את ג׳ניר סבוריט, אשתו של שחקן מכבי ת״א אנריק סבוריט, אני פוגשת באצטדיון בלומפילד המוכר לה מקרוב, בדיוק ארבעה חודשים לאחר שזכתה בתואר ׳בלוגרית האופנה של גליצ׳ים לשנת 2022׳. "אני לא מחשיבה את עצמי בלוגרית ולא משפיענית״, מודה ג׳ניר בצניעות המאפיינת אותה. ״תמיד אהבתי בגדים ואת האופנה, זה עניין אותי מאז שהייתי קטנה. הייתי לוקחת לאמא שלי את העקבים והשרשראות ונעמדת מול המראה. אני אוהבת להצטלם ואם אני נראית טוב באווטפיט אעלה את התמונה, כי עכשיו אנחנו בתקופה שמפרסמים הכל, אני נהנית מזה ופשוט אוהבת אופנה ולהתעדכן בטרנדים החדשים. אז אני מודה לכל מי שבחר בי, אבל לא מחשיבה את עצמי ככזו".

ג’ניר היא הראשונה בפתיחת התכנית החדשה ‘המגרש שלה’, שבה נראיין את נשות הכדורגלנים ונקבל את הזווית שלהן. הפעם פגשתי את אחת הדמויות המרתקות בעולם הכדורגל לשיחה על המעבר לארץ, בלומפילד, מכבי ת”א, הקהל הצהוב, היחסים עם בעלה אנריק סבוריט ועוד דברים רבים.

אנחנו נפגשות כאן בבלומפילד, מה המשמעות של המקום הזה עבורך?
"אני זוכרת את הפעם הראשונה שהגעתי לכאן ויש לי עור ברווז רק מהמחשבה על זה. כבר סיפרו לנו על אוהדי מכבי ת"א לפני כן, שהם מאוד משוגעים ומאוד וואו, אבל עד שאת לא חווה את זה את לא יכולה לדמיין. אני זוכרת את הפעם הראשונה וזה היה מטורף להסתכל מסביב, באתי עם אבא שלי ושנינו אמרנו 'מה זה? איזה מדהים! איזו הרגשה של אנדרנלין', וזה עדיין קורה לי אחרי חמש שנים כשאני מגיעה לבלומפילד ושומעת את כולם שרים ואומרת איזה אוהדים מדהימים".

ג'ניר סבוריט: אוהדי מכבי גרמו לי לבכות

ואיך זה מרגיש כששרים את השיר של אנריק?
"וואו. זה לא נעים להגיד, אבל היום אני כבר די רגילה, כי זה כבר הרבה שנים. אני זוכרת בהתחלה בפעמים הראשונות מרוב שהתרגשתי בכיתי, וכשאנריק בא הביתה אמרתי לו 'אהובי מה זה הדבר הזה?!', נשבעת לך עכשיו כשאני חושבת על זה בא לי לבכות שוב. זה היה מדהים, אף פעם לא חווינו את זה ככה, כל האהבה הזו של כל כך הרבה אנשים. גם בשבילו זה היה מטורף, זה גרם לנו להרגיש מדהים ואני כאשתו חשבתי איזה יופי שככה מעריכים את העבודה שלו. בסוף כנראה זה קורה כי אוהבים את איך שהוא עובד ואת מה שהוא מציע למועדון, אז אני לא יכולה להסביר את הרגשת הגאווה הזו".

מצד שני יש גם את השירים של קהלי הקבוצות השניות
"זה מצוין בשבילי כי אני פשוט לא מבינה כלום. בספרד זה היה קשה כי הבנו כל מה שאומרים האוהדים והרוב היה רע כי ככה זה בכדורגל, ולי זה היה קשה מאוד. אני זוכרת שאנריק וההורים שלי היו מרגיעים אותי ואומרים לי שאני לא יכולה לענות לאנשים האלה כי אני יכולה להיכנס איתם לוויכוח ואנריק לא יכול להתערב. אבל פה זה מעולה כי אני לא מבינה אז גם אם מתעסקים עם אנריק - אני לא יודעת! אני רק מבינה כשמקללים, אבל אני לא יודעת למי זה מופנה אז אני מאושרת כי מבחינתי לא מודעת לכלום".

גג'ניר סבוריט בבלומפילד (רדאד ג'בארה)

ואיך זה מרגיש להיות כאן עם לוקאס (בנם של השניים), לפעמים יש רגעים קשוחים כשאנריק נפצע
"אחרי כל כך הרבה שנים שאני איתו אני מבינה מתי זו פציעה חמורה ומתי לא. לוקאס באמת שואל אותי לפעמים מה קרה לו ואני מסבירה ואומרת אל תדאג מתוק שלי זה הכדורגל, זה נורמלי. לפעמים אני מזהה לפי הפרצוף שלו אם זה משהו קליל או משהו מדאיג, ועד שהוא לא יוצא מהמגרש ומדבר איתי בטלפון ומסביר שהכל בסדר או שנפגע מאוד, זה מדאיג כי את לא יודעת אם זה משהו של חודשים (שאני מקווה שלעולם לא יקרה) או שזו פשוט מכה וזהו. הרגעים האלה עד שהוא מאשר לך זה לחץ גדול. כי אם זה משהו חמור נגמרת העונה לשחקן והוא סובל מאוד".

אנריק וגאנריק וג'ניר סבוריט, "מזהה לפי הפרצוף שלו אם זה מדאיג" (אינסטגרם)

מאז שהגעת מכבי זכתה בלא מעט תארים וניצחונות, אבל השנה זה פחות מצליח לה. איך זה עבורך?
"בסוף אני סובלת מזה כמוהו, כי אחרי כל כך הרבה שנים אני מתאחדת איתו בצורה כזו שאני חווה את הכדורגל. אמנם לא בדיוק כמוהו, כי בסוף הוא זה שמשחק, אבל כן אני מרגישה את מכבי כאילו זו הקבוצה שלי, אני מבחינתי שייכת למכבי. אם בעלי משחק ואני רואה שהדברים לא הולכים חלק, כמובן שאני לא שמחה ורוצה שזה ישתנה והכל יהיה טוב, שיזכו בליגה, בגביע שיזכו בהכל. אבל את גם מבינה שזה הכדורגל ושלא הכל בידיים שלך, לפעמים זה לא תלוי אפילו רק בשחקנים, יש עוד הרבה דברים, לפעמים קבוצות אחרות הן יותר טובות עם תכנית עבודה יותר טובה משלך וזה הכדורגל".

כשאנריק חוזר מאימונים או משחקים במצב רוח ירוד, מה עושים?
"אני מנסה לגרום לו לחשוב על משהו אחר, לשחק עם לוקאס ולהתרכז בדברים אחרים. אנחנו גם אנשים שמדברים על הכל, צריך לדבר על דברים כשהם לא הולכים בצורה טובה. את מבינה שמה שצריך לעשות זה שיעבוד וייתן את ההכי טוב שלו כי כדורגל זה אמנם עבודה קבוצתית, אבל צריך גם ברמה האישית להגשים את עצמך. אז אני תמיד אומרת לו שהוא צריך לעבוד קשה, לתת את הגרסה הכי טובה שלו שלא יישאר עם הספק שלא נתן מעצמו הכל, לפחות שתמיד ירגיש מסופק שעשה את העבודה שלו בצורה טובה. אם הדברים עדיין לא עובדים צריך לחכות לתקופות טובות יותר, אין הרבה מה לעשות".

גג'ניר סבוריט, "צריך לדבר על דברים שלא הולכים בצורה טובה" (רדאד ג'בארה)

כשהגיע קראנקה היה לו יותר קל? כי הרי הם דוברים את אותה השפה.
"זה מעולה. בסוף כל המאמנים הזרים מדברים אנגלית אז אף פעם לא הייתה לו בעיה. כשאנריק הגיע למכבי הוא לא כל כך דיבר אנגלית ובסוף למד, אבל כשמגיע מישהו שמדבר את השפה שלך – כמו שעכשיו את ואני עושות את הראיון בספרדית ומן הסתם הרבה יותר נוח לי מאשר אם היינו עושות אותו באנגלית – אז בשבילו זה מעולה. הם מבינים זה את זה יותר טוב והכל יוצא לו בצורה טבעית, אם הוא רוצה להסביר משהו הוא לא צריך לחשוב יותר מדי על המילים כי הן יוצאות לבד".

לפני שהגעת מה ידעת על הקבוצה, על העיר ועל ישראל?
"על הקבוצה לא ידעתי כלום, אנריק הסביר לי מה שהוא ידע. הכרתי את מכבי ת"א מהכדורסל, אבל חוץ מזה לא היה לי מושג. בהקשר של ישראל מה שהכרתי היה לא טוב, כי מה שיודעים זה מה שמופיע בחדשות ושם כלום לא טוב או יפה. באתי ממקום לא מפוחד, אבל כן אמרתי 'בוא נראה מה יהיה ועם מה אפגש'. כשהגיעה ההצעה, אנריק אמר שיילך לראות את המדינה, איפה נגור ואת האזור ואם זה לא יהיה בטוח בשבילי, כי לא ידענו אפילו כלום על מעמד האישה פה בארץ, אז לא נלך. כשהגיע הוא אמר לי ‘אהובתי את תאהבי את זה, נפלא פה וזה ימצא חן בעינייך’. אחרי כמה זמן הגעתי בעצמי כדי לראות את הדירה, הייתי פה שעתיים ואמרתי לו ‘אהובי זה מדהים אנחנו נשארים כאו בוודאות’, בסוף את לומדת עוד ועוד להכיר את המקום, אבל כשהחברים שאלו אותי איך זה פה עם מצב המלחמות, אמרתי שאני לא מרגישה את זה. אני מרגישה פה מאוד בטוחה ואין לי את ההרגשה שאני חיה במדינה כמו זו המתוארת בחדשות. אז אני מאושרת פה״.

אבל לא הכל הלך חלק. בסבב האחרון שהייתה פה, כשהגיעו הטילים לתל אביב, הזוג סבוריט התחיל לפחד ולהרגיש פחות בטוח. ״לוקאס היה בן חצי שנה אז המחשבה לקחת אותו לממ"ד הייתה הרגשה של 'מה אני עושה פה, אני רוצה ללכת הביתה למשפחה שלי'. אבל רק בגלל לוקאס, אם זה היה רק אנריק ואני לבד הייתי מגיבה אחרת. התינוק היה קטן ושמענו את הבומים כאילו היו כאן לידנו ופחדתי. המועדון התנהג בצורה מדהימה כי לא עשו לנו בעיות לחזור לספרד, וכשהכל נרגע אנריק חזר וכולם שאלו אותי איך אני יכולה לחזור אחרי כל זה, אבל חזרתי והכל היה נראה כאילו לא קרה כלום, כאילו שכחו. אני לא יודעת אם זה כי הרגשתי כבר כמו בבית וכי ידעתי שאני בטוחה פה, אבל השארתי את זה כחוויה שנשארה מאחוריי וחזרתי מאושרת ולא מתוך פחד. היום אני כלל לא חושבת על זה ואין לי תחושת פחד או חוסר ביטחון".

גג'ניר סבוריט בבלומפילד (רדאד ג'בארה)

ויש מחשבות על אזרחות?
"אנחנו מאושרים פה בישראל, אבל זה תלוי בעבודה של בעלי אז אני לא יודעת. אנחנו אמנם זוג שמתייעץ על הכל, אבל זה כבר תלוי בעבודה שלו. כולם יודעים שאני מאושרת פה, אני כאן כאילו זה הבית שלי והמדינה שלי. ישראל תמיד תהיה הבית שלי ואני יודעת גם שארצה לחזור לפה בעוד 20 שנה לראות איך הכל נראה, ולהראות ללוקאס שפה גרנו ופה היה הגן שלו. חייתי פה את השנים הכי טובות של חיי והקמתי פה משפחה. החתונה, האירוסין, ההריון והגניקולוג שלי הכל היה פה ורק ילדתי בספרד. הבן שלי גדל כאן כי כשהיה בן חודש חזרנו לפה, החברים הראשונים שלו והכל היו כאן אז בלתי אפשרי שלא ארגיש פה בבית".

מצד שני יש גם דברים שהשארת בספרד, את מרגישה לפעמים שאת מתחרטת או מתגעגעת ורוצה לחזור?
"מתחרטת לא כי טוב לי כאן, אבל כמובן שאני מתגעגעת למשפחה ולחברים שלי וקשה לי שהם לא רואים את לוקאס גדל אלא רק בשיחות וידאו. בעתיד נהיה בספרד כי המשפחה שלנו שם והם יהיו חייבים לראות את לוקאס גדל, בסוף אדם צריך להיות עם המשפחה והחברים שלו. אבל זה נכון שכשיש חופשים הם באים לבקר אז זה מקל על העניין. אבא שלי בא לישראל כבר שמונה פעמים, אמא של אנריק וחברות שלי גם, אז בסוף הם מרגישים קרוב, אבל זה לא אותו דבר כמו שאבא שלי יהיה פה לידי או שאתקשר לחברה ואומר לה בואי נשתה קפה, ולזה אני מתגעגעת".

גג'ניר סבוריט בבלומפילד (רדאד ג'בארה)

אנריק אמר בראיון ל-ONE בקיץ שלדעתו הוא יפרוש בספרד ולא פה בישראל, מה דעתך?
"לי אין מושג. אני חושבת על זה המון, עכשיו אני מנסה פחות להתעסק בעתיד כי למדתי שאת אף פעם לא יכולה לדעת מה יקרה, היום את כאן ומחר את לא יודעת מה יהיה עם חייך. חשבתי על זה לא מעט ואני לא יודעת. אני מבינה שבסוף הוא רוצה להיות ליד משפחתו ולהתמקם בצורה מסודרת לעתיד, כי כשהילד גדל אי אפשר להעביר אותו כל כך הרבה מסגרות וערים, אז בגלל זה הגיוני שירצה לפרוש בספרד. מצד שני כשטוב לך במקום מסוים אין לדעת אולי הדעה תשתנה. אני רק מקווה שיש עוד הרבה זמן עד שיפרוש, אני לא רוצה שזה יגיע עדיין, אז נראה בעוד כמה שנים".

אנריק סבוריט, יפרוש בספרד? (איציק בלניצקי)אנריק סבוריט, יפרוש בספרד? (איציק בלניצקי)

עכשיו המצב בישראל קצת מתוח מבחינה פוליטית, אני לא יודעת כמה את מבינה, אבל בכל זאת מה דעתך על מה שקורה ממה שכן הצלחת להבין?
"אני לא מבינה כל כך בפוליטיקה ופה אפילו פחות כי אני לא מעורבת. כשיש כאן קונפליקטים אני שואלת את אנריק כי הוא מדבר על כך עם השחקנים בקבוצה שחיים כאן והם מסבירים לו, אנריק אוהב לדעת על הכל אז הוא מסביר לי. אותי מצער המצב שהגיעה אליו המדינה, כי מהקצת שאני יודעת כמו בכל מקום יש כאן אנשים עם כמה דעות וצריך לכבד את זה. אנחנו אנשים ולכל אחד יש את דעתו. חבל שזה הגיע לקרע כי כולם כאן צריכים להיות מאוחדים. אני לא יודעת איזה פתרון יהיה כי קשה לסדר ולפתור את הדברים האלו, אבל אני מבינה את שני הצדדים וחשוב שהמדינה תהיה חזקה כי אם לא נתמוך זה בזה בתוכנו מה יישאר?

״מצער אותי גם המצב הביטחוני שאנשים לא יכולים לחיות בביטחון במדינה שלהם״, היא מספרת בדאגה.  ״אבל זה קרה פה תמיד בלי קשר למצב הפוליטי. זו מדינה שלצערי חווה אסונות כמו מה שקרה עם הבחור המסכן (אור אשכר ז"ל) ועוד הרבה אחרים כמוהו שפשוט יום אחד יצאו מהבית ולא חזרו לעולם. זה מצער אותי כי זו מדינה מדהימה וזה נורא שצריכים לחיות פה בפחד. כשאני מדברת עם אנשים פה אני שואלת אותם ‘איך אתם יכולים להתרגל למצב הזה? איך זה נורמלי שנופלים לכם טילים ליד הבית?’, אבל עונים לי שהם רגילים לחיות כך מאז שהם קטנים, ואני מבטיחה לך שנשבר לי הלב לשמוע את זה כי זה מאוד עצוב. אני מבינה שזה המצב לצערי ואנשים פה עושים מה שהם יכולים כדי לשרוד ולחיות בצורה הכי רגועה, אז אני מקווה שהכל ייפתר בהקדם ושהכל יהיה פה טוב".

הגיבו ראשונים לכתבה הוספת תגובה