אחרי הזכייה באליפות, שרן ייני תולה את הנעליים. קפטן מכבי תל אביב הודיע היום (שני) בצהריים על פרישתו בגיל 37 במסיבת עיתונאים שבה נכחו בכירי המועדון וגם כל שחקני הקבוצה יחד עם משפחתו של המגן/קשר.
ייני שזכה עם מכבי ת”א בשש אליפויות, פעמיים בגביע המדינה ושש פעמים בגביע הטוטו במהלך הקריירה, עוד לא קיבל החלטה על תפקידו הבא בכדורגל והאם יישאר במועדון. הוא ציין שיש לו הצעות מעוד מקומות בכדורגל הישראלי, כמו גם הצעות במגזר העסקי (היי-טק), לצד הרצון של מיץ' גולדהאר שהוא כן יישאר במועדון.
“אתם לא מבינים כמה אני מתרגש לקום כל בוקר ולפגוש את החבר’ה האלה באימון", אמר ייני, "בכל יום אני פשוט מאושר. אני אוכל ארוחת בוקר, שם את הילדים במסגרות והולך לאימון, שם אני מאתגר את עצמי ואת החברים שלי ומנסה לנצח בכל מחיר. אני נותן את הלב והנשמה בכל אימון ומשחק. אתגעגע לזה מאוד. היום אני מודיע על פרישה מכדורגל.
צפו בנאום הפרישה של שרן ייני"אני מרגיש בר מזל, הייתה לי את הזכות לעסוק בחלום שלי מאז גיל 6. כיף לי שנגעתי בהרבה שחקנים, אנשים, אוהדים, בטח בתקופה הזו עם כל הדברים שעשינו למען כל האנשים שסבלו וסובלים, זה שאנחנו יכולים לגרום לבן אדם אחד אפילו לחייך בתקופה הזו זה מדהים.
“כשהתחלתי, מכבי נראתה אחרת וכיף לי להיות חלק מההתעוררות של המועדון המפואר הזה, בתהליך, ביחד עם המון שותפים שעברו איתי. כל התחושות והרגשות בכדורגל זה בגדול, הכל מועצם, כשמנצחים, מפסידים, הכל פשוט ענק. לפעמים הרגשתי כמו גננת ולפעמים כמו גלדיאטור, אבל תמיד ידעתי שאני משחק בשביל משהו שהוא הרבה יותר גדול ממני. משאיר את המועדון בידיים טובות אצל חבר’ה שאני מאוד אוהב ומעריך”.
ייני הוסיף: “לא גדלתי כאוהד של מכבי ת”א, באתי מבית שלא אוהב כדורגל בכלל. במהלך חיי, מכבי עזרה לי להתעצב כבן אדם והפכה אותי למי שאני היום. הערכים של מכבי זורמים בי והערכים שלי הם הערכים של מכבי. להיות מכביסט זה להציב את הסטנדרטים הכי גבוהים שאתה יכול בראש ובראשונה כבן אדם ואז כספורטאי. ללא תירוצים. הכדורגל מתגמד לעומת מה שעוברים, יש לנו חטופים בעזה. הכל משני, הכל שטויות, הכי חשוב שנחזיר אותם הביתה ונתעסק בזה כמדינה.
"לא גדלתי כאוהד של מכבי ת"א". שרן ייני (חגי מיכאלי)“אני רוצה להודות לשחקנים ולכל השחקנים ששיחקתי איתם, לבעלי הבית, לכל הצוותים וכמובן לאוהדים. בתחילת הקריירה שלי, לוני הרציקוביץ’ לקח אותי לפני ניתוח ולפני שידע מה יהיה איתי ונתן לי חוזה לחמש שנים. זה היה מדהים. הגעתי למקום לא טוב ולא מאורגן, זה היה מקום של הישרדות והפך למקום של בנייה. ואז הגיע אוסקר ועשו הצבעה מי יהיה הקפטן והחבר’ה בחרו בי. תמיד ניסיתי לשפר ולעזור לאחרים, אבל לא חשבתי להיות קפטן. כשבחרו אותי הייתי צריך להתחיל לשפר את עצמי בתחום הזה של המנהיגות. אני יכול לעזוב בידיעה שעוזב מקום טוב וחזק ואיכותי”.
ייני המשיך: "ההורים שלי שלא באו מעולם הכדורגל, המשיכו להסיע אותי לאימונים ומשחקים עד גיל 16 למרות שלא הייתי בהרכב ואמרו שלא הייתי מספיק טוב. המשיכו להאמין בי ובחלום שלי, זה לא מובן מאליו. אבא שלי לא אהב לצאת מהבית, אבל הסיע אותי בכל יום לאימונים, בשבילו זה היה המון".
על ההמשך אמר ייני: “אני לא אשחק יותר העונה, אבל אמשיך להיות עם הקבוצה עד היום האחרון. הייתה לי שיחה עם מיץ (גולדהאר)’, הוא הביע עניין ורוצה שאשאר באיזשהו תפקיד במועדון, במקביל יש לי גם הצעות אחרות מעולם הכדורגל ובעולם הפרטי והעסקי אז אצטרך לקבל החלטות. מתרגש לצאת לדרך חדשה וברגע שיהיה לי את המידע בידיים שלי אוכל לקבל החלטות ואני מקווה שהן יהיו נכונות.
שחקני מכבי תל אביב במסע"ת הפרישה של ייני (חגי מיכאלי)“לא אמרתי שלא אשאר במכבי תל אביב, אבל כרגע אין לי תפקיד ספציפי. אני יכול לשמש בכמה תפקידים, הכישורים שלי מתאימים לכמה תפקידים, גולדהאר יחשוב על זה ואנחנו נמשיך לדבר. יצא שקיבלתי עוד כמה הצעות ואני פשוט צריך לחשוב, זה לגיטימי. הלב שלי במכבי תל אביב, הייתי שמח מאוד להיות פה, אבל זה העולם. היו לי חלומות לשחק עד גיל 50+. תמיד הצבתי לעצמי את היעדים הכי גבוהים שיכולים להיות, אז הגעתי לגיל 37 עם תואר או שניים. כל תחום שיגרום לי להתעורר כמו שהתעוררתי בבוקר לאימונים במכבי תל אביב יכול למשוך אותי. רוצה להרגיש מוערך, שיכול להתפתח כאדם, בואו נראה מי ייתן לי את זה.
“רציתי באמת לשחק עד גיל 50 והאמנתי שאני יכול, אבל ברגע שאתה נפצע בצולבת ובמניסיקוס בגיל 37 - אני עובד כמה שעות ביום, בכל יום, ניסיתי לצאת מזה. אם הייתי צעיר הייתי עושה ניתוח וחוזר אחרי תשעה חודשים. כשאתה בן 37 לא יתנו לך את זה, אם יתנו לי את זה אני אשאר, אבל זה לא עובד ככה, יש לי כאבים, הכל טוב, לא צריך לבכות".
ייני דיבר גם על הרגעים המרגשים בקריירה: "האליפות הראשונה בעידן מיץ’, שהיא הכי מרגשת שהייתה לי. הייתה סערת רגשות מטורפת אחרי עשור ללא אליפות. ה-2:3 של זהבי בדרבי, ה-2:3 עם הגול של לוגסי, נגד רמה”ש כשחזרנו בגשם ל-3:4, גולים מול בית”ר והפועל חיפה, כשנכנסתי לשער, הרגע שבחרו אותי לקפטן, הרגע שלוני נתן לי חוזה למרות הפציעה. יש עוד המון.
"רציתי לשחק עד גיל 50". ייני עם צלחת האליפות (חגי מיכאלי)“אני אוהב את מכבי, אני לא שונא אף אחד. אני לא מתעסק באחרים, זו לא קלישאה ולא חרטוט. הייתי רוצה שהפועל תל אביב תישאר, אני אוהב דרבים, אוהב את היריבות. בתחילת הקריירה הפסדתי דרבים. לא הייתי רוצה שחיפה או הפועל ירדו, אני יכול להבין אוהדים שמרגישים ככה, אך לא מתחבר לזה. אני בעד דרבי. רציתי לשבור את שיא ההופעות בדרבי, אבל חסר לי קצת וחבל".
עוד אמר ייני: "אני נפרד מכל כך הרבה אנשים שאני אוהב ומעריך, אנשים שנלחמו לצידי על המגרש, שהרגשתי לצידם כאילו אנחנו יחידה קרבית. יש לי מערכות יחסים טובות עם המון אנשים והם יחסרו לי, המקצוע הזה יחסר לי, להריח את הדשא. ביקשתי אישור מבן מנספורד להמשיך את השיקום שלי בברך, אז תראו אותי עוד בפגרה וגם בעונה הבאה. המקום הזה הוא הבית שלי.
"אני רוצה שזהבי ימשיך לשחק כדורגל לעד וימשיך לתת גולים, כי רוב הרגעים השמחים בקריירה שלי הגיעו בגלל האיש הזה. כשהיינו גרועים, הבקיע, כשהיינו טובים, הבקיע, כשלא היה לנו סיכוי, הבקיע. בדרבים, הוא הבקיע. כשהוא הגיע אלינו הוא היה פצוע גמור, הוא לא יכול היה לרוץ בגלל הברך שלו. הוא עלה למשחק ביוון, הבקיע גול משום מקום ואמרתי: ‘בשביל זה הבאנו אותך’. אין על ערן”.
"אין על ערן". זהבי במסע"ת (חגי מיכאלי)ייני אמר על פרישה אפשרית של זהבי: "הוא יודע מה לעשות, הוא בחור בפני עצמו והאושר וההרגשה שלו בינו לבין עצמו היא הדבר הקובע והחשוב".
ייני הוסיף: “אני רוצה להודות לאשתי ולילדים שלי. לא משנה איזה משבר היה לי ואם הייתי עצבני, אם נפצעתי או הפסדתי, תמיד הגעתי לבית אוהב ותומך ולא עניין אותי כל משבר. הגעתי והיה לי טוב ואתם גרמתם לזה לקרות. לאשתי – תודה על כל העצות, את האישה הכי מדהימה וחכמה שפגשתי ואני מודה לך.
"כמו כל בן אדם, היה תהליך אבולוציוני, היום אני הרבה יותר משוחרר ושמח. ערן זהבי אמר שזה השינוי הכי קיצוני שראה. פעם הייתי קשוח, לא הייתי נותן מקום לצחוקים שהם לא במקום. באיזשהו שלב התחלתי לשחק פחות והבנתי שאם אני רוצה לשמור על קריירה ארוכה ולהיות בריא בנפש שלי אז אני צריך להקליל, ואז יונתן כהן ודור פרץ ‘הרסו’ אותי מאיזה יום ספציפי בנבחרת. אני חושב שהייתי קפטן טוב. יש המון סוגים של מנהיגים, קבוצה צריכה כמה והקפדתי תמיד לשתף פעולה עם כולם. מאמין שאסור לקחת קרדיט על דברים שמגיעים לאנשים אחרים, צריך לתת לאנשים אחריות. ניסיתי לשכנע את דור להיות קפטן הרבה לפני שאני פורש מהסיבה שהוא מעריך אותי. אני מסתכל אחורה ומאוד גאה".
"היום אני הרבה יותר משוחרר ושמח". ייני לצד בן מנספורד (חגי מיכאלי)ייני הוסיף: "תחלמו הכי גבוה שאתם יכולים ותאמינו בעצמכם, תציבו סטנדרטים גבוהים של עבודה ומטרות. תחשבו מה המטרה הסופית אליה אתם רוצים להגיע, מה אתם צריכים לעשות בשביל זה. אמרתי לצעירים פה שאני מרגיש שהם יכולים להוציא מהם הרבה יותר. אם יבואו לחדר כושר, יישנו טוב יותר, יאכלו טוב יותר, יעקבו אחרי דוגמאות שיש להם פה, כמה שיותר לשאוב מאנשים שעשו קריירה טובה או ארוכה ולאט לאט לגלות מה נכון לך ומה לא. תבינו מה טוב בשבילכם, תחיו ותנשמו את המקצוע הזה. אכלתי, ישבתי, נשמתי וחשבתי כדורגל. גם כשלא שיחקתי וגם כשחשבו שאין לי סיכוי”.
ייני נשאל על המודל לחיקוי שלו ואמר: “עבורי כולם הם מודל לחיקוי, כל אחד שאני יכול לקחת ממנו משהו טוב אני לוקח. למדתי במהלך הקריירה גם משחקנים כמו ערן זהבי ודור פרץ, אבל גם משחקנים צעירים יותר כמו דן ביטון ודור תורג’מן. זו לא בושה ללמוד מהבן אדם הכי צעיר או הכי מנוסה, צריך להיות פתוח לקבל הכל”.
רובי קין במסע"ת (חגי מיכאלי)ייני המשיך: “הייתה עונה ארוכה וקשה מאוד מנטלית. לא היינו מרוכזים בעונה בכלל, ביקשנו לדחות את המשחקים באירופה ואז הגיע התאריך בו היינו חייבים לשחק. דיברנו בינינו ואמרנו שאנחנו לא יודעים אם אנחנו רוצים לשחק. התקשרנו לאנשים מכפר עזה ובארי שביקרנו אותם במהלך הפגרה אחרי המלחמה והם אמרו שאנחנו חייבים ללכת לשחק, כי אם נשחק זה ייתן להם רגע להתנתק מהכל.
“כשבאנו לבקר אותם, שימחנו אותם לרגע. בתור מישהו שלא גדל כאוהד כדורגל ואולי לא יכול להבין את זה, פתאום גיליתי שיש לי כוח ומחויבות לעשות טוב, זה גמר אותי ואת כל השחקנים. התקשרנו דרך קבע למשפחות שכולות, לפצועים, למפונים, וזה שם הכל בפרופורציות. אנחנו חיים בלה לה לנד שאנחנו ממשיכים כרגיל בחיים, אבל מצד שני אנחנו חייבים להמשיך. אנחנו חייבים להחזיר את החטופים הביתה, יש לנו את המחויבות הזו. אני לא חושב שנהיה שלמים מבלי שנחזיר אותם”.