הכל כבר מוכן
מכבי תל אביב ומכבי חיפה ייפגשו למשחק העונה השני, והפעם זה יקרה כנראה ללא כוכב המשחקים בין שתי הקבוצות, יונתן כהן, ללא דור פרץ וייתכן שגם ללא אלכסנדר פשיץ', בעוד איתן טיבי ודן גלזר עשויים בכל זאת לעמוד לרשות קבוצתם. ובעוד המצב אצל הצהובים מרגיש ונראה פחות טוב, הירוקים מרוצים ובטוחים מעצמם מתמיד, מקבלים בחזרה את חוסה רודריגס ויש להם גם את הלוקסוס האם לשתף את עומר אצילי או לאפשר לו להתחיל את המשחק על הספסל.
שתי הקבוצות כבשו שלישיות ביום שבת, כשמכבי ת"א ניצחה 1:3 את מכבי נתניה ומכבי חיפה הביסה 0:3 את בני סכנין בעוד "משחק קורונה" מבחינתה, כזה שהיא חשבה שלא היה ספורטיבי לשחק אותו. עם אצילי כתוספת כוח משמעותית לסגל ההולך ומתעמק של הירוקים, הקבוצה של ברק בכר מגיעה ביתרון של שמונה נקודות מעל אלופת השנתיים האחרונות וכדי להחליף אותה בשלטון הליגה, אחרי בצורת של עשור, היא תהיה חייבת לאותת על כך מולה בקרב הישיר.
פטריק ואן לוון ייאלץ לתפקד עם הסגל שיעמוד לרשותו ולקוות שגם המחליפים יעשו את העבודה, ולמכבי ת"א יש מספיק שחקנים שלא מקבלים יותר מדי דקות העונה ומתים להוכיח שמקומם ב-11 וחלילה לא לאפשר לפער לגדול ל-11. וכמו בכל קרב על הרכב, למאמן ישנם כאבי ראש חיוביים, וקצת פחות, אך ספק אם מדובר בכלל ביתרון עבור החיפאים שכוכבי הצהובים לא יוכלו לשחק מולם. איתי שכטר, שעשה קולות של עזיבה, ושאר השחקנים שחיכו לצ'אנסים שלהם, יצטרכו להוכיח שהסגל הצהוב באמת עמוק כמו שהוא, בפועל. כך או כך, הכל כבר מוכן לקראת משחק העונה השני, בקריית שלום ובכפר גלים.
לילה בלי כוכב
ועם כל הכבוד לחסרונות של מכבי ת"א ומכבי חיפה (אם בכלל), יש קבוצה אחת בישראל שכשהיא חסרה את הכוכב שלה, היא נראית אחרת לגמרי, בפער ענק מאיך שהיא נראית ביחד איתו וזו הפועל באר שבע כמובן, שללא ז'וסוואה שיחקה לא טוב בלשון המעטה מול הפועל חדרה ובכל זאת הצליחה לנצח אותה 0:1 באצטדיון טרנר “המשופץ”. בב"ש מתלוננים על כך ששחקנים בקבוצה לא לוקחים על עצמם יותר בהיעדרו של הפורטוגלי הדומיננטי (אולי מדי), ופשוט תלויים בו. ובמקביל כבר מתפללים לשלומו של מיגל ויטור, שכל פציעה שלו גורמת לדפיקות לב בבירת הנגב בשנים האחרונות.
עצם העובדה שהם ניצחו זה כבר מעודד, למרות היכולת הלא רעה של חדרה, ובטח ובטח בקאמבק שלהם לטרנר, שגם ללא קהל עושה את האפקט הביתי שלו. אבל בעיקר, הערב הזה בלי ז'וסוואה הוכיח שוב עד כמה ב"ש חייבת להתחזק אם היא רוצה להישאר בחלק העליון של הטבלה, כי עם יכולת כמו שהיא הציגה זה יהיה קשה מאוד.
עם זאת, צריך לסייג ולזכור שכרגע חלון ההעברות לא מאפשר להנחית בישראל זרים, כך שאי אפשר לשחרר שחקנים לפני שהמצב יתבהר, וכרגע נראה שהחלון הזה ינוע לפי הפעולות שיבצעו הקבוצות הגדולות וישליכו על כל השאר. בעוד הקורונה מנהלת את החלון, היא גם משפיעה ותשפיע על הכדורגל בפועל, ובמובנים מסוימים אולי תחרוץ גורלות גם בליגת העל.
הרבה הבטחות, מעט סימוכין
בניצחונה בנתניה, מכבי ת"א ספגה אחרי 554 דקות בליגת העל (ולראשונה תחת ואן לוון, כולל במשחקים שהדריך את הקבוצה בקיץ האחרון), מאז המשחק הקודם מול היהלומים בבלומפילד, בסיבוב הקודם. והיה זה שוב קוואן פרייטר, שכבש שער נפלא מולה.
בעוד הקבוצה של ריימונד אטוולד הבטיחה בפתיחת העונה, עם, בסך הכל, שלושה ניצחונות רצופים ערב הפגרה הכפויה השנייה בחסות הקורונה, הם ממש לא מקיימים ומאז אותו רצף (שהושג על חשבון סכנין המסכנה שחטפה שביעייה, הפועל חיפה וכפ"ס), הם סופרים בסך הכל שני ניצחונות ב-12 מחזורים ופשוט לא מצליחים להיכנס לקצב של צבירת נקודות.
וגם דולב אזולאי, שהרשית את האחרון שהצהובים-כחולים מאז ב-2:2 ההוא, "כיכב" ביום שבת, למרות שבכלל לא היה בסגל נתניה. בקבוצה, עוד ממתינים שהוא יפנה את מקומו וימצא לעצמו קבוצה חדשה כדי שעל חשבון משכורתו, אטוולד יוכל להתחזק בבלם נוסף. כדי שנתניה תוכל להזכיר את אותה קבוצה שבאה בלי רגשי נחיתות לבלומפילד ועוד התאכזבה משער השוויון של יונתן כהן, היא חייבת חיזוק דחוף, בהגנה, וגם בהתקפה.
מפזרים את הערפל
בבית"ר ירושלים, כמו בבית"ר ירושלים, אין רגע דל. והכל קורה בבת אחת. לפחות גם הניצחונות מתחילים להתחבר, כשהחבורה של סלובודאן דראפיץ' ושי ברדה, שאיכשהו מצליחים לנתק את השחקנים שלהם מכל הרעש סביב הקבוצה ומפזרים את הערפל שיוצר המועדון ואנשיו ביום-יום, ניצחה פעמיים ברציפות לראשונה העונה ואם מחשבים את האפשרות שיש להם להשיג עוד שלוש נקודות מהמשחק החסר מול בני סכנין – הם יכולים פתאום למצוא את עצמם, איכשהו, בחלק העליון של הטבלה, אחרי פתיחת העונה הגרועה שלהם.
ודווקא עכשיו, כשירדן שועה נכנס לקצב וכובש פעמיים ברצף, ואפילו עלי מוחמד עולה על לוח התוצאות, הקורונה מכה בקבוצה מהבירה ומאיימת לעצור את ההתלהבות של הבית"רים. עידן ורד הוא החיסרון המרכזי שיהיה לקבוצה מול הפועל ת"א בטדי, כך שהיא יצאה יחסית בזול (בטח אחרי שוורד תועד נוסע ביחד עם אלירן עטר, אורן ביטון ושועה).
אחרי שעסקת העברת הבעלות של השייח חאמד בן ח'ליפה הולכת ומסתבכת, בבית"ר מדווחים על ניסיונות עוקץ והרבה סימני שאלה מרחפים מעל המועדון בשבועות האחרונים, שמוארים באור שלילי – בבירה רוצים רק להמשיך ולנצח, גם בלי הכסף מאיחוד האמירויות, שאמור היה להגיע ולחזק את הקבוצה בינואר, ולעצור לרגע כדי להתרכז רק בכדורגל – בלי שום סקנדל או פסטיבל.
שוב באופנה
אלישע לוי חזר לליגת העל בסערה ובינתיים ניצח כבר את שתי האקסיות האחרונות שלו, מכבי פתח תקווה ובני יהודה, שלא ממש נתנו לו את מלא הקרדיט. אחרי שעשה זאת למלאבסים לפני הפגרה, הוא ניצל גם את ההשתוללות של מתיאה ליואיץ' (שפרח תחתיו בשכונת התקווה בפתיחת העונה ומאז נעלם, ורק מזיק לקבוצתו בפועל), ואת המשחק הנחוש של חניכיו אחרי הרחקת הסרבי, כדי לנצח 1:3 בבלומפילד ולהנחיל ניצחון מתוק מבחינתו על הכתומים.
אחרי שהשלים דאבל על האקסיות, ובסך הכל אסף כבר 7 נקודות מתוך 9 אפשריות (וכל כך קריטיות, גם מול יריבות ישירות לתחתית), אפשר לומר שכעבור כמה שנים, אחרי טראומת הנבחרת, הוא סוף סוף חזר להיות רלוונטי בליגת העל, ושב להיות האיש הנכון במקום הנכון, כמו שאנחנו זוכרים אותו בימיו הגדולים בעשור הקודם. יצחק ועידן שום באמת מאמינים בו, בניגוד למאמנים אחרים שמינו, הם דוברים את אותה שפת כדורגל.
האלישע שוב באופנה. המאמן הוותיק הוכיח שהוא ממש לא נחלת העבר, כמו שהרבה אנשים חשבו אחרי שנכשל בשנים האחרונות. בכפ"ס הוא לא ישנה את המונח "בית קברות למאמנים" לגבי נבחרת ישראל, ומי יודע מתי ואם בכלל נראה אותו שוב מאמן קבוצה גדולה. אבל כרגע, בשלב הזה של הקריירה שלו – כפ"ס היא שידוך מושלם בשבילו.
איינבינדר יסדר, וכבר סידר
הפועל תל אביב הציגה לראווה ביום שבת האחרון את חמשת שחקני הרכש החדשים שלה מול הפועל חיפה, וגם הם לא הספיקו כדי להשיג שלוש נקודות יקרות עבור האדומים, כשאחרי שכבר הובילו 0:2 מצמד פנדלים של עומרי אלטמן, האורחים איזנו ל-2:2 וחזרו לכרמל מרוצים.
מעבר לשינוי שניכר בעיקר במחצית הראשונה, לפני הירידה הכללית החדה של כל השחקנים והמגמה שהשתנתה בחסות העייפות והחילופים, אין ספק שדן איינבינדר, לידור כהן, שלומי אזולאי, בן ביטון ואופק ביטון עוד יתרמו להפועל בעונה הנוכחית, וחלקם גם בעונה הבאה (בהנחה שהקבוצה תשרוד בליגת העל כמובן), אבל בראשם יש לציין בעיקר את איינבינדר.
קפטן בית"ר ירושלים לשעבר, מי ששוחרר על ידה בתחילת העונה הנוכחית ולא שיחק מאז כדורגל, הראה כמה הוא התגעגע ואז תיאר בעצמו "מ-1 עד 10? 100". להפועל ת"א, הוא הגיע בדיוק למשבצת הנכונה, כך נראה היה בבלומפילד, שם השתלט על מרכז השדה והוכיח שיש לאדומים בעל בית חדש על המגרש.
איינבינדר למעשה יסדר את המשחק של האדומים. בעוד עומרי אלטמן נהנה מכך שהנטל ההתקפי כבר לא על כתפיו בלבד, הוא יכול לנהל את המשחק ביחד עם אקס בית"ר, שמצד אחד עוזר לו בכך במרכז השדה ודוחף קדימה ומצד שני מאפשר לנוע בחופשיות בחלק ההתקפי, ולהמשיך להיות האיש המרכזי בהתקפה האדומה – רק עם הרבה עזרה מקדימה, מהאגפים ומאחורה.
גם לידור כהן הראה ניצוצות ואושר דוידה המשיך להבריק לפרקים באגף, בן ביטון הוסיף הרבה אגרסיביות ונחישות להגנה המעט מנומנמת של האדומים, שנותרה כזאת עם הטעויות של סיאנדה קולו, שדאג לתקן, ודני גרופר, ששוב עלה להפועל ביוקר עם טעויות קשות, כפי שעשה פעם אחר פעם בתקופה האחרונה. בהפועל ת"א אולי מאוכזבים מהתוצאה, אבל לראשונה העונה, באמת אבל, מרוצים מאיך שנראו ולראשונה העונה יש להם גם כמה סיבות לאופטימיות. לפחות.
בזכות הצעירים, והאדומים
בקרב בין שתי הקבוצות המפתיעות של העונה, שלא הפתיעו בכלל מבחינת יכולת אלא בעיקר בשל הציפיות מהן בקיץ האחרון, מכבי פתח תקווה ניצחה 1:2 את מ.ס אשדוד, אותו הכריעו הצעירים של גיא לוזון, בשער דרמטי בתוספת הזמן – בחסות המדיניות של המלאבסים ועל חשבון הפועל ת"א.
בעוד ליאל עבדה הרשית והעניק את שלוש הנקודות ללוזונים, הוא הוכיח שהוא כבר הספיק לשכוח מסאגת דינמו קייב וכל כולו מרוכז בהצלחת המלאבסים העונה. בקיץ הוא כבר ישתדרג למועדון לא פחות מכובד מהאוקראינים, שרצו לכבול אותו בחוזה דרקוני, ובפ"ת לא הסכימו לעסקה. לפני שכבש את שער הניצחון, עמית מאיר בן ה-20, שפרץ במדי הפועל ת"א בעונה שעברה ובוולפסון ויתרו עליו תמורת 250 אלף שקל בלבד, נתן כדור עומק אדיר לדניאל גולאני בן ה-17, שמצא נהדר ברחבה את עבדה בן ה-19.
עוד לפני שהתענגו על השער המספק, ארמנדו קופר, עוד אחד שהאדומים מת"א ויתרו עליו, כבש שער בבכורה המחודשת שלו בכחול והעלה ליתרון. בכלל, הוא נראה משוחרר והיה מצוין מול אשדוד, כמו שחקן אחר לגמרי, אחרי שבמתחם חודורוב לא הוציאו ממנו שום דבר בחצי עונה. באופן כללי, בפ"ת צריכים להודות להפועל גם על אריק ינקו, שהגיע במתנה מוולפסון ונראה פשוט מעולה העונה.
בכלל, בפ"ת נהנו מהעובדה שהמשחק מול אשדוד נדחה מלפני הפגרה עד לאחריה, כשמנטלית הקבוצה לא הייתה בשיאה בלשון המעטה, אחרי שני הפסדים רצופים ושלושה משחקים ללא ניצחון. אשדוד, אחרי שני ניצחונות רצופים, הייתה מגיעה במצב רוח הרבה יותר טוב. מבחינת המלאבסים זה היה מעין משחק עונה בין המפתיעות שמזמן כבר לא מפתיעות. מביניהן, היא הראשונה שבקצב צבירת הנקודות שלה אולי כבר עשתה את ההבדל בין הפלייאוף התחתון לעליון וסיפקה כנראה את החותמת הסופית להעפלתה העונה לשש הראשונות של הכדורגל הישראלי. ותודה לפגרה.