מכירים את זה שמשהו נראה לכם טוב מדי מכדי להיות הגיוני? “Too good to be true”? המשפט הזה נאמר ככל הנראה לא פעם על ידי סקאוטים ברחבי היבשת לאחר שאלו צפו בדור פרץ, שחקן העונה המובהק של מכבי ת”א ולפחות לטעמי בכדורגל הישראלי בכלל, כן, למרות שלא הגיע מהאלופה.
עתידו של פרץ לוט בערפל ותשובה לתחנה הבאה בה ישחק יכולה להתקבל אפילו ממש בסמוך לסיום חלון ההעברות. “משהו לא בסדר פה”, זהו משפט שבטוח רץ בראשם של סקאוטים ומנג’רים שהתעניינו בכוכב מכבי ת”א בעונה החולפת. למען האמת, אפשר להבין אותם. איך יכול להיות שכשהוא אחרי עונת שיא בקריירה ובגיל 26, פרץ מוצא את עצמו כשחקן חופשי ויוכל לעבור לאן שיחפץ ללא כל תמורה? משהו לא מסתדר פה.
דור פרץ חוגג עם הקהל (חגי מיכאלי)לאחרונה דווח שסגנית האלופה עושה כל שביכולתה על מנת להשאיר לטווח ארוך את השחקן שהשאיר אותה במרוץ לכל התארים בכל החזיתות בעונה החולפת. חוזה ל-3 שנים, בהן ירוויח 450 אלף אירו לעונה (סכום אסטרונומי במושגים של הכדורגל הישראלי בעידן פוסט קורונה), הכל על מנת להשאיר את הטאלנט בצהוב ולגרום לו לוותר על החלום האירופי. האמת? מפתה.
זה מפתה בעיקר כשמסתכלים על ההצעות שמונחות לפחות בשלב זה על שולחנו של פרץ וסוכנו, אבי נמני. בגיל 26 כאמור, אני מעריך שפרץ לא ייצא כדי להילחם על מקום בהרכב בקבוצת מרכז טבלה ומעלה בבלגיה, פולין, רוסיה או אפילו הולנד. ה”אירופה” הזו לא צריכה לעניין אותו. הרי שכפי שהוא ולא מעט שחקנים במכבי ת”א כבר אמרו בעבר, לפחות מבחינתם, אירופה נמצאת ממש כאן, בסטנדרטים שהעמידו עבורם בקריית שלום בעשור האחרון.
דור פרץ (חגי מיכאלי)וכאן נקודת הזכות הגדולה ביותר של מכבי ת”א. העובדה שפרץ לא ממהר לקבל החלטה אומרת המון על העוצמות הצהובים כמועדון. אם אני מנסה להיכנס לרגע לראשו, הרי שגם הוא יודע שמעמד כפי שרכש במכבי ת”א, בגילו היחסית מתקדם וללא ניסיון מחוץ לישראל, יהיה לו קשה לבנות. הוא יודע שהסיכוי שישחק עם מכבי ת”א במפעלים האירופים השונים שווה ערך כמעט לכל מועדון אחר אליו יעבור, אם לא גבוה יותר.
הדעות, באופן טבעי, יהיו לכאן ולכאן. הגישה המתבקשת תדבוק בכך שזו “הזדמנות אחרונה”, סכנה “לפספס את הרכבת”, “פספוס”. ויש את הגישה השנייה, רוצים לקרוא לה “ראש לשועלים”? לכו על זה. שיהיה ברור, אינני טוען לרגע שאם פרץ יקבל הצעה מאחת הקבוצות בחמש הליגות הבכירות, ליגות שהוא בהחלט יכול לשחק בהן בעיניי, הוא לא צריך ללכת. ברור שילך, בכלל בלי לחשוב פעמיים. אבל במכבי ת”א הוא יכול להפוך לאגדה וכן, המילה הזאת שכולנו כ”כ אוהבים ושנשכה כליל מהלקסיקון של הכדורגל הישראלי – “סמל”. סליחה על הקלישאה.
דור פרץ בחימום (רדאד ג'בארה)אז נכון, לפרץ יש הרבה מה להפסיד, אבל יש לו גם המון מה להרוויח. בעוד שבאירופה האינטנסיביות, הכושר גופני וחכמת המשחק שדור משלב במשחק שלו הם קריטריונים מינימליים, כאן המעלות האלה הופכות אותו למשהו באמת מיוחד. שחקן אירופי בנוף הישראלי, מנהיג אמיתי שיירש את כיסאו של שרן ייני בשילוב הניצוץ על המגרש, שחקן שיכול לעשות כאן דברים מדהימים ושהשיא, גם בישראל, עוד לפניו.
הכתוב הינו טור דעה