כריסטיאן באטוקיו היה אחד משחקני הרכש הראשונים שחתמו בעונה בה ג'ורדי קרויף ירד אל הקווים במכבי תל אביב, עונת 2017/18, אך הוא התקשה להותיר חותם אצל הצהובים ואחרי שגם נפצע בברכו בצורה לא פשוטה, דרכו במועדון הגיעה לסיום מוקדם מהצפוי. כעת, כחמש שנים לאחר ששוחרר מהמועדון בעיצומה של עונת האליפות הראשונה של ולאדן איביץ', החליט באטוקיו לתבוע את מכבי ת"א באמצעות עורך הדין תמיר שטינוביץ.
בסיומן של טענות רבות אשר נכתבו בכתב התביעה, מבקש באטוקיו באמצעות בא כוחו כי מכבי ת"א תשלם פיצוי על: הסכם עבודה לא תקין, פיצוי בהתאם לחוק הגנת השכר, פיצוי על ניכויי שכר, מענק אליפות שלא שולם, גמל עבודה ביום המנוחה, פיצוי על ימי חופשה, דמי הבראה, ימי חג, גמל פנסה, פיצויי פיטורים, השלמת שכר, פיצוי בגין פיטורים שלא כדין והפרת חובת השימוע והלנת שכר והלנת פיצויי פיטורים - בסך מצטבר של 892,368.72 ש"ח.
כך כותב באטוקיו בכתב התביעה שלו באמצעות עורך דינו: "התובע סמך על הנתבעת כי ישולמו לו שכרו וזכויותיו כדין ובכל מקרה לא הייתה לו השפה, ההשכלה ו\או הידע והיכולת לבדוק ולהבטיח הדברים בעצמו. התובעת ניצלה את היות התובע אזרח זר, שאינו שולט בשפעה העברית ו\או בקיא בדיני העבודה בישראל והעסיקה אותו תוך רמיסת זכויותיו וההסכמים המחייבים, בניגוד לדין.
"בשל מגבלות השפה, לא יכול היה התובע לקרוא ו\או להבין תוכן תלושי השכר שנמסרו לו. יודגש כי התובעת לא ערכה ו\או נתנה בידי התובע דו"חות נוכחות ו\או מלוא תלושי שכר תקינים, למעט אלו שצורפו לכתב התביעה. התובע עבד 6 ימים בשבוע, באימונים ו\או משחקים, לרבות ימי ראשון ושבת, כאשר יום עבודה נמשך שלוש עד שמונה שעות בהתאם לדרישה ולצורך”.
"בהתאם להסכם התחייבה הנתבעת לשלם לתובע שכרו כדלקמן:
”א. עבור שנת העבודה הראשונה (עונת 2017/18) סך של 350 אלף אירו נטו, בחלוקה ל-10 משכורות בסך 35 אלף אירו נטו כל אחת, אשר ישולמו עד היום התשיעי לכל חודש עוקב”.
ב. עבור שנת העבודה השנייה (18/19) סך של 400 אלף אירו נטו, בחלוקה ל-10 משכורות, בסך 40 אלף אירו נטו כל אחת אשר ישולמו עד היום התשיעי לכל חודש עוקב”.
"ג. עבור שנת העבודה השלישית (שנת האופציות לזכות הקבוצה אשר לא מומשה על ידה לעונת 19/20) סך של 450 אלף אירו נטו בחלוקה ל-10 משכורות בסך 45 אלף אירו נטו כל אחד אשר ישולמו עד היום התשיעי לכל חודש עוקב”.
"בנוסף, התחייבה הנתבעת בתשלום 10,000 ש"ח מידי חודש עבור דיור. בנוסף, התחייבה הנתבעת בתשלום "בונוס" קבוע, משך כל תקופת ההסכם, בסך 1,000 דולר נטו עבור כל נקודה שתצבור עד לגובה של 60 נקודות ובלבד שהתובע יהיה בסגל. הבונוס חולק לפי השתתפות העובד - ככל ופתח במשחק או נכנס במחצית הראשונה יקבל 100% מערך הבונוס (1,000 דולר). ככל ונכנס כמחליף במחצית השנייה יקבל 75% מערך הבונוס. ככל ולא נכנס כמחליף אך היה בסגל יקבל 50% מערך הבונוס”.
"משך תקופת עבודתו בשנה הראשונה התובע פתח ב-24 משחקים, נכנס כמחליף 12 פעמים ולא נכנס כמחליף פעמיים ובסך הכל היה זכאי לבונוס של 46,500 דולר נטו. בנוסף, זכאי התובע לבונוס עבור זכייה בגביע בסך 10,000 דולר נטו ובונוס זכייה באליפות בסך 20 אלף דולר נטו. הנתבעת זכתה באליפות בשנת עבודתו השנייה של התובע (18/19) אך לתובע לא שולם בונוס האליפות".
עוד נטען בכתב התביעה כי "הנתבעת התחייבה בתשלום עבור השתתפות במשחקים האירופאים לפי שיקול דעתה (לשון ההסכם) אך קיפחה את התובע והפלתה אותו אל מול שאר העובדה שעה שבהתאם ל"שיקול דעתה" לא שילמה לו בונוס עבור השתתפות באירופה".
בהמשך צוין כי שכרו הקובע לזכות משך כל תקופת ההסכם מול מכבי ת"א היה 3,292,575 מיליון ש"ח על פי שער האירו של אותן השנים. "במהלך שנת העבודה השנייה, ביקשה הנתבעת לבטל את ההסכם לתקופה קצובה באופן חד צדדי, בשל רצונה להחליף את התובע בשחקן זר אחר, נוכח אי שביעות רצונה מהתובע. נוכח האמור, בחודש ינואר 2019 הודיעה הנתבעת לתובע על הפסקת עבודתו ושחררו מהקבוצה, תוך שהתחייבה לשלם לו את יתרת שכרו עד תום שנת העבודה השנייה".
"בהתאם, בחודש ינואר 2019 סיימה הנתבעת את העסקתו של התובע חד צדדית, תוך שהסדירה תשלום השלמת שכרו עד סיום שנת העבודה השניה כמפורט בהסכם. לצורך דבר, הנתבעת החתימה את התובע בחוסר תום לב על מסמך שחרור וסילוק לכאורה, המגלם שכרו של התובע עד סיום תקופת ההסכם המחייבת ותו לא...”
"חרף העובדה כי הסכום הנקוב במסמך הסילוק מגלם יתרת שכרו של התובע בהתאם להסכם העבודה המחייב, צוין במסמך כי עם חתימת ההסכם התובע מוותר על זכויותיו הקוגנטיות. ברי כי אין תוקף לוויתור המצוין במסמך, מאחר והתובע לא היה מודע לזכויותיו ויתרה מזאת, הרי שלא ניתן לבטל ו\או לוותר על זכויות קוגנטיות שלא שולמו".
"במצב דברים זה הרי שבפועל לא שולם לתובע גמר חשבון וזכויותיו הקוגנטיות ולחילופין ככל ותטען הנתבעת כי הכספים שולמו עבור גמר החשבון, הרי שלא שולם לתובע השכר עבור יתרת ההסכם לתקופה הקצובה. יתרה מזאת, הנתבעת לא חישבה הבונוסים הקבועים .. והגדילה לעשות שעה שרשמה חלק משכר היסוד שלו כ"אשל" על מנת לחמוק מתשלום מלוא זכויותיו. יצוין כי הנתבעת חילקה תשלום השכר כמפורט לעיל, בכדי ליצור הפרדה מלאכותית ובכך באופן בלתי תקין ומנוגד לדין לנסות לחמוק מתשלום זכויות קוגנטיות של התובע".
"נוסף על האמור לעיל, בבחינת מעט תלושי שכרו של התובע (בהתאם לאלו שנמסרו לו) עולה כי משך עבודתו בוצע בשכרו ניכויי שכר אסורים, תוך הפרות ברורות של הוראות הדין. הנתבעת הסיקה כי נוכח אי הבנת התובע את הדין, תוכל לשלול את מלוא שכרו וזכויותיו ובכך לדעתה המוטעית לחמוק מתשלומם".
תגובת מכבי תל אביב: “המועדון לומד את התביעה ויגיב גם לה בבית משפט. מדובר בניסיון חסר תום לב להוצאת כספים שלא כדין מהמועדון ע”י שחקן שהרוויח סכומי עתק. סיום העסקתו נעשה כדין ובאופן הדדי. השחקן יוצג ע”י סוכן המעורה ביחסי העבודה בענף הכדורגל”.
בתגובתה של מכבי ת”א כאשר הם מתכוונים לכך ש"המועדון לומד את התביעה ויגיב גם לה”, מתכוונים במועדון שמבחינתם תביעתו של באטוקיו היא כמו מקרה גיז׳רמו ישראלביץ׳, שלאחרונה נדחתה תביעה דומה שלו בנושא.