצד השחקן שיוצא להגשים את חלומו אבל גם נפרד מהמקום בו גדל וזכה בתארים.
“אני לא ממש יודע מאיפה להתחיל”, כתב כהן. “אני ממש מתרגש ולא כל כך מעכל. הלב לא מצליח להכיל. הרגשות צפים והדמעות זולגות מעצמן. אני בדרך להגשים חלום, אבל יודע שאת החלום הראשון שלי הגשמתי ועוד איך. הייתי בסך הכל ילד בן 6 שהגיע לשחק בילדים של מכבי ומיד כשלבשתי את החולצה הצהובה כחולה, הרגשתי שהגעתי למקום הנכון ולבית חם. אני עוד זוכר את עצמי כותב על מכתבים שהלוואי ואהיה שחקן מכבי תל אביב בבוגרים, כל מי שהכיר אותי ידע שזה הדבר שאני הכי רוצה. עבדתי כלכך קשה והגשמתי. עד עכשיו אני לא מאמין”.
עוד כתב: “עברתי תקופות של השאלות שחישלו ולימדו אותי, עבדתי קשה ועם רעב בעיניים עד שהגעתי למה שכל כך רציתי. גם ההתחלה בבוגרים של מכבי תל אביב לא הייתה חלקה. בהתחלה כמעט ולא שיחקתי, הייתה תקופה קשה ומחשלת והשאלה נוספת הייתה נראית כמו פתרון אפשרי, תודה לאל שלא ויתרתי והתעקשתי שעוד אהיה שחקן הרכב במכבי תל אביב. חוויתי עם הקבוצה רגעים שגם בחלומות הכי גדולים שלי לא יכולתי לדמיין. שלוש העונות האחרונות היו הכי יפות ומרגשות בחיי, זכינו בכל התארים בארץ עם הקבוצה שאני כל כך אוהב, נגענו ביחד בשמיים כלכך הרבה פעמים”.
השחקן הרחיב: “אני יוצא להגשים את החלום שלי. כותב ולא מאמין שזה מתגשם. לנצח אוקיר תודה למועדון ולאנשים שמתפעלים אותו כמכונה הכי משומנת שאני מכיר, לשחקנים שהפכו לאחיי ולמאמנים שמכל אחד ואחד אלמד להמשך הדרך, על שהיו חלק מחדר הלבשה שמעולם לא נתקלתי, אני אוהב אתכם! לקהל הכי טוב בארץ שתמיד היה איתנו באש ובמים”.
“כל כך רציתי שהמעבר הזה יסתיים על הצד הטוב ביותר עבור כולם ואנצל את הבמה הזו להתנצל אם שגיתי במהלך הדרך. אני ילד שרודף אחרי חלום, עם אמוציות ורגשות שהכל מתנקז לרגע הזה. אני מעריך כל רגע וכל הזדמנות שניתנה לי לשחק בשביל הסמל. תודה שהפכתם אותי לאדם ושחקן טוב יותר, לימדתם אותי ערכים, לחימה, ריצה למטרה ובעיקר מה זה אומר באמת -להיות מכביסט. גאה שניתנה לי הזכות ושום דבר לא מובן מאליו. תודה שהייתם פה בשבילי ברגעים הכי טובים ובמיוחד ברגעים הקשים, תודה שגרמתם לי לעלות עם אותו ברק בעיניים, גם כשרציתי לוותר”.
כהן חתם: “תודה להנהלה ולמשפחת מכבי תל אביב, תודה לקהל הכי מטורף שהכרתי, לסוכנים שלי רונן וגלעד קצב ושלומי בן עזרא, למשפחה שלי, לחברים המדהימים ולאישה שלצידי אהבת חיי שהיא הכוח שלי. בשם השם נעשה ונצליח. מכבי זה אצלי בלב, הבית השני שלי, אשאר אוהד גם מרחוק, וכשאחזור, זה יהיה רק לבית שלי. לעולם לא אשכח מה שקיבלתי”.