82 דקות תקועות במיוחד עברו על מכבי תל אביב אמש (שבת) בבלומפילד. עד שנכנס איתי שכטר. רק לפני פחות מחודש הוא שקל את המשך דרכו במועדון. הוא מיעט לשחק אצל גאורגיוס דוניס והמגמה נמשכה אל תוך הקדנציה של פטריק ואן לוון. אבל במכבי ת"א לא ויתרו על החלוץ הוותיק ואולי לא פחות חשוב, שכטר לא ויתר על עצמו. הוא הראה אופי, הוכיח שמגיע לו. את המקום ב-11 הוא קיבל בזכות ומאז הרגע בו כבר כמעט מצא את עצמו מבקש ללכת ועד אמש, רשם שני בישולים משמעותיים במסע החזרה של הצהובים אל מאבק האליפות.
במשחק מול מכבי חיפה אולי לא כבש, אבל התרומה וההשפעה הטקטית שלו על המשחק הייתה מכריעה. אמש כולם היו בטוחים שכבר במחצית פטריק ואן לוון ישלוף אותו מהספסל אבל הוא המתין. ההולנדי לפחות הוכיח שהוא לא עושה את אותה הטעות פעמיים ואחרי שלא השתמש בשחקן ב-0:0 מול בני יהודה, הפעם העלה את שכטר שהדגים הלכה למעשה את המשפט עליו הוא חוזר לא מעט בשנה האחרונה: "אני לא מבקש לפתוח בכל משחק, אני מוכן לתרום כל פעם גם אם זה לרבע שעה או חצי שעה".
ואכן, התרומה הגיעה. דור פרץ אומנם התעופף והמשיך את העונה הנהדרת שלו, אבל בלי שכטר, ספק אם היה מי שיכין לו את הכדור הזה בכלל ובמכבי ת"א החמיאו מאוד לחלוץ שנשאר כדי להילחם על מקומו ומוכיח כי הוא עדיין דמות מפתח במאבק האליפות.
זו הייתה גם הפעם השלישית בקדנציה הקצרה מאוד של פטריק ואן לוון שמכבי תל אביב מנצחת משחק ברגע האחרון של תוספת הזמן. בבכורה מול עירוני קריית שמונה, ב-1:2 על מכבי חיפה ואמש ב-0:1 על בני סכנין. ההולנדי נהנה גם מלא מעט מזל כי היכולת, ואת זה אי אפשר שלא לציין, עדיין לא משתפרת. מכבי ת"א נראתה רע מאוד אמש, ספק אם מישהו הרגיש שמגיע לה באמת לנצח משחק כל כך חלש, נטול ברק ונטול מצבים, אבל זה הכדורגל - דווקא בערב כל כך רע, עם משחק בלתי ניתן לצפייה, מגיע רגע שמצמק את הפער מהמקום הראשון לשתי נקודות. רק לפני שלושה מחזורים ברחבי הליגה חישבו איך ניצחון של מכבי חיפה יוביל לפער של 11 נקודות וסוף מאבק האליפות. והנה, זה רק שתיים ויש עוד שני משחקים בין הקבוצות.
אז מכבי ת"א חזרה אמש לעניינים בגדול ובפרק זמן קטן מאוד צמצמה מ-8 ל-2, אך כעת היא חייבת לעשות משהו עם צורת ורמת המשחק שלה. שני המשחקים הקרובים ברביעי ובשבת יהיו נגד הפועל חדרה והפועל כפר סבא והצהובים מודעים לכך שאין שום תסריט אחר חוץ מ-6 מ-6. זו יכולה להיות הזדמנות בלתי חוזרת אולי אפילו לייצר מהפך בטבלה, בעונה שבה כפי שמגדירים בקריית שלום, "גאורגיוס דוניס נתן למכבי חיפה פור מיותר", אבל היכולת תחת ואן לוון היא עדיין לא משהו להתגאות בו מדי. יש שיפור הגנתי ניכר מאוד, אבל בהתקפה הצהובים עדיין מאוד תקועים ולא מצליחים לייצר מספיק פתרונות. נגד חדרה, סביר להניח עם בן חיים ושכטר ב-11 מהרגע הראשון, זה אמור להיראות הרבה יותר טוב.
ויש גם עניינים מחוץ לדשא. במכבי ת"א ממשיכים את המשא ומתן עם דן גלזר ודור פרץ על חוזים חדשים ומקווים כי יצליחו להאריך אותם בקרוב. בשלב הזה, אין הסכמה מצד הצהובים להכניס סעיפי שחרור בחוזים של השחקנים. בכל הנוגע לחיזוק ברגע האחרון של החלון, המילה האחרונה כמעט ונאמרה אך ייתכן כי צמצום הפער לשתיים בלבד יגרום למיץ' גולדהאר לשנות את דעתו ויוביל לאישור של שינוי שיהיה כמובן כפוף גם לשחרורים מהסגל כדי לעמוד בתנאי רשת הביטחון. הסיכויים לכך אינם גבוהים, אך השבוע האחרון של חלון ההעברות עוד עשוי להוליד איתו טוויסט אחרון בהחלט.