אחרי שאלירן עטר הגיש תביעת ענק נגד מכבי תל אביב בגובה יותר ממיליון שקל בטענה להיעדר הפרשה לפנסיה, אי תשלום פיצויי פיטורים והפרשי שכר, כעת מתגלים פרטים נוספים, זאת כחלק מסיכומים שהוגשו מטעם עורכי דינו שי אליאס וענבר בר במסגרת התביעה, כשהם ביקשו הכרעה בהקדם.
עטר טוען כי על מכבי ת"א היה לשלם לו שכר יסוד בגובה 1,416,870 שקלים על עונת 2019/20 בנוסף לתשלומים נוספים, לרבות תשלום עבור נקודות ליגה בסך 321,900 שקלים ומענק אליפות בסך 20,000 דולר (שווה ערך לכ-70,000 שקלים). עוד נכתב כי בפברואר 2020 המועדון הודיע לשחקן באופן חד צדדי על הכוונה לסיים את ההתקשרות עמו למרות שהחוזה היה בתוסף עד סוף חודש מאי.
“על פי ההסכם שנחתם בין הצדדים, שכרו הכולל של עטר בעונת 2019/20 עמד על 1,738,770 שקלים לעומת 651,320 שקלים שהרוויח בבית"ר ירושלים. לטענת החלוץ, מכבי ת"א הפרישה "כפיקציה" כספים לקרן פנסיה, אך למעשה כל ההפרשות נלקחו משכרו של עטר, מבלי שהנתבעת תישא בחלקה על פי החוק. יתר על כן, מענק האליפות שהובטח לעטר בסך של 20,000 דולר שולם לו בסופו של דבר תוך הפחתה של 5,000 דולר, באופן חד צדדי וללא כל הצדקה”, טענו בתביעה.
בתביעה נטען גם ש”מכבי ת"א בחרה לסיים את ההתקשרות עם עטר כדי לפנות מקום בתקציב להחתמת דן ביטון בשכר נמוך יותר. לכן, כך לטענת עטר, ההוא זכאי לפיצויי פיטורים מלאים וכן לפיצויי הלנת פיצויי פיטורים, מאחר ומכבי ת"א נמנעה מלשלם את פיצויי הפיטורים במועד הקבוע לכך. הפיצוי בגין הלנת פיצויי הפיטורים נדרש בשל העיכוב הממושך והבלתי מוצדק בתשלום המגיע לחלוץ”.
עטר גם טוען כי בית הדין לעבודה הוא הגוף המוסמך הבלעדי לדון בזכויות הנובעות מחקיקה קוגנטית, כגון פיצויי פיטורין, זכויות סוציאליות, והפרשות לפנסיה, ולכן אין למוסד הבוררות של ההתאחדות לכדורגל סמכות לדון בזכויות שמקורן בחוקי מגן, גם כאשר קיימת תניית בוררות בהסכם העסקה.
טענת מכבי ת”א והתגובה של עטר
מכבי ת"א טענה כי “עטר חתם על סעיף 9 בהסכם השחקנים הקובע ‘הגנה מתביעות סותרות ושכר כולל פיצויי פיטורים’, לפיו עצם הגשת התביעה הנוכחית מנוגדת להתחייבויות החוזיות שנטל על עצמו עטר, ולכן אינו זכאי לכספים נוספים אותם הוא תובע. הצהובים טענו כי עטר מפר את התחייבויותיו החוזיות, ועל כן יש לדחות את תביעתו, אך לדברי עורך דינו יש לדחות את הטענה הזו מכיוון שסעיף 9 להסכם השחקנים, עליו מסתמכת מכבי ת”א, קובע כי אם יוחלט על ידי בית הדין לעבודה או גורם מוסמך אחר כי לתובע מגיעות זכויות נוספות כעובד, יהיה התובע מחויב להחזיר לנתבעת את כל ‘התשלומים העודפים’ ששולמו לו”.
לטענת עטר, “סעיף זה אינו חוקי ובטל מעיקרו משום שהוא מתיימר לכפות על התובע ויתור על זכויות קוגנטיות מוגנות על פי חוק. חוקי המגן במשפט העבודה, כמו חוק פיצויי פיטורין וחוק הגנת השכר קובעים כי זכויות אלה נועדו להגן על העובד ואין אפשרות להתנות עליהן בהסכמים פרטיים. יתרה מכך, סעיף 5 לחוק הגנת השכר אוסר על הכללת תשלומים סוציאליים בשכר כולל, וסעיף 28 לחוק פיצויי פיטורין קובע כי פיצויי פיטורין לא ייכללו בשכר אלא אם ההסכם אושר על ידי שר הכלכלה – דבר שלא נעשה במקרה זה”.
עטר טוען גם כי יש לדחות את טענת מכבי ת"א כי היה מיוצג על ידי עורך הדין, גיא פרימור (כיום נציג הבעלים של הפועל תל אביב, ג.ל), בעת החתימה על ההסכם ולכן היה מודע למשמעויות המשפטיות של סעיף 9. “במסגרת העדויות הוכח כי גיא פרימור היה סוכן שחקנים בלבד ולא עורך דינו של התובע, אשר עבד בסוכנות של אבי נמני, סוכנו של התובע, וקיבל עמלה כסוכן בגין סגירת ההסכם עם הנתבעת”, טענו עורכי דינו של החלוץ.
עטר טוען גם כי כתב הוויתור נחתם על ידיו תחת לחץ כלכלי ומשפטי כבד, אשר הופעל עליו על ידי מכבי ת”א שהתנתה את תשלום הזכויות המגיעות לו על פי ההסכם בחתימתו על כתב הוויתור. החלוץ גם טוען כי כתב הוויתור שחתם עליו אינו ברור וחד משמעי, וכי לא נמסרו לו הסברים מספקים על המשמעות המשפטית המלאה של כתב הוויתור. עטר גם טוען כי לא היה מעוניין לעבור לבית"ר בשכר מופחת אלמלא הפיטורים שנכפו עליו על ידי מכבי ת"א.
עטר הוסיף גם כי “אישור הממונה שהציגה מכבי ת"א לתצהירה, נעדר תוקף משפטי, וזאת לנוכח אי עמידה בדרישות החוק וההנחיות של משרד הכלכלה ליישום סעיף 28 לחוק פיצויי פיטורים”.
הדרישות הכספיות
כמו כן, אלירן עטר דורש מהקבוצה סכום של 428,886 ש"ח כהשלמת הפרשות פנסיוניות, בטענה כי התנהלות הקבוצה הייתה לא חוקית. בנוסף, הוא טוען כי תקופת העסקתו (29 חודשים) מזכה אותו בפיצויי פיטורין בסך 604,377 ש"ח ברוטו, בהתבסס על משכורתו האחרונה וממוצע הפרמיה החודשית. עטר מדגיש כי הכספים שהופרדו לכאורה כפיצויי פיטורין הינם מכספו בלבד ולא מהפרשות הקבוצה, ולכן אין לקזז אותם מהסכום.
בנוסף, עטר דורש 256,666 ש"ח נטו בגין הפרשי שכר לתקופה שבין ספטמבר 2017 לינואר 2020. לטענתו, הקבוצה שילמה לו פחות מהשכר שעליו התחייבה במסגרת ההסכם, תוך התעלמות מהפערים. לטענתו, מדובר בכספים המגיעים לו כדין.
בית הדין התבקש להורות לקבוצה לשלם לעטר את מלוא הפרשי השכר בתוספת פיצויי הלנת שכר, הנובעים מהעיכוב בתשלום השכר המלא בזמן. בנוסף, על הנתבעת לשאת בתשלומי המס הנדרשים בגין הפרשי השכר ולספק אישורים מתאימים מכלל הגורמים הרלוונטיים. נטען כי התובע זכאי לקבל את מלוא הסכום המפורט בתצהירו, כולל הפרשי ההלנה והתוספות. כמו כן, הנתבעת נדרשת לשאת באחריות המלאה לתשלומי המסים והחובות הסוציאליים, בהתאם לדרישות החוק.
“אי הבאת עדים מעידה על ניסיון להסתיר עובדות חיוניות”
“הימנעות הנתבעת מהבאת עדים רלוונטיים, כגון עורכת הדין של הקבוצה יעל מרגלית והמאמן ולדימיר איביץ', פוגעת באמינות גרסתה. הנתבעת בחרה להביא לעדות את תומר שמואל, אשר לא היה מעורב ישירות במשא ומתן או בחתימת ההסכמים. עדותו של שמואל התבססה על שמועות ודברי צד שלישי, ללא מידע מכלי ראשון. בפועל, שמואל הודה שאינו יודע את פרטי ההסכם או נסיבות סיום העסקתו של התובע באופן עובדתי ומבוסס”, הוסיפו עורכי דינו של עטר.
“במהלך החקירה, הנתבעת ניסתה לשנות את החזית ולהציג עובדות חדשות דרך עדות שמואל, שאף אישר כי לא היה חלק מהמשא ומתן. השופטת ציינה שמדובר בעדות שמועה שאינה קבילה לפי ההלכה הפסוקה. אי הבאת עדים מרכזיים על ידי הנתבעת, כגון המנכ"לית והמאמן, מעידה על ניסיון להסתיר עובדות חיוניות. ההלכה הפסוקה קובעת כי הימנעות כזו יוצרת חזקה שהעדות הנעדרת הייתה פועלת נגד הנתבעת”, הוסיפו.
בצד של עטר טענו ש”הנתבעת הציגה טענות לא מבוססות ואף הסתמכה על כתבה עיתונאית שלא צורפה להליך כנדרש. הכתבה אינה מהווה ראיה על פי כתב התביעה, שכן לא הובא כותב הכתבה או עד רלוונטי מטעמה כדי לתמוך בטענות הנתבעת. ניסיון באת כוח הנתבעת להדריך את עדה במהלך החקירה הנגדית, יחד עם הימנעות מהצגת מסמכים קריטיים, מהווים פגם דיוני חמור, המחזק את המסקנה כי הנתבעת פעלה באופן לא תקין”.
עוד נטען שהתנהלותה הדיונית של הנתבעת, לרבות אי הבאת עדים רלוונטיים והגשת ראיות חסרות, פוגעת בעמדתה. יש לאמץ את גרסת התובע כעדות מהימנה ולפסוק לזכותו את מלוא התשלומים הנדרשים.
ההשוואה לפסק הדין בעניין ישראלביץ’
כמו כן, התייחסו גם לפסק הדין בעניין ג'יזרמו ישראלביץ' ונטען כי הוא אינו רלוונטי למקרה הנוכחי. בניגוד לתיק ישראלביץ', שבו לא עלו טענות להפרות חוקי מגן, במקרה הנוכחי התובע טוען שההסכם מנוגד לחוקי המגן והפרשות הפנסיוניות נוכו משכרו שלא כדין. הדיון קובע כי פסק הדין ישראלביץ' לא עסק בנושאים מהותיים שעלו בתיק הנוכחי, כגון ניכויי פנסיה מנוגדים לחוק או טענות הנוגעות לחוקי המגן והנחיות הממונה. מכאן שלא ניתן להסתמך על אותו פסק דין כהגנה.
“בית הדין הכריע כי הנתבעת הפרה את חוקי המגן, וכי אין תוקף לאישור הממונה על ההסכם, מאחר שההסכם מנוגד לתקנת הציבור. ניכויי השכר שנעשו לתובע נפסלו, ונקבע כי התובע זכאי להחזר מלא של הסכומים שנוכו שלא כדין. בנוגע לפיטורי התובע, נמצא כי הנתבעת נקטה בצעדים חד צדדיים לשחררו מטעמים כלכליים ומקצועיים. המאמן החדש החליט לשחרר את התובע לטובת שחקנים חדשים, ועמדות הנתבעת בחקירה חיזקו את טענת הפיטורים”.
טענות הנתבעת שהפיטורים נעשו בהסכמה נדחו. הנתבעת לא הצליחה להוכיח שיקולים מקצועיים מוצדקים להפסקת העסקתו של התובע. יתרה מכך, “עדותה הייתה עקיפה והסתמכה על השערות, והימנעות הנתבעת מהבאת עדים מרכזיים פעלה לחובתה”. בית הדין קבע כי לתובע מגיעים פיצויי פיטורין מלאים, מאחר שפיטוריו היו תוצאה של מהלכים חד צדדיים מצד הנתבעת. כמו כן, סיום עבודתו לווה בהרעת תנאים מוחשית.
"כתב הוויתור שעליו חתם התובע הוגדר ככפוי וללא רצון חופשי, ולכן אינו תקף משפטית. התובע חתם עליו בשל לחץ שהופעל עליו מצד הנתבעת, שלא שילמה את שכרו המלא. הדיון בחן את היקף משרתו של התובע והסיק כי מדובר במשרה מלאה, בהתאם להיקף העבודה הנהוג בענף הכדורגל המקצועני. נקבע גם כי הפרמיות שקיבל התובע בגין נקודות ליגה הן חלק משכרו לצורך חישוב פיצויי פיטורין", נכתב.