ערן זהבי אף פעם לא הסתיר את דעותיו על מה שמתרחש בישראל. בשנים האחרונות דאג להבהיר בחשבון האינסטגרם שלו בדיוק מה הוא חושב על נושאים פוליטיים ומדיניים במדינה, לא תמיד זה התקבל בהבנה. לא צריך להרחיב על הפילוג שהיה בעם בשנים האחרונות, כך ששחקן כדורגל מפורסם ומשפיע כמו זהבי נקט בעמדה מסוימת שלא מתכתבת עם הצד השני, הוא ספג לא מעט ביקורת על כך. אך הוא נשאר בשלו.
שום דבר לא הכין את ישראל ל-7.10 ולמה שיבוא לאחר מכן, אבל אם בעבר הפוסטים של ערן זהבי היו מייצרים חילוקי דעות בין מי שמסכימים למי שלא, במלחמה הזאת מספר 7 הפך לקונצנזוס. אין כבר מכבי, הפועל או חיפה. זהבי השתמש בחשבון האינסטגרם ובעשרות אלפי עוקביו כדי לעשות הסברה מהרגע הראשון על מגוון תקריות שהתרחשו במלחמה, חשף את העולם דרך עוקביו הזרים מהשנים בסין ובהולנד לכך שהתקשורת העולמית מעוותת את המציאות בצורה קיצונית, ניסה בדרכו להשפיע.
חשבון האינסטגרם שלו הפך למכונת הסברה. לא כמו זאת של יוסף חדאד, אך כפי שמספר 7 הצהיר לפני כמה ימים, הוא העריץ אותו בסתר במשך שנים ואוהב מאוד את פעולותיו למען ישראל. זהבי ניצל את חשבון האינסטגרם שלו גם כדי להפנות את עוקביו לגיוס תרומות לעוטף ופרסם מיזמים של אנשים שהוא מכיר ושל חבריו שאספו מיליוני שקלים לטובת מי שאיבדו את בתיהם ונעקרו מהם בטראומה שהמוח והלב לא מצליחים להכיל.
חשבון האינסטגרם הפך למכונת הסברה. זהבי (רדאד ג'בארה)בזמן שהכדורגל לא שוחק, זהבי ניצל את החודש האחרון כדי להגיע לכמה שיותר ילדים. שבעות של כאלה שאיבדו את הוריהם וכמובן בתי המלון הם שוכנו נעקרי העוטף. סמנכ"ל מכבי תל אביב, דניאל לוי, התלווה לזהבי לרוב הביקורים האלה וסיפר מה המפגשים האלה עשו לילדים או למשפחות האבלות שראו את זהבי מגיע לנחם: "אתה מגיע לבית של אותם אבלים ואתה מבין את העוצמה שיש לכדורגל, איך פתאום בשנייה אחת הכל משתנה, השיח נהיה אחר, החיוך עולה על הפנים לצד הכאב".
"המעמסה היא לא פיזית, היא נפשית, ואתה מוצא את עצמך שומע את הסיפורים, עוד שכול ועוד שכול וזה לא פשוט, אבל זה המעט ששחקני מכבי ת"א היו יכולים לעשות. הלכנו לבקר המון מרכזים של מפונים, ואתה רואה את השמחה והתגובות של ההורים שפתאום הילד מחייך אחרי שהרבה זמן לא חייכו", ממשיך לספר לוי. "היה יום שישי אחד שערן ואני הלכנו לבית שכולם מכירים את הסיפור על הילד שהאמא והאבא לא איתנו והאחות נחטפה, יצא אלינו החוצה הדוד ואמר 'תקשיבו אני חייב להכין אתכם, הילדים לא מתקשרים כל כך, הם מאוד חוששים, אז קחו את זה בחשבון', ואנחנו נכנסים ושאגות השמחה היו מטורפות".
מצליח לגרום לאנשים לחייך בזמן המלחמה. זהבי וייני עם הילדים מהעוטף (רדאד ג'בארה)"עברו שתי דקות וערן משחק איתם על הדשא עם כדור, והדוד אומר לי 'תקשיב זה מעבר למה שאפילו דמיינתי, חששתי שהם יגיבו בדחייה', היינו שם כמעט שעה, ורק משחקים כדורגל וצוחקים ומתגלגלים והדמעות שירדו שם מהצד של הדודים, כי הם ראו אותם שלושה ימים פשוט מרוסקים, זה רק דוגמה קטנה למה המפגשים האלה סיפקו לילדים האלה לכמה שעות", המשיך לספר לוי.
עוד רגע משמעותי התרחש באילת, לשם ירד זהבי עם יונתן כהן לסוף שבוע באמצע המלחמה. "היינו סוף שבוע באילת, פגשנו את מי ששרדו את הטבח בנחל עוז", סיפר לוי. "אתה מגיע כולך נורא חושש ופתאום ערן מגיע ויונתן מגיע והם מתחילים להקפיץ כדור, ויש פתאום שמחה באוויר שאתה אומר לעצמך 'רגע זה לא קשור לאירוע', וההורים שמתחילים לבכות כי משתחרר להם שהם רואים את הילדים שלהם פתאום עם הקלה".
ולצד כל אלה, במשך השבועיים הראשונים של המלחמה, באופן טבעי התעורר השיח של "מה יהיה עם נבחרת ישראל?", איך הולכים לשחק ארבעה משחקים בתשעה ימים? איך מנסים לעלות ליורו 2024 במצב הזה? והדיון הזה הלך יד ביד עם השאלה על "האם ערן זהבי יחזור עכשיו?". אין טעם להיכנס לסיפורי העבר ולמה שהוביל בזמנו לפרידה בין הצדדים, וגם סיפור חזרתו של זהבי סוקר באופן מקיף, אבל מה שכן אפשר להגיד זה שברגע שהנושא עלה על הפרק - לא היה לאף אחד מהצדדים ספק שיהיה קאמבק. זהבי הבין את גודל האירוע, בניון הבין את גודל האירוע, והאחדות היה חשובה יותר מהכל.
הבינו את גודל האירוע. יוסי בניון וערן זהבי (ההתאחדות לכדורגל)האחדות גם הובילה את ערן זהבי לספר על המפגש המיוחד שלו עם יוסף חדאד, ועל שאלה אחת ספציפית שמלמדת כמה היה חשוב לו להגיע מוכן ככל האפשר לימים האלה, לא רק מבחינת הסברה, אלא גם מבחינת היחסים בתוך הנבחרת. "הייתה לי שאלה אליו לגבי שחקנים ערבים ואנשים מוסלמים שנמצאים בפוזיציה לא פשוטה ואנחנו צריכים להבין את זה. הם נמצאים בפוזיציה לא פשוטה מצד אחד ומצד שני אם הם ישימו את הקול שלהם הם ירוויחו גם אותנו ואת מדינת ישראל לצידם".
"בסוף אם אנחנו רוצים לחיות פה בשותפות ומאוד אהבנו את הרעיון הזה, זה באמת שותפות ודו קיום. כי בסוף אנחנו חיים פה ביחד ולא ישתנה פה שום דבר. בואו נהיה אמיתיים, 75 שנה לא השתנה פה. הם פה בשביל להישאר ואנחנו פה בשביל להישאר – אז צריך לעשות את זה ביחד ומקווה שנעשה את זה ביחד כמה שיותר טוב. בשביל לעשות את זה כמה שיותר טוב צריך לסמוך אחד על השני, להאמין אחד על השני ולהגיד את אותם מילים. בסוף המילים הופכות למעשים”.
ערן זהבי ויוסף חדאד (רדאד ג'בארה)עוד אמר זהבי: “אולי ציפו שיהיה פה בלגן בחברה כמו שהיה בפעם הקודמת. חששו מזה ובצדק כי זה קרה בפעם הקודמת, אבל כשזה לא קורה זה סימן טוב. מפה אנחנו קוראים לכל מי שיש לו קול ויכול להשפיע וילדים מסתכלים עליו, חשוב שייתן אותו”. האמירות האלה של זהבי מפויסות והגיוניות ולא צריך להרחיב יותר מדי על הסיטואציה של נבחרת ישראלית שבה משחקים שחקנים מכל הדתות בימים רגילים וגם בימים לא רגילים. המסר המאחד שזהבי העביר כשניסה לקרב בחזרה את החברה הערבית-ישראלית, לא היה סתם, וזה חלק בלתי נפרד מההסברה שהוא מנסה לעשות בדרכו בתקופה הזאת.
זהבי הבטיח כי יעשה הסברה בחו"ל, ולא היה מסר יותר חזק מכך שמספר 7 בלבן-כחול (וקצת צהוב על החולצה) על לכר הדשא בפולין למשחק הקונפרנס ליג של מכבי ת"א מול זוריה כשהוא עטוף בדגל ישראל. מספר 7, ה-7 באוקטובר, ודגל ישראל עוטף אותו. זה היה סמלי, זה היה מרגש, וגם המחוות מיד אחרי שריקת הפתיחה ולאחר השער הראשון של דור פרץ, היו חלק מתכנון מראש של השחקנים הצהובים, ש-7 מהם נמצאים כעת בסגל הנבחרת.
הסברה גם בחו"ל. ערן זהבי עטוף בדגל ישראל (האתר הרשמי של מכבי ת"א)ומכאן זה עובר לכדורגל. זהבי חזר לשחק אחרי חודש והשלים 90 דקות נגד זוריה. הוא היה נראה טוב, אחת הבעיטות שלו מחוץ לרחבה כמעט עשתה את הדרך המפורסמת אל החיבורים כמו שהוא יודע, אך אין ספק שהרגע הגדול שלו במשחק היה הבישול האדיר לדור פרץ. בנבחרת זה שונה, והיא משחקת נגד יריבות אחרות, וכמובן שהסגל והשחקנים סביבו שונים, אבל זהבי חוזר אל הסגל וסביר להניח שישר אל ההרכב הפותח כשכדורגל פחות מעניין אלא השליחות וההישגיות. לבוא ולנצח. לאף אחד לא אכפת איך. מצידנו שזה יהיה עם 0:1 בכל משחק דרך שערים עצמיים או טעויות ואר. לאף אחד לא ישנה איך זה יראה, העיקר שיסתיים עם המקום ביורו 2024 בגרמניה.
וזהבי יודע את זה. כותרת הכתבה היא לא בכדי "משימת חייו", כך הוא באמת רואה את זה. אלו תשעה ימים שבהם ישראל צריכה שמונה נקודות מארבעה משחקים. זה קשה, זה קשוח, זה אולי מרגיש קצת דמיוני בהתחשב בזה ששחקני ליגת העל לא שיחקו כדורגל במשך חודש, ושההכנה של הנבחרת לקראת המשחק המשמעותי מאוד מול קוסובו מסתכמת באימון אחד, אבל זה האירוע. "ערן מדבר מהבוקר עד הערב על המשחק הזה עם קוסובו. ערן הוא הפטריוט מספר 1 שאני מכיר בהסברה שלו, בנתינה שלו, באיך שהוא לוקח דברים פנימה ללב. בעיניו זו משימה לאומית", סיפר סוכנו רונן קצב. "זאת משימת חייו, וזאת משימת חייהם של הרבה ישראלים גאים, ונקווה שנצליח".
משימת חייו. זהבי (רדאד ג'בארה)"בחודש הזה עברנו הרבה, ראינו הרבה מפונים, ילדים, ניסינו לעשות טוב ולשמח", סיפר זהבי ומילותיו הן הדרך הטובה ביותר לסיים את הכתבה הזאת. "ברור שעכשיו משימות הנבחרות הם הדבר הכי חשוב שאני רואה לנגד עיניי, אולי זה ישמח את העם שלנו, יביא קצת נחת ואני מקווה שנעשה את זה. זוהי משימת חיינו". שיהיה בהצלחה ואל אל ישראל.
הנבחרת מגיעה למלון בקוסובו